שאלות ותשובות - עמוד 951

אם ההריון תקין, ניתן להמשיך בפעילות גופנית, ואף חשוב לעשות זאת תוך כדי ההריון, אך יש להתאים את הפעילות לשלב ההריון וליכולת האישה ההרה. אין פעילות מסוימת שטובה או מומלצת יותר מאחרת. לנשים שכבר פעילות מבחינה גופנית, יש להוריד מעט את הדופק המרבי לכ-75%, וכן את המשקולות ל-50% מהיכולת המרבית. לנשים שלא התאמנו לפני כן, מומלצת שחייה, הליכה מתונה, אופניים נייחים וכדומה. בכל מקרה אמליץ לך להמשיך, אך לא להתאמץ יותר מידי, ולהקפיד להיות במעקב של הרופא המטפל. בברכה והריון קל, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

זיהום ע"י הרפס הינו מהזיהומים הוותיקים והשכיחים ביותר בתולדות האנושות. נגיף ההרפס עשוי לפגוע בעור, במשטחים ריריים, כגון חלל הפה והגרון, בעין ובאיברים פנימיים. 85% מהאוכלוסייה נחשפו בעבר לנגיף ההרפס, שלרוב גורם לפצעים חוזרים בשפתיים. כל זיהום על ידי נגיף ההרפס הפוגע בעור נקרא למעשה הרפס דרמטיטיס. הרפס יכול להופיע על פני כל משטח עורי בגוף: בקצה האצבע, בישבנים, בבית החזה והגב, במפשעות ועוד. ייתכנו מספר צורות התפשטות, להלן כמה מהן: 1. דרמטיטיס עורי מפושט או בשמו הרפואי Primary herpetic dermatitis - מחלה שמופיעה בדרך כלל בילדים צעירים ומאופיינת בפריחה בירכיים, פנים ומפשעות, בהרגשה רעה וחום. 2. באנשים עם בעיות אלרגיות של העור יכולה לקרות צורה קשה יותר של הרפס שנקראת אקזמה הרפטיקום, המלווה בחום ונפיחות בבלוטות הלימפה עם סיבוך אפשרי של זיהום חיידקי משני. 3. זיהום קצה האצבע. הטיפול הוא בחומר הקרוי אציקלוביר או זובירקס. הוא ניתן במשחה חיצונית, דרך הפה או דרך הווריד, לפי חומרת הזיהום. בנוסף ניתן לשים רטיות מים קרים על גבי העור. במקרים של זיהום משני של פצעי ההרפס בחיידק יש לטפל אנטיביוטית. לפרטים נוספים: http://www.dermnet.org.nz/index.html קרא עוד

בדיקת אבהות נעשית רק בצו בית משפט. לכן לאחר קבלת הצו, אין בעיה גם לקבל דגימת דם לביצוע הבדיקה. אני מצרפת קישור לדף הכולל מידע על הנושא מאתר של בית החולים שיבא. http://www.sheba.co.il/h/909 קרא עוד

ערכי ברזל גבוהים ופריטין גבוה מצריכים המשך בירור אצל כל אדם, ובמיוחד אצל אדם עם G6PD. קשה לי לומר לך מה הסיבה במקרה שאת מתארת, והאם העלייה בערכים נגרמה על ידי ההמוליזה הכרונית, או שאולי יש בעיה משנית. זה בהחלט יכול להיות עומס מצטבר, ולכן חייבים לבדוק מהי הסיבה. גש לרופא המטפל להמשך בירור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

שוואנומה אקוסטית או וסטיבולרית היא גידול מוחי שפיר הגדל בצורה איטית מאוד מתוך העצב האחראי על השמע ושיווי המשקל. שמו של הגידול על שמם של תאי שוואן, שהם תאי המעטפת של העצב. כאשר הוא גדול, הגידול גורם לירידה בשמיעה ולצפצופים באוזן אחת וכן לסחרחורות והפרעה בשיווי משקל. אם הוא ממשך לגדול, הוא יכול ליצור הפרעה בעצבוב הפנים עם תחושת נימול או רדימות בפנים. הגידול מאובחן ע"י CT עם חומר ניגוד או ע"י MRI. הטיפול הוא הסרה כירורגית בניתוח. אופציה נוספת היא קרינה ממוקדת בשיטת סכין גאמא. ככל שהמחלה מתגלה ומטופלת מוקדם יותר, יש פחות סיבוכים ופחות פגיעה באוזן הפנימית בניתוח- דבר המביא לחירשות. בדרך כלל המחלה מופיעה חד- צדדית, באנשים בגיל 30-60, אך במקרים מסוימים, במחלה התורשתית נוירופיברומטוזיס, המחלה מופיעה דו- צדדית ובגיל מוקדם יותר. לקריאה נוספת- http://www.nidcd.nih.gov/health/pubs_hb/neurnoma.htm קרא עוד

