שאלות ותשובות - עמוד 912

הכאבים שאת מתארת אכן מתאימים יותר להתקף חרדה הנובע מלחץ ממושך. כאבים בחזה ממקור איסכמי, כגון אנגינה או אוטם שריר הלב (התקף לב), מראים שינויים בבדיקת אקג ומלווים בלחץ בחזה, הזעה, והקרנה של הכאב למקומות אחרים. בדיקות דם יכולות לעזור באבחנה מפני שיש עלייה ברמת אנזימי הלב בזמן התקף, וכפי שנאמר לך, אין זה סביר שהסיבה לכאבים היא בעיה בלב, אך יש להמשיך את הבדיקות עם בדיקת אקג במאמץ. טיקים בעיניים הם סימפטום שכיח היכול גם הוא להיגרם בשל לחץ, אך יש לשלול בעיות בעיניים ובעיות נוירולוגיות, ולכן נשלחתם לבדיקות אצל הרופאים המתאימים. לפי התיאור שלך, שוב, נראה מדובר בהתקפי חרדה, אך יש להשלים את כל הבדיקות האמורות ולהיות במעקב של קרדיולוג ונוירולוג. בדיקת EEG היא בדיקה של הפעילות החשמלית במוח ובודקת בעיקר אפילפסיה ושינויים מבניים או מטבוליים במוח, ולכן התועלת של בדיקה זו בשבילכם מעטה. מידע נוסף על התקפי חרדה ועל בדיקת EEG תוכלו למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/anxiety.asp קרא עוד

מה שאת מתארת נורמלי לחלוטין. אלה צירי ברקסטון היקס. צירי ברקסטון היקס הם התכווצויות לא אפקטיביות של הרחם, התכווצויות שלא מקדמות לידה. את הצירים הללו מתחילים להרגיש משבוע 16 של ההריון, ככל שההריון מתקדם הם מופיעים בתדירות גבוהה יותר. ישנן נשים שמרגישות אותם יותר ויש כאלו שפחות. אלה צירים שמופיעים באופן לא סדיר. כשצירי ברקסטון היקס מופיעים, התחושה היא של התקשות הבטן, אשר לעיתים מלווה בכאבים. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

התקפי חרדה מופיעים לעיתים בתקופות של מתח מוגבר בחיים, או לאחר תקופה של עומס רגשי מכל מיני סיבות. בדרך כלל הבעיה נמשכת חודשים בודדים ודועכת מעצמה. במקרים שזה נמשך מעבר לכך, מומלץ להיעזר בטיפול, על מנת לקטוע את מעגל הקסמים של ההתקפים והציפייה להתקף נוסף. יתכן שהבעיה תשתפר גם ללא טיפול, אולם אין לדעת מה משך הזמן שזה יארך, ובינתיים ישנה פגיעה ניכרת באיכות החיים ולעיתים גם פגיעה ביכולת התפקוד. הטיפול יכול להיות תרופתי או פסיכולוגי, או שילוב של השניים. התרופות המקובלות כיום כטיפול להפרעות חרדה הם נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת ה- SSRI, לדוגמה רסיטל, פריזמה, סרוקסאט. ההתאמה של תרופה עבורך יכולה להיעשות על ידי פסיכיאטר/ית וגם על ידי רופא המשפחה. התרופות האלו יוצרות הקלה משמעותית בהרגשה רק לאחר נטילה של 3-2 שבועות, ואז מומלץ להמשיך עם התרופה שעזרה למשך מספר חודשים, ולאחר מכן להפסיק בהדרגה את הטיפול. לעיתים לשבוע-שבועיים הראשונים של הטיפול מוסיפים כדורי הרגעה, כדי לספק הקלה מיידית. לאחר מספר שבועות עם טיפול בתרופה SSRI יש להפסיק באופן הדרגתי, לפי הוראות הרופא, את השימוש בתרופת ההרגעה. שמות של תרופות הרגעה לדוגמה: לוריבן, קלונקס, אלפרליד. טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy או CBT) נמצא יעיל לטיפול בהפרעות חרדה. מידת יעילותו דומה לזו של תרופות, והוא כרוך בפחות תופעות לוואי. הוא נמצא יעיל במיוחד למניעת הישנות של הבעיה. מסיבה זו מומלץ לשקול גם את האפשרות הזו ולא רק את הטיפול התרופתי. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

ערך תקין של החלבון AFP הוא 10-0 mcg/ml. לא ציינת את היחידות שבהן נמדדו הערכים, ולכן אין באפשרותי להשוות ל אותם לנורמה, שכן יש הבדלים בין מעבדה למעבדה, ולכן חשוב להשוות את התוצאה לטווח הנורמה של המעבדה שבה ביצעת את הבדיקה על מנת לדעת אם היא תקינה. בכל אופן, הסיכוי המשוקלל לפי גיל ותוצאות בדיקות הדם הוא מצויין, 1:8983. רק כאשר התוצאה היא 1:380 או פחות נחוצה בדיקת מי שפיר, ולכן על סמך תוצאות סטטיסטיות אלו, אין לך סיבה לדאגה. המשך הריון קל ובריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

