שאלות ותשובות - עמוד 980

הכוונה היא לכך שבמהלך לקיחת הדם לצורך הבדיקה נהרסו תאי הדם והתפרקו. כאשר תאי דם מתפרקים, הם משחררים אל הדם (במקרה זה, אל מבחנת הבדיקה) חומרים שונים (כמו אשלגן ו- LDH) , אשר ישנו את תוצאות הבדיקה, ויהפכו אותה ללא אמינה. מדובר בעצם בבעיה טכנית בתהליך לקיחת הדם (כמו מחט דקה מדי או ניעור חזק מדי של המבחנה). קרא עוד

שאלת שאלה מורכבת. אמנם התסמינים שאת מתארת של חולשה, עייפות וכדומה, מתאימים לתת-פעילות של בלוטת התריס, אף על פי שאת אומרת שההורמונים עצמם בגדר התקין. בתת-פעילות של בלוטת התריס יש נטייה לנפיחות של רקמות, ולכן יש שכיחות גבוהה יותר של תסמונת התעלה הקרפלית, היכולה לגרום להירדמות של חלק מאצבעות הידיים, האופיינית לתסמונת זו. מחלת השימוטו, הגורמת לתת-פעילות בלוטת התריס, היא מחלה אוטו-אימונית, כלומר של נוגדנים עצמיים. מה שמאפיין מחלות מהסוג הזה הוא שהן הולכות בקבוצות. כלומר, אופייני שבאנשים הסובלים מהשימוטו (יש, אגב, יותר נשים החולות בכל המחלות האוטואימוניות) ישנה שכיחות גבוהה יותר של מחלות אוטואימוניות אחרות, כמו סוכרת (סוג 1), ויטיליגו (בהירויות עור), זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס), צליאק ועוד. אנטי קרדיוליפין הוא נוגדן עצמי, אשר אמור להימצא שלילי בבדיקה תקינה. זהו נוגדן שיכול להיות חלק מתסמונת אחרת, שנקראת Antiphospholipid Antibody Syndrome המאופיינת בקרישי דם חוזרים, טסיות נמוכות בדם, הפלות חוזרות ומציאה של נוגדנים אלה או נוגדני Lupus Anti Coagulant. עם זאת, נוגדנים אלה נמצאים פעמים רבות בחולות עם לופוס. לופוס היא מחלה מערכתית הכוללת תסמינים רבים במערכות רבות. היא יכולה לגרום לחולשה ולעייפות במסגרת תסמיניה המערכתיים. היא גורמת למדדי דלקת מוגברים כמו שקיעת דם (ESR) ו- CRP אשר מוגברים אצלך. לא ידוע לי שהשימוטו מופיעה עם מדדי דלקת מוגברים. חלק מן מאבחנת לופוס מתבסס (בין קריטריונים רבים אחרים) על מציאת נוגדנים, שיכולים להיות גם אנטי קרדיוליפין. לופוס, כאמור, היא מחלה אוטואימונית, שמופיעה פעמים רבות במקביל להשימוטו. לסיכום, ייתכן שמחלתך הבסיסית היא השימוטו, שיתכן שתתקדם לתת-פעילות ברורה של בלוטת התריס, וגורמת לך במסגרת תסמיני תת-פעילות הבלוטה גם לתמונת התעלה הקרפלית, לעייפות ולחולשה. אבל יתכן שמדובר במחלה אוטואימונית רחבה יותר, הגורמת לעייפות, לחולשה, להחשת מדדי הדלקת ולנוגדני אנטי קרדיוליפין חיוביים במעבדה, וכן מלווה במחלה אוטואימונית אחרת - השימוטו. לאור דברים אלה, אני ממליצה לך לפנות לראומטולוג על מנת לברר לעומק סוגיה זו, שכן יכולות להיות לתוצאותיה השלכות טיפוליות. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

בדיקת ESR, או בדיקת שקיעת דם, היא בדיקה שמהווה מדד כללי למצבי דלקת שונים בגוף. הגבול העליון של הנורמה משתנה לפי הגיל והמין. לאישה בת 44 גבול זה הוא 27, כלומר במקרה שלך, שקיעת הדם אכן מעט מוחשת. מהירות שקיעת הדם עולה אם יש עליה ברמה של חלבונים מסוימים בפלסמה, כמו במחלות שגרוניות, זיהומים כרוניים, דלקות או מחלות ממאירות מסויימות, אך לא ניתן לזהות מחלה ספציפית על סמך שקיעת הדם בלבד. לא ציינת מדוע בוצעה הבדיקה - האם היו לך חולשה, עייפות, כאבי מפרקים, פריחה או חום? אני ממליצה שתפני לרופא המטפל להמשך ברור. מידע נוסף תוכלי למצוא בדפים הבאים: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=36 קרא עוד

