שאלות ותשובות - עמוד 924

הטחול הוא איבר הקשור למערכת החיסון. תפקידיו הם: בקרת איכות לתאי הדם האדומים - מפנה תאים פגומים או זקנים ממחזור הדם. ייצור נוגדנים. פינוי חיידקים ממחזור הדם. ביתם של תאי דם לבנים הקשורים למערכת החיסון ושל טסיות הקשורות בקרישת הדם. הטחול בנוי מחומר אדום ומחומר לבן. החומר האדום מלא בצינורות דקיקים המלאים בדם והלבן מכיל תאי דם לבנים. הדם זורם דרך החומר האדום בטחול באיטיות ומערכת הצינוריות שבו מסננת את התאים הפגומים והחיידקים מהדם. משקלו התקין של הטחול הוא כ 250 גרם ואורכו כ 13 ס"מ. הוא נח מתחת לצלעות בצד השמאלי העליון של הבטן. כאשר הוא מוגדל הוא יכול להגיע למשקל של 1 ק"ג ויותר. נפיחות של הטחול יכולה לנבוע מסיבות רבות, ויש שורה ארוכה של מחלות ומצבים הגורמים לכך. עקרונית הגדלת הטחול נובעת מאחד מהבאים: מחלות כמו תלסמיה או ספרוציטוזיס שבהן יש פגם בייצור תאי הדם האדומים. הרבה מהתאים שנוצרים הם פגומים וצריכים להתפנות באמצעות הטחול שגדל ומתנפח בהתאם. מצבים זיהומיים מסוימים, כמו מחלת הנשיקה, או מחלות של מערכת החיסון כמו זאבת. במצבים אלה האלמנט הלבן בטחול הקשור למערכת החיסון פעיל מאוד וכתוצאה מכך הטחול גדל. במחלות כבד ובמצב של אי ספיקת לב הדם זורם באיטיות דרך הטחול ומציף אותו ולכן הוא גדל. ישנן מחלות שגורמות באופן טיפוסי להגדלה מאסיבית של הטחול כמו סרטן הדם (לויקמיה ו/או לימפומה), כשל במח העצם, מחלת גושה ומחלות נוספות. קרא עוד

אחרי ארוחה רמת הסוכר בדם עולה, ואז נכנס למשחק הורמון האינסולין, שתפקידו להוריד את רמת הסוכר על ידי הכנסתו לתאים. הרמה עולה גם לפי שינויים ברמתם של הורמונים שונים בזמנים שונים ביממה. אני מציע לך לפנות לרופא המשפחה ולהתחיל לקבל טיפול אם אובחנת כסובלת ממחלת סוכרת. אם לא אובחנת, כדאי שתעברי בירור מלא בנוגע למחלה. מחלת הסוכרת היא מחלה כרונית הפוגעת עם השנים באיברים רבים בגוף אם לא מקבלים טיפול מתאים, ולכן מומלץ ביותר להקדים ולקבל טיפול, היות שהנזקים יכולים להיות קשים. זוהי מחלה שניתן למנוע את הסיבוכים שלה עם טיפול קבוע לפי רמת הסוכר. מומלץ לפנות לבדיקה ולקבלת טיפול אצל רופא המשפחה המטפל. מידע נוסף על המחלה תוכלי למצוא בעזרת מנגנון החיפוש באתר. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד קרא עוד

פקטוס קרינאטום - חזה יונה - הוא מום במבנה החזה המתפתח לעיתים בגיל ההתבגרות והולך ומחמיר עד שהגדילה נעצרת. ההשלכות הן בעיקר פסיכולוגיות וקוסמטיות, אך במקרים נדירים המום יכול לגרום לעקמת או לבעיות בריאות. האופציות הטיפוליות שישנן הן בעיקר ניתוחיות, אך לאחרונה הראו מחקרים כי ניתן להתאים מחוך (brace) המותאם אישית לחולה ונלבש לתקופה ארוכה, אך עדיין אין מסקנות, מכיוון שאין מעקב ארוך טווח. הניתוח לתיקון חזה יונה נחשב קל יחסית, ושיעור הצלחתו ושביעות רצון המנותחים מהפרוצדורה גבוה, למרות שיכולים להיות סיבוכים, אך רובם ככולם חולפים תוך זמן קצר. מידע יותר ספציפי לגבי הניתוח, כגון כמה זמן הוא נמשך וכיצד מבוצע, אמליץ לך לקבל מכירורג מומחה. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