הרופא המתאים ביותר לבעיה הוא רופא שיניים מומחה ברפואת הפה. זוהי תת-התמחות ברפואת שיניים העוסקת בדיוק בהפרעות מסוג זה. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים קרא עוד

בהחלט ניתן לתרגם תוצאות בדיקות מסוג יחידות אחד לאחר. יש להתייחס לכל בדיקה באופן ספציפי, לבדוק באילו יחידות נמדדה, ועל פי היחידות לבצע את ההמרה. תוכל לבקש עזרה בכך מן הרופא שלך, או לנסות לבדוק באינטרנט. אם בכל אופן אתה רוצה להשקיע: הכימות של מספר רב של בדיקות מעבדה נעשה בשתי שיטות עיקריות. ניתן בהחלט להמיר בין יחידות שיטה אחת לשניה. טבלאות להמרת יחידות המדידה נמצאות בספרי רפואה רבים ונפוצים כגון The Washington Manual of Therapeutics. כמו-כן ניתן למצוא פקטורי ההמרה לערכי כל הבדיקות באתר: http://www.fhs.mcmaster.ca/hrlmp/service/siunits.htm קרא עוד

קשה לי לענות במדויק מבלי לבדוק אותה, אולם ההפרשות יכולות להיות מופע ראשון של המחזור. בממוצע הצמיחה לגובה נמשכת כשנה- שנתיים לאחר הופעת המחזור. זה בהחלט לא גיל מוקדם מדי, ואפילו תואם את הממוצע קרא עוד

אם בבדיקות הדם זהו הערך היחיד שאינו תקין, כלומר שאר תפקודי הכבד תקינים, ייתכן שאת סובלת מתסמונת ע"ש ג'ילברט (Gilberts Syndrome) . תסמונת זו מאופיינת ברמה מעט גבוהה של בילירובין בלתי ישיר, בד"כ מתחת ל- 3mg/dL . התסמונת הזו היא תסמונת גנטית תורשתית מאד שכיחה. הדיווחים כיום מדברים על מעל 8% מכלל האוכלוסיה בעלי התסמונת, והיא שכיחה יותר בגברים. בתסמונת זו קיימת מוטציה באנזים המבצע צימוד (קוניוגציה) לבילירובין, והופך אותו מבלתי ישיר לישיר. בשל הפגם בתפקוד האנזים, רמת הבילירובין הבלתי ישיר עולה. מסתבר שישנם גורמים המחמירים את הפגם באנזים ובכך מובילים לעודף הבילירובין הבלתי ישיר. מצבים אלו כוללים צום, לחץ נפשי, שתיית אלכוהול, מחלה חום ועוד. התסמונת שפירה לחלוטין, ללא כל משמעות קלינית במבוגר ואין צורך בטיפול מיוחד. ולשאלתך, 1. אם את אכן סובלת מג'ילברט, יכול מאד להיות שבעבר רמות הבילירובין שלך היו תקינות ובבדיקה האחרונה היית בלחץ נפשי / מחלת חום / דיאטה, אשר הובילו לעליית הבילירובין. 2. חיסונים להפטיטיס A או B אינם מובילים לעליית הבילירובין בד"כ. זיהומים בווירוסים הנ"ל אכן מובילים לצהבת ועליית הבילירובין בשל פגיעה כבדית, אולם אז עולה רמת הבילירובין הישיר. 3. רמת בילירובין גבוהה בשל מחלת ג'ילברט אינה מונעת טיפול ברואקוטן, אך כמובן עדין יש צורך במעקב תפקודי כבד כמו לכל מטופל אחר. קיימים דיווחים שנויים במחלוקת בספרות אודות תרופות שעלולות להחמיר את התפקוד הכבדי בחולי ג'ילברט, רואקוטן אינו אחד מהם. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

איני יכולה לענות על שאלתך במלואה, מכיוון שלא מספיק לציין שהבדיקה לא היתה תקינה. עלי לדעת מה היו התוצאות המדויקות ואילו תאים נצפו על מנת לייעץ לך מה לעשות. גם איני יכולה להגיד מדוע הרופא המטפל שלך לא התקשר לבשר לך את התוצאות. כאשר נמצאים תאים לא מזוהים בבדיקת PAP, ההמלצה היא לבצע בדיקת קולפוסקופיה, המאפשרת לרופא להסתכל על רירית צוואר הרחם ולצבוע אזורים שנראים לא תקינים, שמהם ניתן לקחת ביופסיה. כאן תמצאי מידע נוסף: http://www.infomed.co.il/questions/q_021403_2.htm קרא עוד

לא. קרא עוד