שאלות ותשובות - עמוד 921

כפי שאת כבר ודאי יודעת, ההמנגיומות הן למעשה גידול שפיר של כלי הדם. גידולים אלה גדלים במהירות בחודשים הראשונים, והחל מגיל שנה מתחיל תהליך התנוונות עד להיעלמות מוחלטת. מובן שיש צורך לעקוב אחר גידולים אלה ולשים לב לכל שינוי שחל בהם. מקובל לטפל בהמנגיומות רק אם הן גורמות לבעיה תפקודית או אם חל בהן שינוי כלשהו. במקרה של ביתך, ייתכן שהזחילה בהתפתחותן אכן תגרום לסיבוכים כתוצאה מלחץ מתמיד על ההמנגיומה בברך, והטיפול המועדף הוא לרוב סטרואידים למשך 6-4 שבועות. התוצאות לרוב דרמטיות. תופעות הלוואי: דיכוי המעכת החיסונית (ולכן גם לא ניתן לחסן את התינוק בתקופת הטיפול בסטרואידים), וכתוצאה מכך גדלה הסכנה בחשיפה לזיהומים והידבקויות במחלות. כמן כן ייתכן עיכוב של הגדילה בתקופה זו. לייזר יעיל לטיפול בהמנגיומות שטחיות, ולרוב מומלץ להשתמש בלייזר בשילוב עם סטרואידים. אם אינך בטוחה לגבי דרך הטיפול, זכותך המלאה להיוועץ ברופא נוסף, שיחווה דעתו לאחר שיבדוק את ביתך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

מדובר בצמח אשר מידת הבטיחות בשימוש בו אינה ידועה, לא פורסמו מחקרים שבדקו את השפעת הצמח על בני אדם, ולא נחקרו הסכנות הפוטנציאליות, תופעות הלוואי והאינטרקציה האפשרית עם תרופות אחרות. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

מולטילוקולרי הוא תיאור מורפולוגי של דבר בעל מדורים מרובים סמוכים. פיגמנטרי הוא ממצא בעל פיגמנט או צבע. קרא עוד

LV פירושו Left Ventricle או חדר שמאל - התפקוד והגודל תקינים. Valves הם מסתמים. מדובר במסתמי הלב, התפקוד והזרימה דרכם תקינה. שורש אאורטה - המספר בתוצאות מבטא את הקוטר בס"מ. LA פירשו Left Atrium - העלייה השמאלית. LVEDD פירושו Left Ventricular End Diastolic Diameter - קוטר חדר שמאל בתום הדיאסטולה (השלב בו חדר שמאל בהרפייה מקסימלית). LVESD פירושו Left Ventricular End Systolic Diameter - קוטר החדר השמאלי בתום הסיסטולה (השלב שבו חדר שמאל מתכווץ באופן מקסימלי). המספרים מתארים אורך או רוחב בס"מ. מונחים נוספים מתארים את זרימת הדם דרך המסתם, הן מהירות זרימה מירבית והן את מפל הלחצים. ישנם קיצורים שאינני יודעת מה פשרם, אולי אינם כתובים נכון. אך תוצאות הבדיקות תקינות הן מבחינת תפקוד חדרי הלב והן מבחינת תפקוד המסתמים. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

ערכי הטריגליצרידים בבדיקת דם אחרונה שלי היו 598, כולסטרול: 112, HDL: 15, GOT: 55, GPT: 138, LDH: 601. איזה טיפול תרופתי מתאים לי (מלבד דיאטה)? לפי המספרים שכתבת, רמת הטריגליצרידים שלך מאוד גבוהה, ולעומת זאת רמת הכולסטרול נורמלית, אך ה- HDL נמוך מדי. זהו מצב שנקרא היפרליפידמיה - יתר שומנים בדם. אני לא מכירה את הרקע הרפואי שלך ולכן אני לא יכולה לתת לך המלצה ספציפית על תרופות, אבל אתאר מה בדרך כלל עושים במקרה כזה. הדבר הראשון והכי מומלץ הוא לשנות את אורח החיים על ידי דיאטה דלת שומנים, פעילות ספורטיבית, הפסקת עישון והפסקת שתיית אלכוהול. יש בספרות הוכחות רבות לכך שדי בשינוי אורח החיים בשביל להוריד את רמת השומנים בדם. לגבי תרופות - יש מבחר רחב של תרופות שמורידות את רמת השומנים בדם, וכדי להחליט אילו מתאימות לך אתה צריך לגשת לרופא המשפחה לקבלת מרשם מתאים. דוגמאות לתרופות: ליפנור (ציפרופיבראט), גמפיברוזיל , בזאפיבראט. תוכל למצא מידע על שלוש התרופות האלה באינדקס התרופות של אינפומד. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד [28/06/2007] קרא עוד

