שאלות ותשובות - עמוד 978

לא ציינת בשאלתך אם בזמן האירוע טופל בעלך בסטרואידים ובטיפול אנטי-ויראלי כמו זובירקס. זהו הטיפול הראשוני. לאחר מכן, שליש מהחולים מחלימים לגמרי, מצבם של שליש משתפר מאוד והם נותרים עם תפקוד מעט ירוד, ושליש מהחולים נותרים עם תפקוד ירוד ניכר וזקוקים להמשך טיפול. אני מניחה כי בעלך נמצא בשליש השני. טיפול נוסף שקיים הוא דיקור סיני. שאלה דומה לשאלתך נשאלה בעבר ולהלן הקישור אליה: http://www.infomed.co.il/questions/q_083004_1.htm קרא עוד

פרוטאין S הוא נוגד קרישה טבעי, בלם. מחסור בו יכול להעיד על קרישיות יתר וכן על מחסור בפרוטאין C. לפי תוצאות הבדיקה שלך, אינך סובל ממחסור בפרוטאינים אלה, מכיוון שהתוצאות שקיבלת הן בגדר הנורמה. ערכי הייחוס לגבי פרוטאין C הם 130-70. ערכי הייחוס של פרוטאין S הם 130-60. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

כדי שהפוסיד יוכל להשפיע על הכליות עליו להגיע לרמת סף בדם, שרק כאשר עוברים אותה - השפעתו ניכרת. ההבדל בין שיטות מתן הפוסיד הוא במידת הספיגה ובמהירות ההשפעה: פוסיד דרך הפה נספג רק באופן חלקי, והזמן הדרוש עד למעבר למחזור הדם ארוך יותר מאשר כאשר נותנים את הפוסיד דרך הווריד. אחד מהסימפטומים בחולים עם אי ספיקת לב קשה היא בצקת. כמו שהבצקת מופיעה ברגלים, למשל, היא יכולה להופיע גם במעי. נוסף על הבצקת במעי בחולים עם אי- ספיקת לב, אספקת הדם למעי, כמו לכל איברי הגוף - ירודה, וגם תנועתיות המעי ירודה. כל אלה יחד גורמים לספיגה ירודה של התרופה כאשר היא נלקחת דרך הפה, ולכן הכמות המגיעה אל איבר המטרה - הכליה - נמוכה יותר. בחולים עם בצקת קשה רק 50% מן הפוסיד דרך הפה נספג. בגלל הספיגה החלקית, המינון המומלץ של פוסיד דרך הפה הוא פי שניים מן המינון הניתן דרך הווריד - כדי להשיג את אותו אפקט. יתרונו של מתן פוסיד בטפטוף איטי הוא שהרמה בדם נשמרת קבועה, לעומת push - שאז הרמה בתחילה גבוהה ואז יורדת. ההשפעה מקסימלית בשעתיים הראשונות, אך לאחר מכן מתחילה לרדת. כאשר נותנים את התרופה ב- push הסיכוי לפגיעה בשמיעה גבוה יותר. מחקר שהשווה מתן פוסיד ב- push לעומת טפטוף איטי בחולים עם אי- ספיקת לב גילה שתפוקת השתן היתה גבוהה יותר כאשר הפוסיד ניתן בטפטוף איטי. כמובן שמתן עירוי בטפטוף איטי אפשרי רק בבית החולים. קרא עוד

בעיקרון, זו לא תופעת לוואי נפוצה של גלולות למניעת הריון, אולם במידה ואכן כל הבירור מוצה - אפשר לשקול החלפת גלולה, לא תפסידי מזה כלום. קרא עוד

מחלת הכלמידיה היא אכן אחת מהמחלות הנפוצות ביותר שעוברות במגע מיני. מדובר בחיידק רגיש מאוד לטיפול אנטיביוטי. בדיקת ה- PCR, אם נעשית כהלכה (החלק הראשון של השתן ראשון בבוקר) רגישה וסגולית כך שערך הניבוי שלה מצוין. כלומר, בדיקה שלילית אכן מנבאת בצורה טובה מאוד שאין חיידק ויחד עם זאת הבדיקה רגישה דייה על מנת לאבחן את נוכחות החיידק במידה ואכן נדבקת. יחד עם זאת, כאשר אחד מבני הזוג נדבק במחלת מין שקשורה בדלקת השופכה אני הייתי מטפל בטיפול אנטיביוטי בנשי בני הזוג. משך הזמן בן מחלת הכלמידיה הופכת לכרונית וגורמת לנזקים הקשורים בפוריות תלוי במחלה ממנה סבלת. למשל, אם הכלמידיה גרמה לך לדלקת של אברי האגן (PID) משך הזמן קצר יותר מאשר אם נגרמה לך דלקת השופכה בלבד. יחד עם זאת, חודשיים וחצי מאז ההדבקה זה זמן קצר מאוד כך שנראה לי שאם תאובחני ותטופלי כיאות לא ייגרם לך נזק משמעותי. בברכה דר' איציק לוי מומחה למחלות זיהומיות קרא עוד

