שאלות ותשובות - עמוד 953

אדולן הוא שמה המסחרי של התרופה מתדון. מתדון משמשת הרבה פעמים לגמילה מסמים קשים יותר ולעוד מטרות מגוונות. למתדון שלל תופעות לוואי במערכות גוף שונות. שילוב של מתדון עם אנטיביוטיקות אינו רצוי, אך צריך לבחון בכל מקרה לגופו, לפי האנטיביוטיקה שבה מדובר. למשל, אריתרומיצין מעלה רמות מתדון בדם ומגביר את תופעות הלוואי שלה. שילוב מסוכן אחר נרשם בין האנטיביוטיקה Zymar או Gatifloxacin לבין מתדון. שתיהן עלולות לגרום יחד להפרעות קצב קטלניות בלב. עם זאת, יש מקרים בהם נותנים אנטיביוטיקות עם מתדון לפי הצורך. יש לברר את השילוב הספציפי. אני מצרפת את הקישור הבא, אולי תמצאי בו עניין: http://www.narkisim.com/?p=15 קרא עוד

אין קשר ישיר בין הדבקה במחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס) ובין חזרה של תסמיני אקנה. חזרה של אקנה לאחר טיפול ברואוקוטן יכולה להיות כתוצאה ממספר גורמים, ביניהם, שינויים הורמונליים בגוף המטופל, מינון נמוך של נטילת התרופה, סיום מוקדם מדי של הטיפול ברואקוטן ועוד. לתשומת ליבך, טיפול ברואקוטן מהווה מעמסה על הכבד, וכבד מוגדל בשל מחלת הנשיקה רגיש יותר ונתון בסיכון רב יותר להפגעות ולהתפתחות אי-ספיקת כבד, ולכן צריך לשים לב במיוחד אם תפקודי הכבד חוזרים לרמה נורמלית, ורק לאחר שמתברר שכן, אפשר לתכנן טיפול נוסף אשר צריך יהיה להיות מלווה במעקב רצוף אחר תפקודי הכבד. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

אין סיכון בשהייה במקומות גבוהים לנוטלי ריספרדל יותר מאשר לשאר האנשים. טיול במקומות גבוהים דורש תהליך הסתגלות פיזיולוגי של הגוף, אשר אינו מושפע מנטילת תרופה זו. הסיכון האפשרי שאני יכולה לחשוב עליו הוא בהתמודדות עם הלחצים הנפשיים שטיול מסוג זה מעמיד בפני המטייל הצעיר, וכמו כן - הסיכון של שימוש בסמים ביציאת מטיילים צעירים לטיולים בחו"ל. אני מזכירה ששימוש בסמים קשור לעלייה בשכיחות של בעיות נפשיות, ומי שכבר נוטל טיפול בריספרדל הוא מבחינתי רגיש במיוחד להתפתחות של בעיות נפשיות. במידה והצעיר אחראי ונמצא בחברת מטיילים נוספים אחראים, לא צריכה להיות בעיה. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית קרא עוד

בשני ההסברים יש אמת. מה שתיארת נשמע כמו pilonidal disease , פצע מוגלתי, הנוצר בחלל ציסטי המכיל לעתים שיער, והממוקם בסוף עצם הזנב. לעתים מדובר בציסטה פשוטה, ולעתים מדובר בחלל שנמשך ממנו צינור. הטיפול הנכון הוא אנטיביוטי בשלב החריף, ואז הסרה כירורגית של הציסטה ו/או הצינורית. קרא עוד

