שאלות ותשובות - עמוד 924

כן, זה טבעי, מתפתח גלד כהה על הכוויה. אם יש מוגלה, חום ואודם מקומי - ייתכן שהמקום הזדהם, ואז יש צורך בטיפול רפואי מיידי. קרא עוד

מדובר בממצא שהודגם ב MRI ראש, ייתכן שבאחת מעצמות הגולגולות אולם לא פירטת. הממצא מרחיב את המבנה האנטומי אליו הוא שייך, למשל את העצם ממנה הוא צומח, ובעל צורה כישורית - מעין אליפסה, וכן עובר האדרה, כלומר יש בו כלי דם. יש להתייעץ עם הרופא שלך בהקדם באשר למשמעותו של הממצא, ייתכן ומדובר בתהליך דלקתי, אולם יש לשלול תהליכים אחרים. קרא עוד

ניתן לעשות את הבדיקות אצל רופאי אלרגיה. הבדיקות נקראות IGE ספציפיים או בדיקות RAST . אפשר לבצע את הבדיקה גם במכונים פרטיים. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

בהחלט ישנו קשר בין התופעות אותן את מתארת. תופעות אלו יכולות להיות קשורות למפרק הלסת (TMJ) . בדרך כלל מנסים להימנע מהתערבות ניתוחית. עצתי היא כי תפני לרופא או מחלקה המתמחה בתחום זה כגון: המחלקה להפרעות סגר באוניברסיטת ת"א טל' 03-6409551 ד"ר מיכאל אבא קרא עוד

דם בשתן, או המטוריה, בשפה המקצועית, יכול להיות גלוי או סמוי. הסיבות הנפוצות ביותר להופעת דם בשתן הן אבנים בדרכי השתן, זיהום או בעיה כלשהי בערמונית. במקרים אלה, מלווה לרוב הופעת הדם גם בכאבים ובסימנים נוספים. סיבה פחות שכיחה להמטוריה היא גידול סרטני, ועל כן, בכל מקרה של הופעת דם בשתן חשוב לערוך בירור מקיף הכולל תרביות שתן, בדיקת ציסטוסקופיה, בדיקת אולטרסאונד, בדיקת CT ואפילו בדיקת אורתוסקופיה. אורתוסקופיה היא בדיקה הנערכת בהרדמה, במהלכה ניתן להסתכל אל תוך השופכנים. במקרה שלך, נראה שבהחלט עברת בירור מקיף, ויתכן מאוד שהניתוח שעברת בבית חולים היה למעשה בדיקת השופכנים באמצעות אורתוסקופ. כדאי לחזור לאורולוג המטפל עם כל תוצאות הבדיקות ולהמשיך במעקב. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

קיים סיכון של 2.4% להריון מולארי נוסף, כך שהסיכוי להריון תקין טוב. [06/09/2006] קרא עוד

רמת ה- TSH האחרונה שציינת גבוהה מאוד. הערך של FT4 תקין ולכן לא ניתן לקשר את הסימפטומים שמהם את סובלת לתת-פעילות בלוטת התריס. ערכים כאלה של הורמונים אכן מתאימים למחלת השימוטו, אך ייתכן כי ישנו גידול המפריש כמות גדולה של TSH בבלוטת יותרת המוח, או שישנה עמידות בלוטת התריס ל- TSH, אך מקרים אלה נדירים ביותר. אם הבעיה היא אכן מחלת השימוטו, הטיפול המתאים לה הוא סימפטומטי, כלומר אם ישנה תת-פעילות הבלוטה נוטלים אלטרוקסין, השומר על רמת הורמונים תקינה ומדכא את רמת ה- TSH. יתכן כי במקרה שלך המינון אינו מספיק. איני יכולה לייעץ לך אם עלייך לפנות לבית חולים, מכיוון שאין באפשרותי לבדוק אותך ואיני יכולה להעריך עד כמה חמור מצבך. אמליץ לך לחזור על בדיקות הדם, לכלול בהם בדיקה של רמת ה- T3, וכן לפנות לייעוץ רופא אנדוקרינולוג. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