כחלק מבירור אי פוריות נהוג לבצע מדידה של רמת אסטרדיול בדם. אסטרדיול הוא הצורה החשובה והשכיחה ביותר של אסטרוגן בגוף, המיוצר ע"י השחלה. רמה גבוהה מדי שלו עשויה להפריע לתהליך התקין של בחירת זקיק, צמיחת רירית הרחם והביוץ. לעיתים רמה גבוהה תצביע על הפרעה לפוריות ביחס לגיל. קרא עוד

סרטן שד מתפתח בכ-12% מן הנשים שיחיו עד גיל 90. בגברים המספרים נמוכים בהרבה, ולפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, רק 1 מתוך 100,000 גברים לוקים בסרטן השד. למרות שסיפור משפחתי ישנו ב-15% עד 20% מן הנשים הסובלות מסרטן שד, רק ב-5% או 6% מתגלה מוטציה. ב-1994 וב-1995 התגלו שני גנים: BRCA1 ו- BRCA2, שמוטציה בהם מגבירה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן השד וסרטנים נוספים. הגנים BRCA1 ו- BRCA2 ממלאים תפקידים שונים וחשובים בתא, בתיקון נזקים לחומר התורשתי, ה- DNA. עד היום התגלו כמה מאות מוטציות בשני הגנים. השכיחות של מוטציות בגנים הללו גבוהה במיוחד בקרב נשים ממוצא יהודי אשכנזי. התורשה של שני הגנים הללו היא אוטוזומלית דומיננטית, כלומר, מספיק שעותק אחד של הגן לא יהיה תקין כדי שהמחלה תבוא לידי ביטוי. תשומת לב רבה ניתנה לנשים נשאיות של המוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2, ומחקרים רבים מגדירים את הסיכון המוגבר שלהן ללקות בממאירויות של השד, השחלה, החצוצרות וחלל הצפק. באשר לגברים נשאים של המוטציות המחקר דל, ולכן הסיכונים אינם ברורים, כמו גם המעקב האופטימלי. ב-2004 התפרסם מאמר שבדק את הספרות בנושא גברים נשאים של המוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2. לפי ממצאי מחקר זה, נשאים של מוטציות ב- BRCA1 נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בממאירויות של השד והערמונית. בחלק מן המחקרים הועלה חשד גם לעליה בשכיחות גידולי המעי הגס, אך ההוכחות לכך אינן חותכות. להבדיל מנשים, בהן הסיכון לפתח סרטן מוגבר דווקא בנשאיות של מוטציה ב- BRCA1, בגברים הסיכון מוגבר דווקא בנשאים של מוטציה ב- BRCA2. בדצמבר 2007 התפרסם מאמר ב-Journal of The National Cancer Institute, שהעריך את הסיכון לפתח סרטן שד בקרב גברים נשאים של המוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2. המחקר בדק 1939 משפחות אמריקאיות, בהן 97 גברים עם סרטן שד, ומצא כי גברים הנושאים מוטציות בגן BRCA2 נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן שד. באשר לגברים עם מוטציות ב- BRCA1, יתכן כי הסיכון מוגבר, אולם הוא לא הוכח באופן חד-משמעי. לא הצלחתי למצוא בספרות שום המלצות קליניות המתייחסות לבדיקות סקר בגברים נשאים של המוטציות ב- BRCA1 ו- BRCA2. ההמלצות לבדיקות סקר קיימות רק בנוגע לנשאיות של המוטציות, ולכן גם אם תעבור את הבדיקה ותימצא חיובי - לא ברור מהן ההשלכות הפרקטיות לגביך. אחת המשמעויות החשובות של הבדיקה היא באשר להורשת הגן לצאצאיך. כלומר - אם אינך נשא של הגן, לא תעביר אותו לצאצאיך, ואם תימצא נשא של הגן, סיכוי ההעברה הוא 50%. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

עלייך לפנות לרופא המטפל ולעשות את הבדיקות הבאות: מדידת לחץ דם, בדיקת שתן, בדיקת דם (ספירה וכימיה, תפקודי קרישה ותפקודי כבד) ובדיקה גופנית, כולל הערכה של דרגת הבצקת. מטרתן של בדיקות אלו לשלול רעלת הריון. בהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

