שאלות ותשובות - עמוד 949
מאת: מערכת אינפומד
אין צורך לעצום את העיניים בבדיקת MRI, הדבר היחיד הוא שעל בנך לא להזיז את הראש למשך הבדיקה - כ 30 - 40 דקות . לגבי חומר מטשטש, הדבר קיים אם יש צורך, אולם גם תינתן למלווה אפשרות להיות איתו בזמן הבדיקה, מה שעשוי להקל עליו למנוע את הצורך בטשטוש. בד"כ במכון הבדיקה כאשר יש בדיקה מתוכננת של ילדים, יש רופא מרדים, ומומלץ להתייעץ עימו אם תהיה בעיה. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
כאבי הראש אינם בהכרח מיגרנה. וליתר לחץ דם מומלץ לנסות טיפול שמרני בדיאטה ובפעילות גופנית למשך שישה חודשים לפחות, תוך כדי מעקב לפני תחילת טיפול תרופתי. מומלץ לגשת לרופא משפחה (ניתן לפנות לחוות דעת נוספת של רופא אחר) ואז לבצע מעקב, לקבל המלצות תזונתיות והמלצות בנוגע ללחץ הדם, לפני תחילת שימוש קבוע בנורמיטן. שנית, כדאי מאוד להיגמל מקפה - ייתכנו כמה ימי כאבי ראש קשים בעקבות זאת, אבל לעיתים רק זה יפתור את הבעיה. כמו כן יש לשלול סיבות נוספות לכאבי הראש- בעיה בעיניים, דיאטה מסוימת ועוד. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
מומחה לכירורגיה כללית קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
פרולקטינומה הינה גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח המפריש את הורמון הפרולקטין. הפרשת יתר של פרולקטין מעלה את רמתו בדם ועלולה לגרום לבעיות בתפקוד מיני וחוסר פוריות בגברים, ולהפרעות מחזור, פגיעה בפוריות וגודש חלב בשד בנשים. בנוסף, עודף פרולקטין בדם עלול לגרום משנית לבריחת סידן מוגברת מהעצמות (אוסטאופורוזיס) כאשר ההפרעה ממושכת וללא טיפול. פרילק או בשמה הלועזי ,bromocriptine הינה תרופת הבחירה לפרולקטינומה. תרופה זו מכווצת את הגידול ומורידה את רמת הפרולקטין בדם לנורמלית ברובם המכריע של החולים. התרופה בטוחה לשימוש ונסבלת היטב ע"י מרבית החולים. ייתכנו תופעות לוואי של בחילה וסחרחורת, אך נטילה הדרגתית של התרופה בהתחלה מצמצמת את שכיחות תופעות הלוואי. בליעת הכדור עם האוכל עוזרת למנוע את הבחילה. בנוסף תיתכן נטייה לעצירות, שחולפת בהגברת כמות הסיבים בתפריט היומי. משך הטיפול משתנה מאדם לאדם, אך בדרך כלל התרופה ניתנת למשך מספר שנים. לאחר כשנתיים בדרך כלל עושים הפסקה למספר שבועות בטיפול ועוקבים אחר רמות הפרולקטין. אם הרמה נשארת נמוכה ניתן להפסיק את הטיפול, ואם היא שבה ועולה יש צורך בהתאמה מחודשת של מינון התרופה למשך פרק זמן נוסף. בכל מקרה לא מומלץ להפסיק את נטילת התרופה ללא ייעוץ של אנדוקרינולוג. לחומר קריאה נוסף: http://www.pituitary.org.uk/resources/prolactinoma.htm#cause קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
גיד זה (supraspinatus) ביחד עם עוד גידים של הקופסית המסובבת אחראי להרמת היד בכתף. תרגילי רוקווד לחיזוק הכתף הם אלה המומלצים כשמאבחנים קרע כזה. במידה והקרע אינו גדול אין צורך בניתוח. ראה גם תשובה קודמת באינפומד http://www.infomed.co.il/questions/q_061802_1.htm דר' מיכאל מילגרם "המרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה" - אסותא. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
יקיצות בשליש השני של הלילה גורמות להפרעת שינה. השליש השלישי של השינה חשוב, והפגיעה בו היא הגורמת לעייפות בהמשך היום, למרות שאת ישנה מ-10 בלילה. את סובלת מהפרעת השינה היא מפני שאת טרודה, והיקיצות נגרמות על ידי המחשבות הטורדניות הפורצות, כאמור, בשלב השלישי. יש תרופות לבעיה, אך בגלל גילך הצעיר (16) אני מעדיף שתפני לפסיכיאטר ילדים שיוסיף תרופה או ישנה את מינון התרופה. בכל אופן, הפבוקסיל אינו הסיבה. את הפבוקסיל קחי בבוקר. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