כדי לענות על שאלה זו צריך לבדוק מהי הסיבה של החסר בוויטמין B12 ממנו סבלת. לא ציינת את גילך, שיכול היה לתת לנו רמז באשר לגורם, שכן בגילאים שונים שכיחות סיבות שונות. אחת הסיבות לרמות נמוכות של ויטמין B12 היא צמחונות, שכן B12 קיים במוצרים מן החי. המחסור עשוי להחמיר במהלך הריון. אם חסר תזונתי היה הגורם למחסור בויטמין B12 ממנו סבלת - הרי ששינוי תזונתי יכול היה לתקן את החסר. תרופות שונות, כמו האנטיביוטיקה נאומיצין או תרופות מקבוצת ה- PPI (לוסק) עשויות גם הן לגרום להפרעה בספיגת ויטמין B12, ולכן הפסקת נטילת התרופה עשויה לגרום לפיתרון הבעיה. סיבות נוספות לחסר בויטמין B12 הן pernicious anemia - הופעת נוגדנים בדם המונעים את ספיגת ויטמין B12 בקיבה. מחלה זו היא הסיבה השכיחה ביותר לחסר ויטמין B12 בגיל מתקדם. סיבות נוספות הן תת- ספיגה עקב פגיעה במעי הדק, מחלת קרוהן, דלקת של הלבלב, המפריעה לייצור אנזימים, כריתת קיבה, דלקת של המעי או ניתוחים במעי הדק. סיבות אלו הן בלתי הפיכות, ולכן אם אחת מהן היתה הגורם לחסר בוויטמין B12 - לא סביר כי הרמות היו עולות ללא טיפול. קרא עוד

הבדיקות שעלייך לעבור הן: TSH T3 T4 נוגדנים נגד בלוטת התריס ומיפוי רדיואקטיבי של הבלוטה. קרא עוד

לא ידוע לי כי אשלגן (פוטסיום) מוריד את ספיגת קומדין או שקיימת ביניהם כל אינטרקציה אחרת. מה שכן, הרבה פעמים האשלגן בא בתרכובת עם עוד חומר וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. השאלה במקום, מכיוון שקומדין היא תרופה עם תגובות בין-תרופתיות רבות. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

מה שהייתי ממליצה לעשות הוא, לשנות דווקא את מועד נטילת הנורמיטן לשעות אחר הצהריים, או לחלק את הנורמיטן ולקחת 25 מ"ג בבוקר ו-25 מ"ג אחר בשעות אחר הצהריים-ערב. הפוסיד משפיע פחות על לחץ הדם מהנורמיטן. בכל מקרה של שינוי בתרופות, אני ממליצה שתתייעצו ותיידעו את הרופאה המטפלת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד קרא עוד