מטרת הטיפול הניתן לנשים הסובלות משחלות פוליציסטיות היא הקלה של הסימפטומים (השמנת יתר, אקנה, שיעור יתר) והסדרת המחזור החודשי. הפסקת הטיפול עלולה לגרום להופעת הסימפטומים שציינתי ולאי-סדירות המחזור. אין לי מספיק מידע לגבי המקרה הספציפי שלך, ולכן איני יכולה לומר בוודאות כי אין שום סכנה. אמליץ להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

Mycosis fungoides הוא סוג של לימפומה המערב את העור. מדובר ב- non-Hodgkins לימפומה, שמקורה בתאי T. גיל האבחנה האופייני הוא 60, והמחלה שכיחה פי שניים בגברים בהשוואה לנשים. המחלה מופיעה כנגע עורי אדום עם קשקשת, שדומה במקרים רבים לאקזמה או לפסוריאזיס. נגעי העור יכולים להיות מסוגים שונים. כאשר המחלה מתקדמת, אם לא ניתן טיפול, נגעי העור מתפשטים. בחלק מן המקרים יש התפשטות לאיברים נוספים, והסיכון לכך הוא ביחס ישר להיקף הפגיעה העורית. הטיפול מושפע משלב המחלה: חולים בשלב התחלתי יטופלו בטיפולים מקומיים, כמו משחות של סטרואידים ומשחות כמותרפיות, וכן טיפולים מקומיים ב- PUVA (מתן טיפול מקומי או דרך הפה ולאחר מכן הקרנת הנגעים באור אולטרה סגול A), או הקרנות שטחיות. בשלבים מתקדמים יותר קיימים טיפולים סיסטמיים נוספים, כמו רטינואידים ואינטרפרון אלפא. בחולים בהם התפשטה המחלה לאיברים נוספים - הטיפול משלב כמותרפיה סיסטמית. סוג הנגעים העוריים והיקף הפגיעה העורית וקיום מחלה מחוץ לעור הם הגורמים החשובים ביותר בקביעת תוחלת החיים בחולים עם מיקוזיס פונגואידס. בחולים עם מחלה מוגבלת בשלב 1A - אין השפעה על תוחלת החיים. בחולים בהם התפשטה המחלה מעבר לעור (אל בלוטות לימפה או איברים פנימיים) - תוחלת החיים הממוצעת היא של 13 חודשים. קרא עוד

שפשפת, או במינוחה הרפואי Intertrigo, היא דלקת שטחית של העור המתרחשת באזורים בהם שני משטחי עור משיקים זה לזה. התופעה יותר שכיחה במזג אוויר חם ולח, ויותר באנשים הסובלים מעודף משקל. כתוצאה מחיכוך, חום ולחות, הופך העור לאדום ולח, ומזדהם בזיהום משני משנית על ידי חיידקים או פטריות. הטיפול בשפשפת כולל ייבוש האזור, מניעת חיכוך (יצירת חיץ על ידי חבישה או ביגוד) וטיפול מקומי על ידי משחות נוגדות חיידקים (אנטיביוטיקות) ונוגדות פטריות, בפרט כשהבעיה במפשעה. בבדיקה קצרה אליה תופנו על ידי רופא עור, ניתן יהיה לבדוק נוכחות פטריה. כשהמקום מודלק, בהתחלה נותנים לעתים משחה נגד פטריות או חיידקים שמעורבת עם סטרואיד חלש. ניתן לתת גם משחה שמכילה סטרואיד חלש, אנטיביוטיקה ונוגד פטריות למספר ימים (כגון Triderm) ואז לעבור לתכשיר ספציפי יותר. בנוסף, ישנם תכשירים ואמבטיות מייבשות, עליהם, ובכלל על הטיפול, תוכלי למצוא מידע בדף הבא, אשר מפרט יפה את הטיפול בשפשפת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3158328,00.html קרא עוד

כעת אין לנו באתר הסבר מפורט על האופן בה פועלת תרופה מסוימת בגוף, אם כי בהסבר על כל תרופה רשום פחות או יותר כיצד היא פועלת. בעתיד יהיו לנו הסברים מפורטים יותר. יחד עם זאת, בספר הנקרא "תרופות - המדריך השלם" יש פרק שלם שמסביר כיצד עובדות התרופות וכיצד הן משפיעות על הגוף. את הספר בהוצאת ידיעות אחרונות ניתן לרכוש כעת במחיר מוזל בחנויות הספרים. [03/06/2001] קרא עוד