אם ההריון תקין, ניתן להמשיך בפעילות גופנית, ואף חשוב לעשות זאת תוך כדי ההריון, אך יש להתאים את הפעילות לשלב ההריון וליכולת האישה ההרה. אין פעילות מסוימת שטובה או מומלצת יותר מאחרת. לנשים שכבר פעילות מבחינה גופנית, יש להוריד מעט את הדופק המרבי לכ-75%, וכן את המשקולות ל-50% מהיכולת המרבית. לנשים שלא התאמנו לפני כן, מומלצת שחייה, הליכה מתונה, אופניים נייחים וכדומה. בכל מקרה אמליץ לך להמשיך, אך לא להתאמץ יותר מידי, ולהקפיד להיות במעקב של הרופא המטפל. בברכה והריון קל, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
המבחן המשולש הוא מבחן סקר שנועד לשלול סיכון למומים בעובר, בייחוד בקרב אוכלוסיות נשים שנמצאות בסיכון ללדת תינוקות עם מומים, כמו נשים מבוגרות, נשים שנטלו תרופות אסורות לשימוש בהריון וכו'. בארץ מבחן זה נעשה לכל הנשים בהריון בין שבועות 15-17. המבחן בודק ע"י דגימת דם מהאם רמות של שלושה הורמונים: A FETO PROTEIN (AFP) קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
ידוע כי התרופה רסיטל, או בשמה הגנרי ציטאלופראם, מופרשת בחלב אם. ישנם דיווחים כי תינוקות יונקים לאימהות שטופלו בתרופה סבלו מישנוניות, אכילה מועטה וירידה במשקל. ההחלטה האם להפסיק את התרופה או להפסיק את ההנקה צריכה להיעשות בהתייעצות עם הרופא הפסיכיאטר המטפל. קרא עוד
מאת: מערכת אינפומד
דלקת מבוא העריה מאופיינת ע"י 3 דברים: 1. כאב במגע באזור העריה או בניסיון חדירה לנרתיק 2. רגישות למגע של לחץ באזור הפות 3. הסימנים בבדיקה הם בד"כ אודם באזור הפות, ללא ממצאים נוספים. מאפיינים אלה הם כרוניים, קיימים לפחות 3-6 חודשים ונמשכים לעיתים שנים. מניחים שהסיבה לדלקת מבוא העריה נובעת מדלקת נוירוגנית - גירוי דלקתי מתמיד של סיבי העצב המעצבבים את אזור הפות בנוסף למנגנון שגורם לכך שהמוח, דרך העצבים שמגיעים לפות, מפרש גירוי של מגע קל כגירוי של כאב. גורמים נוספים שיכולים לגרום לדלקת: זיהום - בעיקר פטרייתי, אלרגיה, בעיה גנטית, הורמונלית, חולשת שרירי רצפת האגן, דלקת בשלפוחית השתן. עיקר הסימפטומים של דלקת מבוא העריה הם: כאבים בעת קיום יחסי מין, בעת החדרת טמפון או בבדיקה גינקולוגית ע"י ספקולום. סימפטומים נוספים יכולים להיות קשורים לדלקת בדרכי השתן: צריבה, דחיפות או תכיפות במתן שתן, סיפור של דלקות חוזרות בדרכי השתן. מצבים שיכולים להיות קשורים לדלקת מבוא העריה: תסמונת המעי הרגיז, כאבי שרירים, מיגרנות, דיכאון, תסמונת עייפות כרונית, אנדומטריוזיס. האבחנה נעשית בד"כ על פי הסיפור הקליני של החולה. הטיפול הינו נסיוני ברובו ולא מבטיח ריפוי מלא או שיפור בסימפטומים אצל כל הנשים הסובלות מוסטיבוליטיס: חינוך לתופעה ותמיכה בחולות הפסקת שימוש בחומרים שיכולים לגרום לגירוי דלקתי ומכאיב באזור הפות שמירה על היגיינה של האזור ושימוש בלבוש נוח ולא לוחץ: תחתונים ותחתוניות מכותנה ולא מבדים סינתטיים, אמבטיות בבוקר ובערב ללא תוספת חומרים ובטמפרטורה נוחה, לא להשתמש באבקות, דושים או ספריי באזור הפות, ייבוש האזור בעדינות - לא לשפשף. מריחת משחת אסטרוגן כל יום לפני השינה התעמלות לחיזוק שרירי רצפת האגן ושימוש בשיטת הביופידבק. טיפול בתרופות מקבוצת נוגדי דיכאון טריציקליים - Tricyclic Anti depressants, אפשר לעלות בהדרגה 10 מ"ג כל 5 ימים עד למינון של 50 מ"ג לפני השינה. המינון המקסימלי המותר הוא 100-150 מ"ג לפני שמחליטים ששיטת טיפול זו אינה יעילה שימוש במשחה שמכילה Xylocaine, סוג של חומר מאלחש שניתן למרוח 5 פעמים ביום או לפני קיום יחסי מין על מנת להקל על הכאב. לגבי רפואה אלטרנטיבית, אינני מתמצאת כ"כ בנושא ולכן קשה לי לייעץ לך. בכל מקרה אני ממליצה לך לראות רופא נשים, לקבל עלון מידע על התופעה עם מידע על קבוצות תמיכה או אתרי מידע, על מנת לעזור לך להכיר עוד נשים במצבך ואולי רעיונות נוספים לטיפול והתמודדות. קרא עוד