תמט ריאתי (אטלקטזה) הוא מעין התמוטטות של חלק מהריאה עקב חסימת אחד מדרכי האוויר, כמו חתיכת כיח שהתקשה לצאת החוצה. אחד המצבים השכיחים בהם נמצא תמט ריאתי הוא לאחר ניתוח, כאשר חולה מתקשה לנשום, ואז הריאה אינה מתנפחת כראוי. המושג קונטרקטורות מציין שינוי צורה, למשל, שינוי צורה של האצבעות במחלה אוטואימונית. אין לי מושג למה הכוונה במבחנים אלקטרופיזיולוגיים במחלות אוטואימוניות, אז אנא ציינו באופן ספציפי לאיזה מבחן אתם מתכוונים. האם הכוונה למבחן EMG? אם כן, אנא ראו בערך הבא: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=171 קרא עוד

צריבה במהלך משחק מיני יכולה לנבוע ממספר סיבות. על פי תיאורך, יתכן שלא היתה מספיק רטיבות ושהחדירה היתה מוקדמת מדי. אני ממליצה להשקיע עוד קצת במשחק מקדים לפני החדרת האצבעות אל הנרתיק, או להשתמש בחומר סיכוך על בסיס מים, אשר מקל על החדירה. כמו כן חשוב מאוד להקפיד על היגיינה. הקפידו לשטוף היטב ידיים לפני קיום היחסים. לגבי נגיף הפפילומה, במרבית המקרים הדבקה היא הדבקה מינית, אם כי לא בהכרח בחדירה. מידע נוסף תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/glossary/g_4256.htm קרא עוד

שיגדון (gout) הוא מחלה המתרחשת כאשר בדם יש רמה גבוהה מדי של חומצת שתן (uric acid), שהיא תוצר לוואי של פירוק חומצות גרעין המופרש בשתן. כאשר ריכוז החומצה בדם גבוה מדי, עלולים להיווצר גבישים של חומצת שתן בחלקים שונים של הגוף, בעיקר במפרקים של כף הרגל (במיוחד בבוהן), בברך ובכף היד, הגורמים כאב עז ודלקת הידועה בשם דלקת מפרקים שגדונית (gouty arthritis). הטיפול בשיגדון מתחלק לשניים: מניעת התקפים והקלה של התסמינים בזמן התקף. הוא מתחיל בדרך כלל בתרופה אלוריל (allopurinol). כיוון שהשפעתו של אלופורינול מכוונת לטווח ארוך, אין הוא יעיל להקלת הכאב בהתפרצות חריפה של שיגדון, ולעיתים הוא אף עלול להגביר את התסמינים בתחילת הטיפול. לכן, נהוג להוסיף קולכיצין בשבועות הראשונים של ההתקף. שלא בדומה לתרופות לשיגדון המורידות את רמת חומצת השתן על ידי הגברת הכמות המופרשת בשתן, אלופורינול אינו מגביר את הסיכון להיווצרות אבנים בכליות. ישנן עוד תרופות שאפשר לתת למניעת או הפחתת כמות ההתקפים. כדי להקל את הכאבים בזמן התקף ניתן לתת סוגים שונים של תרופות מקבוצת ה- NSAIDS. לקבלת טיפול מתאים אני ממליצה לפנות שוב לרופא המטפל. מידע נוסף על המחלה נמצא באתרים אלה: www.nlm.nih.gov/medlineplus/goutandpseudogout.html קרא עוד

אני כותב תשובה זאת בדחילו ורחימו. כירורגיה אורתופדית הוא מקצוע מדעי ששייך למדעי הרפואה. כירופרקטיקה אינו מקצוע מדעי, ולי באופן אישי אין ידע וניסיון לגבי מהות ואיכות טיפול זה. ידוע לי על מספר אנשים שטיפול זה עזר להם, אך לא הוכח שהשיפור במצבם היה תוצאה של הטיפול. ישנם טיפולים אחרים לפריצות דיסק, החל מטיפול שמרני, דרך הזרקות תחת טומוגרפיה ממוחשבת, וכלה בניתוח. במקומך, הייתי מתייעץ עם מומחה, אחרי בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה מתאימות, לגבי האופציה המתאימה לך. בהצלחה ד"ר עמית גיל - אינפומד קרא עוד

קרום הבתולים הוא כינויו של פיסה עדינה של רקמה שחוסמת באופן חלקי את פתח הלדן (נרתיק). צורתו וגודלו משתנים מאישה לאישה, וישנן נשים שנולדות בלעדיו. קריעת קרום הבתולים לאחר יחסי מין יכולה לגרום לדימום קל וכאב בפעמים הראשונות, שחולפים. קרא עוד

עקרות לא נגרמת כל כך מהר. בכל זאת הייתי מציעה להיזהר עם המים החמים, שלא ייגרמו לו כוויות. קרא עוד

לבעיות אובססיביות- קומפולסיביות בילדים צעירים מקובל יותר להשתמש באנפרניל (clomipramine ) וב- פבוקסיל. אכן החברה המייצרת את סרוקסאט- GSK - יצאה בהצהרה השנה נגד התווית התרופה לילדים שכן נמצא קשר לאובדניות, תנודות במצב הרוח ובכי בילדים. אנא התייעצי עם פסיכיאטר ילדים לגבי בחירת התרופה ופרופיל תופעות הלוואי. מצורפת הודעת ה FDA האמריקני בקשר לכך- http://www.fda.gov/bbs/topics/ANSWERS/2003/ANS01230.html קרא עוד