המטרה של בדיקת דם סמוי בצואה היא לאתר גידולים של המעי הגס. עם זאת, קיימות סיבות נוספות רבות שיתנו תוצאה של דם סמוי חיובי בצואה. בעצם כל נגע לאורך מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת עשוי לגרום לכך: דימום מהאף ומהחניכיים, דלקת של הוושט, כיבים בוושט, גידולים של הקיבה ושל הוושט, מאלפורמציות של כלי דם לאורך המעי, פוליפים במעי, טחורים, פיסורות ועוד. הבדיקות הסטנדרטיות להערכת מערכת העיכול התחתונה (קולונוסקופיה) והעליונה (גסטרוסקופיה) הן יעילות ומדוייקות, אך מותירות קטע מעי (מהשליש התחתון של התריסריון ועד סופו של המעי הדק) - שהגישה אליו קשה. מקור לדימום במעי הדק הוא הסיבה לאנמיה של חוסר ברזל ולדם סמוי חיובי בצואה בחולים רבים בהם הקולונוסקופיה והגסטרוסקופיה תקינות. הסיבה השכיחה ביותר היא אנגיודיספלזיה (מאלפורמציה של כלי הדם) - מצב שכיח ולא מסוכן, ובהמשך מופיעים גידולים שפירים וממאירים של המעי. סיבות נוספות הם כיבים של המעי הדק (שעשויים להיגרם בגלל שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות), פיסטולות בין כלי הדם למעי, אנדומטריוזיס (נוכחות של רקמת רירית רחם) ועוד. סיבה נוספת היא מחלת הצליאק, שעשויה לגרום לאנמיה של חוסר ברזל ולעיתים גם לדם סמוי חיובי בצואה, וכי בשנים האחרונות מאובחנת יותר ויותר באנשים מבוגרים הסובלים מן הסימפטומים האלה. קולונוסקופיה וירטואלית אינה מומלצת במקרה שלך, שכן מדובר בבדיקה עם רגישות נמוכה בהשוואה לקולונוסקופיה רגילה, והיא אינה מאפשרת ביצוע ביופסיה או כריתה של נגעים קטנים כמו פוליפים. ראשית, אני חושבת שעליך להיות במעקב של גסטרואנטרולוג, כדי שיוכל להמליץ לך על המשך הבירור והמעקב. קיימות הנחיות שפורסמו ע"י מספר אגודות של גסטרואנטרולוגים (כמו, למשל, ה-AGA) כיצד להתמודד עם מצב כמו שלך, הנקרא obscure bleeding - דם סמוי חיובי או אנמיה של חוסר ברזל למרות בירור ראשוני של מערכת העיכול. שיטות אופטימליות לבירור חולים עם דימום ממערכת העיכול שמקורו לא נמצא - מתפתחות, במיוחד עם התחלת השימוש בקפסולה הבודקת את המעי הדק. השלב הראשון המומלץ הוא לחזור על בדיקת גסטרוסקופיה, ואם זו לא הצביעה על הסיבה לדימום, לחזור גם על קולונוסקופיה. קיימות טכניקות להגיע מעט עמוק יותר, וניתן לנסות להשתמש בהן. חזרה על הבדיקות הללו היא למקרה שבהערכה הראשונית החמיצו ממצא כלשהו. קיימות רשויות הממליצות שאת הסיבוב השני של הבדיקות יערוך גסטרואנטרולוג אחר מזה שביצע את הבדיקות הראשונות. אופציה נוספת להמשך הבירור (לאחר הקולונוסקופיה והגסטרוסקופיה הראשונות) היא בדיקת המעי הדק. לשם כך קיימות מספר אופציות, ועליך לדון בהן עם הגסטרואנטרולוג שלך. בין האופציות - אנטרוסקופיה (בשיטה הדומה לגסטרוסקופיה), קפסולה אותה בולע הנבדק והיא מצלמת את המעי הדק (הבדיקה אינה בסל, ולכן הנבדק משלם עליה בעצמו. היא מדגימה היטב את המעי הדק, אך לא ניתן לקחת ביופסיות במהלכה), בדיקות הדמיה - כמו צילומים, CT או MRI, בדיקה בעזרת תאי דם אדומים מסומנים בחומר רדיואקטיבי שיכולה למקם את הדימום ועוד. למרות בירור מעמיק, בחלק מן הנבדקים לא נמצא הגורם לדימום, ואז מומלץ מעקב לאחר מספר חודשים. בשאלתך סיפרת שבדיקות דם סמוי לצואה כבר יצאו חיוביות בעבר. אינני יודעת באיזה פרק זמן אנו דנים, אך אם הבדיקה חיובית במשך מספר שנים, הסיכוי שמדובר בגידול ממאיר שלא התגלה - קטן מאוד. קרא עוד