מחלת Cold Agglutinin Disease נגרמת עקב הימצאות של נוגדן בדם אשר פועל כנגד תאי הדם האדומים וגורם להרס שלהם (המוליזה). בניגוד למחלות אחרות של אנמיה המוליטית, במקרה של Cold Agglutinin Disease הנוגדן פועל רק בטמפרטורות נמוכות יחסית (לרוב בין 23 ל-30 מעלות צליוס) ולא בטמפטורת הגוף התקינה (37 מעלות). לכן הרס של תאי דם מתרחש בתוך כלי הדם של איברים פריפרים כאשר נחשפים לטמפטורות נמוכות. בחשיפה לקור נוצר גוון כחול-סגול-אפור מלווה בכאב בקצות האצבעות, קצה האף ובאוזניים. לפעמים קיימים סימפטומים בבליעה של נוזל קר. גוון העור חוזר לתקין לאחר חימום של האזור המכחיל. אם ההרס של תאי הדם הוא מאסיבי (בעקבות הורדה מהירה של טמפטורת הגוף כולו, במקרה של חשיפה לקור עז או ניתוחים בהם מקורר החולה), ייתכנו גם סימפטומים של אנמיה קשה. הטיפול העיקרי הוא כמובן הימנעות מחשיפה לקור. החולים צריכים ללבוש בגדים חמים ולחבוש צעיפים, כובעים, גרביים חמות וכפפות. האזהרה מלשהות במקומות גבוהים קשורה בעצם להימנעות מחשיפה לקור. במקרים קשים לפעמים יש צורך בטיפול תרופתי כמותרפי על מנת להפחית את ייצור הנוגדן בגוף. בכל מקרה, בטיסות מסחריות התנאים בגוף המטוס מבחינת לחץ אטמוספרי, אחוז החמצן באוויר והטמפרטורה נשמרים בתנאים של כ-300 מטר מעל פני הים גם כשהמטוס ממריא עד לגבהים של כ- 10 ק"מ מעל פני הים. במהלך הטיסה חשוב שתשמרי על חום גופך בעזרת לבוש מתאים, וגם במהלך ביקורך בחו"ל - אם תבקרי במדינות קרות. אנו מאחלים לך נסיעה טובה ומהנה. קרא עוד

המודיאליזה הינה טיפול במקרים של אי ספיקת כליות סופנית, בה הדם של המטופל מועבר במשך מספר שעות דרך מכונת הדיאליזה. בתהליך זה מסולקים מהדם רעלים ועודפי נוזלים שבדרך כלל מפונים ע"י הכליות. אחד מהסיבוכים השכיחים במהלך הדיאליזה הוא ירידת לחץ דם. הסיבות לכך הן רבות מאד, החל בעצם הוצאת הנוזלים העודפים בזמן קצר, השינויים המהירים בריכוזי המלחים בדם, התגובה הלקויה של הלב (בחולים עם הפרעה בתפקוד הלבבי), וכלה בתגובה איטית של מערכת העצבים האוטונומית (האחראית לשמירת לחץ הדם). ירידת לחץ הדם מובילה לסימפטומים מאד לא נעימים, הכוללים כאבי ראש קשים, חולשה קיצונית, טרום התעלפות, התעלפות ואובדן הכרה. הדרך להימנע מירידת לחץ הדם במהלך הדיאליזה היא אי נטילת תרופות נוגדות יתר לחץ דם בערב טרם ובבוקר יום הדיאליזה והימנעות מארוחות גדולות במהלך הדיאליזה. ישנן גם דרכים רפואיות להקטין את הסיכוי לירידת לחץ דם, וזאת ע"י הצוות המטפל (בד"כ הם מודעים לכך, אך אפשר לשאול אותם על כך). אם האירועים הללו חוזרים על עצמם בכל דיאליזה או במרבית הדיאליזות, יש מקום להתייעץ עם הנפרולוג המטפל במכון הדיאליזה, הן לגבי אי נטילת תרופות מורידות לחץ דם טרום הדיאליזה, והן לגבי שינוי בתוכנית הדיאליזה מבחינת קצב הוצאת הנוזלים, שימוש בתרופות המעלות לחץ דם, שימוש בתמיסות מחוממות ועוד. רפואה שלמה. קרא עוד

נשמע שאת סובלת מהתקפי סינוסיטיס חוזרים. הסינוסים הם חללי אוויר הנמצאים בתוך הגולגולת, ומתנקזים לחלל האף. סינוסיטיס הוא תהליך דלקתי באחד או יותר מהחללים הללו. הדלקת מתפתחת בדרך כלל עקב הפרעה בניקוז הסינוס והתפתחות של זיהום עקב כך. הגורם לסינוסיטיס הוא ברוב המקרים נגיפי, אולם גם חיידקים ומצבים אלרגיים עשויים לגרום לכך. התסמינים הנפוצים כוללים חום, כאבי ראש (בייחוד בזמן הטיית הראש), הפרשת נזלת מהאף ורגישות מקומית. אני מציעה לגשת לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון. לאבחנה מדויקת וטיפול. תרגישי טוב! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