אין ביכולתי לענות על שאלתך מבלי לבדוק אותך, ייתכן והבעיה אורגנית וייתכן ומדובר בבעיה ממקור פסיכוסקסואלי. קרא עוד

אכן, ישנה אפשרות של הדבקה עצמית בהרפס ממקום אחד בגוף למקומות נוספים אם לא שומרים על כללי היגיינה. יש להימנע מנגיעה בשלפוחיות בידיים, במיוחד כאשר מורחים את המשחה או מגרדים בשל העקצוץ הטורדני. אם הידיים נגעו בשלפוחיות - יש לשטוף אותן עם סבון. אותו הכלל נכון לגבי מגבות, ובמיוחד כאלו שנגבנו בהן שלפוחיות או שהועברה אליהן מוגלה. עדיף להשתמש במגבת אחת לאיזור הנגוע ובמגבת אחרת לשאר האזורים. הזובירקס פועל אך ורק על וירוס פעיל ולא על הוירוס בצורתו הרדומה. לכן, שימוש יתר אינו מזיק לטיפול. הזובירקס איננו מטפל במחלה, אלא מקצר את משך הופעתה ומוריד את חומרת התסמינים הנלווים למחלה. כל עוד ישנם עקצוצים ושלפוחיות מפרישות, יש להניח שהמחלה פעילה. בשלבים הסופיים כאשר השלפוחיות התייבשו לחלוטין והתקלפו ואין תחושת כאב או עקצוץ - המחלה כבר בנסיגה ואין תועלת במריחת משחת הזובירקס. חשוב להימנע מגורמים להתפרצות חוזרת שלהמחלה, כגון היחשפות לשמש, עליית חום גוף, התקפי אלרגיה ומגע עם מקור הדבקה פוטנציאלי. להלן קישור למידע על התרופה ולתשובה נוספת עם מידע על השימוש בה. http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=43 קרא עוד

החיסון נגד נגיף הפפילומה אכן נבדק רק בנשים עד גיל 26 שנה, ולכן לא ידועה מידת יעילותו בגיל מבוגר יותר. קרוב לוודאי שהוא יעיל נגד זנים שלא נדבקת בהם, וקרוב לוודאי שהוא לא מזיק בגיל זה, והשאלה נוגעת בעיקר לגבי כדאיותו. אמנם חברת מרק פרסמה כי על פי נתונים חדשים שהוצגו בוועידה הבינלאומית לווירוס הפפילומה (IPC) בבייג'ין, החיסון שלהם יעיל גם בנשים בגילאים 24 עד 45, אולם החיסון טרם נרשם לנשים בגילאים אלו. לשאלתך השנייה - אין תשובה מוחלטת. הנגיף עצמו יכול להמשיך לשהות ולהיות מדבק, אך בדרך כלל, אם מערכת החיסון שלך תקינה, הגוף "מנקה" את הנגיף תוך שנה-שנתיים. עם זאת, הקונדילומות אכן חוזרות בכ-10%-20% מהמקרים. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני קרא עוד

דלקות דרכי השתן הן מן הזיהומים הנפוצים ביותר שרופאי הילדים נתקלים בהם. השכיחות היא בדרך כלל כ-3 עד 5 אחוזים בקרב ילדות, ואצל 60 עד 80 אחוזים מהן הדלקות חוזרות. הטיפול בדלקות דרכי השתן בילדים, שברוב המקרים נובעות מזיהום על ידי E-Coli, הוא על ידי רספרים או מוקסיפן או אוגמנטין. רספרים היא ברוב המקרים התרופה המועדפת. היא הוכחה כיעילה ביותר בטיפול ובמניעת דלקות מסוג זה. לא ציינת את התשובות המפורטות של בדיקת השתן לכללית, ואם נראו חיידקים במשקע השתן. גם לא הבנתי אם התרבית נלקחה לאחר תחילת הטיפול האנטיביוטי. אם כן, אין לה כל משמעות. אם היא נלקחה לפני הטיפול, ואכן לא היתה צמיחת חיידקים, לא נראה כי דלקת בדרכי השתן היא הסיבה לחום, ויש לחפש סיבה אחרת. האם הילדה סובלת משלשולים? הקאות? האם כאבי הבטן באים והולכים? האם החום עולה ויורד, או שהוא ממושך לאורך כל שעות היום? אם בתך ממשיכה עם החום, כדאי לפנות לבדיקה במוקד של קופת חולים או במיון בבית חולים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד