שאלות ותשובות - עמוד 981

הדופק הממוצע בילדים בגילאים שבין גיל שנה לשלוש שנים נע בין 70 ל-110 פעימות בדקה. דופק מהיר בילדים יכול להיות סימן של מצבים ומחלות שונות, כגון מצבי לחץ או דחק, קוצר נשימה, הפרעות קצב, חום גבוה, אנמיה, אי ספיקת לב, מחלות ריאה שונות ועוד רשימה ארוכה של בעיות. כפי שציינת, הדופק אשר נמדד אצל בתך נמדד לא במנוחה, אולם בכל מקרה, הוא עדיין בגבול הנורמה. אם מתווספים לדופק המהיר בעיות ותסמינים כגון חולשה, קוצר נשימה או סחרחורות, יש בהחלט מקום לגשת ולהיבדק אצל רופא הילדים. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד קרא עוד

אבחון הריון בשלביו המוקדמים יכול להיעשות הן על ידי בדיקה ביתית, המודדת את הורמון הבטא ( HCG) בשתן, והן על ידי בדיקת דם המודדת את רמת ה- HCG בדם. ההבדל בין שתי הבדיקות הוא שבדיקת הדם רגישה יותר, ולכן בתחילת הריון, כאשר רמת ה- HCG נמוכה, יכול לקרות שתוצאת הבדיקה הביתית שלילית אך בדיקת הדם חיובית. חשוב לציין כי גם אם את בהריון, יתכן ששבוע לאחר קיום יחסי המין גם בדיקת הדם תהיה שלילית. ההמלצה היא להמתין לאיחור בווסת, ואז להיבדק. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד

Avascular Necrosis או AVN היא מחלה שבמרכזה הפרעה מקומית בזרימת דם והתפתחות של נמק כתוצאה מכך. מצב זה, הפוגע לרוב בעצמות ארוכות כגון עצם הירך או הזרוע, מהווה אתגר מורכב לטיפול אורתופדי. אפשרויות הטיפול תלויות בחומרת הפגיעה, במיקומה, בהיקף הפגיעה הבלתי הפיכה, בהגבלה התפקודית ובמידת הכאב הנחווים על ידי המטופל. למרבה הצער, אין טיפול, בין אם ניתוחי או שאינו ניתוחי, שהוכח כיעיל במניעת או ריפוי היווצרות נמק בשלביו המתקדמים. עם זאת, בשלבים הראשונים ולפני שמתפתח תמט של העצם, ניתן לנסות לעכב את התקדמות המחלה. מנוחה והגבלת נשיאת משקל הם לרוב את הטיפול ההתחלתי. עם הקושי שבהתאמת ההגבלות לאורח החיים, חשוב לנסות לדבוק בהמלצות הרופאים, שכן מניעת התקדמות המחלה היא את אחת הדרכים היעילות להפחתת הכאבים והמגבלות התפקודיות. בברכת בריאות שלמה ד"ר רונן בלכר - אינפומד קרא עוד

שינויים פיברוציסטים בשד הם חלק מהשינויים שעשויים לקרות ברקמת השד כתוצאה מגירוי הורמונלי והם כוללים צמיחה של ציסטות קטנות, כלומר חללים מלאי נוזל הנוצר מתאים מפרישים בשד, ושל רקמת חיבור. תופעה זו שכיחה ביותר לפני גיל הבלות ואינה נחשבת למחלה. כאשר השינויים ברקמה מלווים בתסמינים של הפרשה מהפטמה, כאבים, או בהופעת גושים גדולים בשד, זה נקרא כבר מחלה פיברוציסטית. אין בה סיכון יתר להופעת סרטן ובד"כ אינה דורשת טיפול. במקרים מסוימים אם יש הרבה כאבים מומלצת הימנעות מקפאין וכן ניתן לשקול אחד מהטיפולים הבאים: שמן נר הלילה, ויטמין E, תרופות בשם דאנאזול, ברומוקריפטין, או במקרים קיצוניים טאמוקסיפן. לגבי טיפולים אלה יוכל רופא הנשים שלך להמליץ. אנא קראי גם בקישור הבא- http://imaginis.com/breasthealth/fibrocystic_breasts.asp קרא עוד

יש להימנע מתרופות נוגדות דיכאון מסוג מעכבי MAO כמו למשל נרדיל ופנלזין, וכן התרופה נוגדת חרדה מסוג סורבון. כמו"כ ייתכנו ההשפעות הבאות בנטילת פרוזק: ראשית, התרופה עשויה להעלות את רמת התרופה קסנקס בדם ולגרום לאיטיות וישנוניות. שנית, התרופה עשויה להגביר את האפקט של תרופות מסוג חוסמי בטא כמו דרלין או פרולול ולכן יש לעקוב מבחינת קצב ולחץ דם. כמו כן התרופה עשויה להעלות את הרמות בדם של טגרטול, לפונקס, האלידול, דיגוקסין, ציקלוספורין, ליתיום, פוסיד, סימוביל וקארבדילול. לרשימה המלאה אנא ראי כאן: http://www.rxlist.com/cgi/generic/fluoxetine_ad.htm קרא עוד

מצב של ריבוי והגדלת קשרי לימפה הוא תלונה שכיחה, שבדרך כלל מעידה על זיהום או דלקת. בלוטות הלימפה הן קשריות המכילות תאי חיסון הקרויים לימפוציטים, שתפקידם העיקרי הוא בהתמודדות עם זיהומים. כאשר ישנו זיהום בגוף, הבלוטות הסמוכות לאזור מתנפחות. הסיבה הנפוצה ביותר להגדלת בלוטות צוואריות היא זיהומים בדרכי הנשימה העליונות ע"י נגיפים (וירוסים) וחיידקים שונים, דוגמת נגיף אפשטיין בר (EBV), הגורם למחלת הנשיקה. בנוסף, מזהמים רבים אחרים יכולים לגרום להגדלת בלוטות לימפה סמוכות. באם אין עדות לזיהום סמוך לאתר התנפחות הבלוטות, יש לחפש סיבות אחרות, ואכן קיימות סיבות רבות מאוד נוספות להגדלת בלוטות לימפה, שחלקן נפוצות הרבה פחות אך מדאיגות הרבה יותר, ולכן מצריכות בירור רציני. באנשים מבוגרים לדוגמה, הגדלה מסיבית של בלוטות לימפה יכולה להיות הסימן הראשון לסוגי סרטן מסוימים, כגון סרטן הדם (לויקמיה ולימפומה), או להיווצרות גרורות מגידולים באזור ראש- צוואר. בכל מקרה, הצעד הראשון לבירור טיבן של הבלוטות המוגדלות הוא ביקור אצל רופא המשפחה או רופא אף אוזן גרון. הרופא יבצע תחקיר מדויק לגבי תסמינים של עייפות, ירידה במשקל, הזעות לילה, מצב רפואי ומחלות בזמן האחרון, מקצוע, חשיפה לחיות מחמד, עישון, שימוש בתרופות, ועוד. לאחר מכן יבצע בדיקה גופנית מדוקדקת על מנת להגדיר אילו בלוטות נפוחות (ישנן קרוב ל- 600 בלוטות לימפה בגוף), מהו גודלן (גודל של מעל 2.5 ס"מר מחייב בירור), מהו המרקם שלהן (נוקשה / רך, רגיש / לא רגיש), והאם ישנם ממצאים גופניים נוספים. בהתאם לממצאים יורה הרופא על בדיקות מעבדה ועל הצורך בהמשך בירור באמצעי הדמיה (כגון אולטרסאונד), לקיחת דגימה (ביופסיה) מהבלוטה, או המשך מעקב. [22/07/2002] קרא עוד

ג'יארדיה הוא טפיל במעיים הגורם לשלשולים. ההידבקות נעשית דרך מגע בהפרשות של חולה או דרך מזון או מים המזוהמים בצואת אדם המכילה את הטפיל. בארצנו- שכיח יותר בגני ילדים, שם ההדבקה מילד אחד לשני קלה יחסית. הדרך להימנע - שמירה על היגיינה ושתיית מים מטוהרים או נקיים. קרא עוד

באופן רגיל חבל הטבור מכיל שני עורקים ווריד אחד. כאשר נראים רק שני כלי דם בבדיקת האולטרסאונד, ייתכן שחסר עורק אחד, מצב הנקרא בלעז Single Umbilical Artery . התינוק יכול להסתדר מצוין עם עורק טבורי יחיד, ומהלך ההריון ברוב המכריע של המקרים תקין לחלוטין. במקרים מסוימים ייתכן עיכוב מסוים בגדילת העובר בחודש האחרון להריון, ולכן יש צורך במעקב אולטרסונוגרפי אחר הגדילה לקראת סוף ההריון. המשמעות היחידה של ממצא זה היא בכך שבעד 20% מהמקרים ייתכן בעובר מום נוסף, בדרך כלל לבבי, שלרוב מתגלה בסקירת מערכות מדוקדקת ע"י אולטרסאונד. אם בדיקות אולטרסאונד חוזרות (הכוללות בחינה מדוקדקת של מבנה הלב) תקינות, הסיכוי שישנה בעיה בעובר הוא נמוך. אם לא נתגלו מומים נוספים, אין לעובדה שיש עורק יחיד משמעות לגבי גדילה עתידית של התינוק, מכיוון שאין צורך בעורקים הטבוריים לאחר הלידה. לפרטים נוספים: http://www.stanford.edu/~holbrook/sua.html קרא עוד

ציסטות כלייתיות הן ממצא שכיח, ששכיחותו עולה עם הגיל. כשליש מן האנשים מעל גיל 50 מפתחים ציסטות כלייתיות, ולפי מחקרים שונים, ציסטות כאלה שכיחות אף יותר. הציסטות הכלייתיות בדרך כלל אינן גורמות סימפטומים ומתגלות במקרה בבדיקות הדמיה שמבוצעות מסיבות אחרות. במרבית המקרים, אלה בציסטות פשוטות, אך במקצתם יש יסוד להאמין שהסיבה מדאיגה יותר: מחלת כליות, זיהום או גידול. כדי להבדיל בין הציסטות הפשוטות לממצאים האחרים ניתן להשתמש בבדיקת אולטרסאונד, בבדיקת CT או בבדיקת MRI. בכל אחד מאמצעי ההדמיה הללו יש מאפיינים המבדילים בין ציסטה פשוטה למבנים כלייתיים אחרים. באולטרסאונד, למשל, ציסטה פשוטה נראית עגולה, עם גבולות ברורים ודופן חלק, ללא הדים בתוך הציסטה ועם הד חזק של הדופן האחורית. גודל הציסטה הכלייתית אינו בין המאפיינים מעוררי החשד לממצא שאינו שפיר. אם כל המאפיינים הללו ישנם, והחולה אינו סימפטומטי, אין צורך בשום הערכה נוספת, ואין צורך לחזור על בדיקת ההדמיה לצורך מעקב. אם תשובת האולטרסאונד אינה חד-משמעית, מומלץ לבצע בדיקת CT, ולפי תוצאותיו, להחליט על המשך הבירור או המעקב. אם בדיקות ההדמיה מציגות ממצאים חשודים, יש לשקול הסרה או דגימה של הנגע. באופן נורמלי, ציסטות כלייתיות פשוטות נוטות לגדול במשך הזמן. ביוני 2008 התפרסם מחקר שעקב אחר 61 אנשים עם ציסטות פשוטות של הכליה במשך 10 שנים בממוצע. המחקר הראה כי מרבית הציסטות גדלו בזמן זה, הן בגודלן והן במספרן. חלק מן הציסטות גדלו במהירות בשנתיים-שלוש הראשונות למעקב, ולאחר מכן האטו את קצב הגדילה. לא נמצא קשר בין מהירות הגדילה לבין סיכוי להופעת ממאירות. לא ציינת כיצד התגלתה אצלך הציסטה הכלייתית, ומדוע בוצע ה- CT לפני שלוש שנים. האם סבלת מסימפטומים כלשהם והאם את סובלת מהם כעת? כמו כן, לא סיפקת פרטים באשר למאפייני הציסטה בבדיקת האולטרסאונד שבצעת. שובי אל הרופא המטפל שהפנה אותך אל המעקב, כדי שיוכל להחליט אם יש צורך בהפניה לאורולוג. ד"ר ליה עשת - אינפומד קרא עוד

Azoospermia היא בעיה רפואית שבה אין תאי זרע בנוזל הזרע אצל גבר. יש שני סוגים של אזוספרמיה: אזוספרמיה חסימתית שבה יש ייצור זרע באשכים אך הם אינם יכולים לעבור מכיוון שישנה חסימה פיזית; ואזוספרמיה לא-חסימתית שהיא מצב שבו יש בעיה בייצור הזרע. וריקוצלה (התרחבות וגודש של ורידי האשכים) גורמת לחזרה של דם ורידי אל כיס האשכים, וכתוצאה מכך עולה הטמפרטורה של שק האשכים ופוגעת בייצור ובשרידות הזרע, דבר המוביל לאי-פוריות. עודף משקל יכול לגרום לירידה בספירת הזרע מכיוון שקפלי שומן באיזור האשכים גורמים לעליית טמפרטורה, דבר שעלול להיות הרסני לתאי הזרע. הן וריקוצלה והן משקל עודף יכולים להיות הסיבה לאזוספרמיה. איני יכולה להעריך את הסיכוי שלכם להיכנס להריון מכיוון שלא ידועה לי חומרת הווריקוצלה, אך ישנן דרגות מסוימות הניתנות לטיפול ומשפרות את הסיכויים לכניסה להריון. פנו לאורולוג להתייעצות וטיפול. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד קרא עוד