"קשריות" הן קשריות לימפה - בלוטות לימפה האחראיות על ייצור חלק מתאי מערכת החיסון. הקשריות פזורות באיזורים שונים בגוף - צוואר, בית השחי, בטן, אגן ומפשעה, ונראות בצורת אליפסה. גודלן נקבע לפי קוטרן הקטן. קוטר של עד 10 מילימטרים נחשב תקין. הימצאותן בשומן בשורש המזנטריום נורמלי. הגדלת הבלוטות יכולה לנבוע מתהליכים זיהומיים או גידוליים. חסר לי נתון לגבי קוטר הקשריות בשומן בשורש המזנטריום על מנת לקבוע אם בכלל מדובר בממצא פתולוגי כלשהו. יכול להיות כי הממצא חסר כל משמעות. בלוטות לימפה בממדים זעירים נמצאות על המזנטריום וברטרופריטונאום בצורה אנטומית פיזיולוגית. במצב פתולוגי, הבלוטות גדלות לממדים של יותר מ-2 ס"מ, ומבחינה רדיולוגית מרקמן משתנה. לפי תיאור ממצאי בדיקת ה- CT שלך, לא נראה כי ישנה בעיה, אך תשובתי אינה מחליפה רופא היכול לראות במו עיניו את ממצאי הבדיקה. אמליץ לך קודם כל לפנות לרופא המשפחה שלך על מנת שיעבור על תוצאות ה- CT וירגיע אותך. אם יהיה בכך צורך, הוא יפנה אותך למומחה וימליץ על מעקב. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

קשה לי לענות על שאלתך בשלמות מכיוון שחסרים לי פרטים: רמת ההמוגלובין הבסיסית של בתך, וכן שאר התוצאות בבדיקת הדם. ערכים מסוימים יכולים להעיד על חוסר בברזל או על סיבה אחרת שתגרום לערך זה להיות נמוך. דימום וסתי יכול להוריד את רמת ההמוגלובין, אך לא באופן משמעותי, אלא אם כן זהו דימום מסיבי שחוזר על עצמו מידי חודש לתקופה ממושכת. ירידה חדה בהמוגלובין יכולה להעיד על איבוד דם ממקור כלשהו, אך כמו שציינתי, אי אפשר להסיק זאת, מכיוון שאין מידע לגבי רמת ההמוגלובין לפני הגיוס, ובכלל בשנה אחרונה. אמליץ על בדיקות דם חוזרות וייעוץ עם רופא המשפחה אם שוב יתקבלו תוצאות דומות. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

אני מניחה שיכול להיות קשר בין מחלתך לבין קצב ההחלמה מניתוח. מחלות דלקתיות יכולות להשפיע לא רק על האיבר העיקרי שבו הן פוגעות (אצלך, השריר), אלא גם על מערכות אחרות בגוף. לא ציינת אם אתה מקבל טיפול תרופתי למחלתך, מכיוון שהטיפולים המקובלים למחלות אוטו-אימוניות (שפולימיוזיטיס היא אחת מהן), סטרואידים ותרופות המדכאות את המערכת החיסונית, יכולים לגרום לעיכוב בהחלמה של פצעים. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד קרא עוד

טריבמין היא תרופה המכילה שילוב של ויטמינים מקבוצה B, כלומר B1, B6, B12. התרופה ניתנת לאנשים הסובלים ממחסור בוויטמינים אלה. אינני יודעת מדוע בחר הרופא דווקא בטיפול זה ולא במתן B12 בלבד, במתן מתחת ללשון. יתכן שהסיבה היא ביורוקרטית, שכן על פי מיטב ידיעתי, טריבמין כלול בסל התרופות, ואילו טבליות B12 תתבקשי לקנות באופן פרטי. אני ממליצה לחזור ולהיוועץ ברופא. אולי ישנה בהיסטוריה הרפואית שלך סיבה שבגינה החליט הרופא על הטיפול הספציפי הזה. בכל אופן, נטילת הטריבמין לא תזיק לך, ותתרום להעלאת רמת ה-B12. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד

חומצה פולית חיונית ביותר לגופנו כיוון שהיא נחוצה בתהליכים רבים, כמו יצירת תאי דם אדומים, יצירת טסיות, יצירת וחיזוק החומר הגנטי DNA, ועוד. כמו כן, נמצא קשר בין רמות חומצה פולית בהריון לבין התפתחות תקינה של המערכת העצבית של העובר, ועל כן מומלץ כיום לכל אשה הרה, או אפילו לכל אשה בגיל הפוריות, ליטול חומצה פולית. לרמות גבוהות של חומצה פולית בדם לרוב אין משמעות קלינית, אך לעיתים רמות כאלה עשויות לרמוז על מחסור בוויטמין B12. וזאת כיוון שעל מנת שהגוף יוכל לנצל את החומצה הפולית, יש צורך גם בוויטמין B12, וכאשר רמות הוויטמין הזה נמוכות, אין ניצול של החומצה הפולית, ונוצר עודף של החומצה בדם. אני ממליצה לבדוק גם את רמת הוויטמין B12 בדם, ולגשת עם התוצאות לרופא המטפל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד קרא עוד