התרופות שרשמו לך לא אמורות לפגוע ביעילות הגלולה. אבל, בשביל שהדלקת תעבור במהרה, הייתי ממליצה לך להתנזר מסקס למספר ימים במשך הטיפול. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אינני יכולה לקבוע את מידת הסיכון שבלידה נרתיקית (כלומר לידה רגילה), אך במקרים של טחול מוגדל, כל מכה או נפילה על הבטן יגרמו לפגיעה בטחול, שתגרום לדימומים מאסיביים עד כדי מוות ללא טיפול מתאים. בזמן הלידה בעת הצירים מופעל לחץ תוך-בטני רב על אברי הבטן. לחץ זה יכול להביא לפגיעה בטחול שתביא לדימומים. אני מניחה שהאישה לא מעוניינת בניתוח קיסרי ולכן החשש. אך אם רופאיה ממליצים, עליה לשקול זאת בכובד ראש, שכן פגיעה בטחול מוגדל וגדוש יכולה להביא לתוצאות הרות אסון אם האישה תדמם כמויות רבות של דם. גם כך היא נמצאת כבר במצב של אנמיה. עליה לשקול היטב את הסיכון שבלידה רגילה במצבה מול ניתוח קיסרי. לגבי השפעות כריתת הטחול: הטחול הוא איבר המטופוייטי כלומר, שייך למערכת הדם. לטחול כמה תפקידים בגוף: הטחול משתתף בחיסוניות הן תאית והן הומורלית (ייצור נוגדנים נגד חומרים זרים, חיידקים וכו') הטחול מבצע מעין "ביקורת איכות" ומעורב בהריסת תאי דם אדומים זקנים. הטחול אחראי לפינוי חיידקים וחלקיקים שונים ממחזור הדם. באופן נורמלי שליש מהטסיות נהרסות ע"י הטחול במסגרת השחלוף שלהן בגוף. במצב של טחול מוגדל ההרס יכול להגיע עד 90% מהטסיות. בטחול מוגדל יש עליה בתפקודים הנ"ל - הרס מוגבר של תאי דם (גם תאים תקינים וצעירים) והרס טסיות שגורם לאנמיה ותרומבוציטופניה. בנסיבות פתולוגיות הטחול עשוי להפוך לאתר של המטופוייזיס אקסטרא מדולרי - פירוש הדבר שהטחול מייצר את תאי הדם השונים: תאי דם אדומים, תאים לבנים וטסיות במקום מוח העצם שאחראי על כך במצבים נורמליים. בחולים לאחר ספלנקטומיה (כריתת טחול) הסיכון העיקרי הוא חשיפה לזיהומים, בעיקר ע"י חיידקים עם קפסולה. 3 החיידקים הנפוצים ביותר שיכולים לגרום לזיהומים הם: Streptococcus Pneumoniae (סטרפטוקוקוס), Haemophilus Influenza (המופילוס), Neisseria Meningitidis (מנינגוקוקוס). לטחול יש יכולת להילחם בזיהומים אלה, אך בהיעדרו לגוף קשה להתמודד איתם. 3 החיידקים הנ"ל יכולים לגרום ל - Post Splenectomy Sepsis (אלח-דם לאחר כריתת טחול). זהו זיהום חריף שיכול להתקדם במהרה למצב קטלני אם לא מטופל בזמן. הזיהום יכול להתחיל ממחלה לא משמעותית של דרכי הנשימה או להופיע ללא תלונות קודמות. טיפול מניעתי ניתן ע"י חיסון החולה לפני הניתוח. קיימים חיסונים נגד 3 החיידקים הנ"ל. מומלץ לתת אותו שבועיים לפני ניתוח כריתת הטחול, ואם לא קיימת אפשרות כזו, אז ביום ה - 14 לאחר הניתוח. יש לחדש חיסונים אלה אחת ל - 5 שנים. יש רופאים הממליצים גם על טיפול מניעתי ע"י אנטיביוטיקה במתן יום-יומי או אחת לתקופה מסוימת, וכן טיפול אנטיביוטי בכל אירוע של חום. זהו הסיכון העיקרי לאחר כריתת טחול. מכיוון שזהו האיבר האחראי לאחסון והרס טסיות, לאחר הכריתה רמות הטסיות בדם יכולות לעלות מאוד. במידת הצורך ניתן לטפל בכך באספירין. אני מקווה שבריאותה של האישה תשתפר ושתגיעו להחלטה נכונה לאחר התייעצות עם הרופאים. קרא עוד

גידולים בכליה טופלו בעבר רק על ידי כריתה מלאה של הכליה (נפרוקטומיה). כיום ישנן שיטות רבות שהוכחו כיעילות ביותר, כמו כריתה חלקית של הכליה, קריותרפיה, רדיותרפיה ועוד. כל טיפול מותאם ספציפית לגידול ולחולה. יש לשקול את סוג הגידול, גודלו ומיקומו, וכמובן להעריך את מצב החולה - אם הוא יכול לעמוד בניתוח בפרוצדורה או בהרדמה מלאה. מידע מפורט על שיטות הטיפול השונות, חסרונותיהן ויתרונותיהן, תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_082906_12.htm קרא עוד