המטרה של בדיקת דם סמוי בצואה היא לאתר גידולים של המעי הגס. עם זאת, קיימות סיבות נוספות רבות שיתנו תוצאה של דם סמוי חיובי בצואה. בעצם כל נגע לאורך מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת עשוי לגרום לכך: דימום מהאף ומהחניכיים, דלקת של הוושט, כיבים בוושט, גידולים של הקיבה ושל הוושט, מאלפורמציות של כלי דם לאורך המעי, פוליפים במעי, טחורים, פיסורות ועוד. הבדיקות הסטנדרטיות להערכת מערכת העיכול התחתונה (קולונוסקופיה) והעליונה (גסטרוסקופיה) הן יעילות ומדוייקות, אך מותירות קטע מעי (מהשליש התחתון של התריסריון ועד סופו של המעי הדק) - שהגישה אליו קשה. מקור לדימום במעי הדק הוא הסיבה לאנמיה של חוסר ברזל ולדם סמוי חיובי בצואה בחולים רבים בהם הקולונוסקופיה והגסטרוסקופיה תקינות. הסיבה השכיחה ביותר היא אנגיודיספלזיה (מאלפורמציה של כלי הדם) - מצב שכיח ולא מסוכן, ובהמשך מופיעים גידולים שפירים וממאירים של המעי. סיבות נוספות הם כיבים של המעי הדק (שעשויים להיגרם בגלל שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות), פיסטולות בין כלי הדם למעי, אנדומטריוזיס (נוכחות של רקמת רירית רחם) ועוד. סיבה נוספת היא מחלת הצליאק, שעשויה לגרום לאנמיה של חוסר ברזל ולעיתים גם לדם סמוי חיובי בצואה, וכי בשנים האחרונות מאובחנת יותר ויותר באנשים מבוגרים הסובלים מן הסימפטומים האלה. קולונוסקופיה וירטואלית אינה מומלצת במקרה שלך, שכן מדובר בבדיקה עם רגישות נמוכה בהשוואה לקולונוסקופיה רגילה, והיא אינה מאפשרת ביצוע ביופסיה או כריתה של נגעים קטנים כמו פוליפים. ראשית, אני חושבת שעליך להיות במעקב של גסטרואנטרולוג, כדי שיוכל להמליץ לך על המשך הבירור והמעקב. קיימות הנחיות שפורסמו ע"י מספר אגודות של גסטרואנטרולוגים (כמו, למשל, ה-AGA) כיצד להתמודד עם מצב כמו שלך, הנקרא obscure bleeding - דם סמוי חיובי או אנמיה של חוסר ברזל למרות בירור ראשוני של מערכת העיכול. שיטות אופטימליות לבירור חולים עם דימום ממערכת העיכול שמקורו לא נמצא - מתפתחות, במיוחד עם התחלת השימוש בקפסולה הבודקת את המעי הדק. השלב הראשון המומלץ הוא לחזור על בדיקת גסטרוסקופיה, ואם זו לא הצביעה על הסיבה לדימום, לחזור גם על קולונוסקופיה. קיימות טכניקות להגיע מעט עמוק יותר, וניתן לנסות להשתמש בהן. חזרה על הבדיקות הללו היא למקרה שבהערכה הראשונית החמיצו ממצא כלשהו. קיימות רשויות הממליצות שאת הסיבוב השני של הבדיקות יערוך גסטרואנטרולוג אחר מזה שביצע את הבדיקות הראשונות. אופציה נוספת להמשך הבירור (לאחר הקולונוסקופיה והגסטרוסקופיה הראשונות) היא בדיקת המעי הדק. לשם כך קיימות מספר אופציות, ועליך לדון בהן עם הגסטרואנטרולוג שלך. בין האופציות - אנטרוסקופיה (בשיטה הדומה לגסטרוסקופיה), קפסולה אותה בולע הנבדק והיא מצלמת את המעי הדק (הבדיקה אינה בסל, ולכן הנבדק משלם עליה בעצמו. היא מדגימה היטב את המעי הדק, אך לא ניתן לקחת ביופסיות במהלכה), בדיקות הדמיה - כמו צילומים, CT או MRI, בדיקה בעזרת תאי דם אדומים מסומנים בחומר רדיואקטיבי שיכולה למקם את הדימום ועוד. למרות בירור מעמיק, בחלק מן הנבדקים לא נמצא הגורם לדימום, ואז מומלץ מעקב לאחר מספר חודשים. בשאלתך סיפרת שבדיקות דם סמוי לצואה כבר יצאו חיוביות בעבר. אינני יודעת באיזה פרק זמן אנו דנים, אך אם הבדיקה חיובית במשך מספר שנים, הסיכוי שמדובר בגידול ממאיר שלא התגלה - קטן מאוד. קרא עוד