לאחר לידה והנקה, מתרחשים שינויים הורמונליים רבים בגוף, ולוקח מספר חודשים עד שהגוף חוזר לאיזון הורמונלי. ולכן ייתכנו מחזורים עם דימומים לא סדירים בתקופה זו. אם אינך מעוניינת בהריון, פני לרופא והיוועצי איתו לגבי אמצעי מניעה. אינני יודעת מתי ביצעת את הבדיקה, ובכל אופן אני ממליצה לחזור עליה שנית למען הסר ספק. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

רמת קראטינין בבדיקת הדם היא מדד לתפקוד הכליות. משאלתך לא ברור מה ערך הקראטינין המדוייק שלך (לא ברור למה הכוונה ב- "שני אחוזים גבוה מהנורמה"). בכל אופן, רמת קראטינין גבוהה מהנורמה מעידה על פגיעה בתפקוד הכלייתי. יכולות להיות סיבות רבות לפגיעה בכליות, החל ממחלות גנטיות, זיהומים כרוניים של הכליות, חזרת שתן משלפוחית השתן לכליות (ריפלוקס), מחלות אוטואימוניות, יתר לחץ דם, סוכרת, תרופות ורעלים שונים וסיבות רבות נוספות. הכליות הן איבר מאד חשוב, וחשוב מאד לבדוק את הסיבה לפגיעה בתפקודן. חשוב לדעת, האם קיימת מחלת כליות במשפחה? האם קיימות מחלות אוטואימוניות (מחלות של פריחות עוריות ודלקות מפרקים) במשפחה או אצלך? האם נטלת תרופות חדשות לאחרונה? המצאות חלבון בשתן היא גם סממן פתולוגי, כלומר אינו תקין, והוא אכן מעיד על פגיעה בכליות. הפרטים אותם תיארת בשאלתך אינם מספיקים כלל לצורך אבחנה של סיבת הפגיעה הכלייתית. לשם כך יש צורך בתשאול רפואי מלא, בבדיקה גופנית, בבדיקות דם ושתן נוספות, ובבדיקות הדמייה. לעיתים יש גם צורך בביופסיה כלייתית. חשוב לדעת שישנם מקרים רבים של פגיעה כלייתית שהיא הפיכה. קיימות מחלות כלייתיות רבות אשר קצב ההתקדמות שלהן מאד איטי, ועם טיפול נכון ניתן להאט אותו עוד יותר. מאידך גיסא, צריך להבין את חשיבות הכליות ואת הצורך הדחוף לברר את הסיבה לפגיעה בתפקודן ולהתחיל בטיפול מתאים. לאחר סיום סדרת הבדיקות על ידי רופא המשפחה, יש מקום להתייעצות עם נפרולוג, רופא המומחה במחלות כליות. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד

רמת ה- LDL (הכולסטרול הרע) הרצויה, תלויה בגורמי הסיכון שלך למחלות לב: יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, סיפור משפחתי של מחלות לב ועוד. אם אין לך גורמי סיכון, הרי שה-LDL המומלץ הוא פחות מ- 160. לא תמיד רמת הכולסטרול בדם תלויה באורח החיים ובמזון, לעיתים קיימת נטיה גנטית להיפרליפידמיה, ואז ערכי הכולסטרול יהיו גבוהים בלי קשר לתזונה. HDL של 77 הוא מצויין, נחשב כגורם מגן, ומעיד על הפעילות הגופנית שאת עושה. בשלב זה, הייתי מציעה לך לנסות לעשות דיאטה דלת כולסטרול - להימנע לא רק מבשר, אלא גם ממוצרי חלב עם אחוז שומן גבוה, ולחזור על הבדיקה בעוד מספר שבועות. אם יש לך גורמי סיכון למחלת לב - כדאי להתחיל כבר טיפול תרופתי. באשר ל-PTH - הערך גבוה אך במעט מן הנורמה, וערך הקלציום (סידן) תקין לחלוטין. אינני יודעת למה לקחו רמות PTH, שכן לא מדובר בבדיקה שגרתית. אם לא היתה לכך סיבה קלינית - ניתן לחזור על הבדיקה בעוד כמה שבועות. קרא עוד