שאלות ותשובות - עמוד 983

נגיף הווריצלה הוא אותו הנגיף אשר גורם לאבעבועות רוח (לרוב בילדות). המחלה וריצלה זוסטר, או שלבקת חוגרת, היא פריחה עורית, כואבת מאוד, הנגרמת על ידי הנגיף שנים לאחר שחולים במחלת האבעבועות. לאחר הזיהום הראשוני בנגיף, הוא נשאר רדום בגוף, ומצבים שונים, כמו היחלשות המערכת החיסונית, גורמים להתפרצותו מחדש. התפרצות שנייה של נגיף הווריצלה שנשאר רדום בגוף מתבטאת במחלה שנקראת שלבקת חוגרת. התוצאה שקיבלת יכולה להעיד או על זיהום בווירוס בעבר, או על כך שקיבלת חיסון לווירוס. אם בילדותך עוד לא ניתנו חיסונים לאבעבועות רוח, סימן שהיית חולה באבעבועות בילדותך, ולכן בדיקת הנוגדנים מסוג IgG חיובית. נוגדנים אלה נשארים בגוף לכל החיים. העובדה שנוגדנים מסוג IgM שליליים, מעידה כי לא מדובר בזיהום פעיל בהווה. מצורפים קישורים למידע נוסף בנושא מתוך האתר: http://www.infomed.co.il/vacc1.asp?vID=3 קרא עוד

הטיפול נוגד הקרישה בפרפור פרוזדורים, ניתן כדי למנוע היווצרות וסחיפה של קרישי דם. בחירת הטיפול מבוסס על רמת הסיכון האינדיבידואלית להיווצרות קרישי דם ותסחיפים, לפי הסדר הבא. בחולה שגילו נמוך מ-60 שנה ללא מחלת לב, ניתן להסתפק באספירין בלבד במינון של 325 מ"ג ליום, או אף לא לטפל כלל. בגיל מעל 60, ללא גורמי סיכון למחלת לב (כגון יתר לחץ דם) ניתן לתת רק אספירין. לחולים בגיל מעל 60, עם סוכרת או מחלת לב איסכמית יש לתת אנטיקואגולציה (כגון קומדין, להשגת INR של 3-2) ואספירין במינון של 162-81 מ"ג ליום. בגיל מעל 75, בפרט בנשים, נותנים אנטיקואגולציה בלבד, להשגת INR של 2. לגבי שילוב התרופות, לוטן, דרלין ואיקאקור - יש בעיה בשילוב של דרלין (חוסם בטא) עם איקאקור (חוסם תעלות סידן), העלול לגרום ללחץ דם נמוך מדי ודופק לב איטי. היוועצו ברופא המעורב במחקר, אם יתכן שמדובר בתרופה שאותה היא מקבלת. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד קרא עוד

החומר הפעיל במגוון הצורות של אגיסטן הוא Clotrimazole. אין התוויית נגד לשימוש באגיסטן בזמן הנקה. גם אם את בטוחה, תמיד ניתן וצריך לשאול את הרוקח לגבי כל חומר הנלקח מבית המרקחת, גם אם אינו מצריך מרשם, אם הוא מתאים לשימוש בזמן הריון או הנקה. ד"ר גיל טאובר - אינפומד קרא עוד

לרוב הכאב אינו כתוצאה מהדורבן אלא מהדלקת בפציה הפלנטארית (חיתולית פלנטרית) אשר מביאה להיווצרות הדורבן. מכל מקום, מטרת הטיפול להוריד עומס מהפציה וזאת משיגים בעזרת מדרסים דר' מיכאל מילגרם "המרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה" - אסותא. קרא עוד

לאחר גרידה יכולים להיות דימום וגם כאבים בבטן התחתונה. אבל מכיוון שאת אומרת שזה נמשך כבר שבועיים, הייתי מציעה לך להתקשר לגינקולוג שלך או לגשת אליו לבדיקה נוספת. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד קרא עוד

בגילך (82) עקב היחלשות העצם יש לעיתים קרובות שברי דחיסה. במידה והשברים גורמים כאב, ניתן להיעזר בזריקה של צמנט עצם לתוך החוליה השבורה, דבר המחזק אותה ומהווה טיפול יעיל מאוד בכאב. דר' מיכאל מילגרם "המרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה" - אסותא. קרא עוד

מחלת הנשיקה היא מחלה זיהומית הנגרמת בעיקר על ידי נגיף אפשטיין-באר, הפוגע בקשרי לימפה בצוואר, בבתי השחי ובמפשעה. אחרי תקופת דגירה של 7-5 ימים מופיעים תסמינים, הכוללים התנפחות של קשרי לימפה, חום, כאב ראש, כאב גרון ואיבוד התיאבון. המחלה מאובחנת לפי נוכחות מספר רב של מונוציטים לא טיפוסיים בדם ועל ידי בדיקות סרולוגיות. התסמינים עשויים להימשך שבועות אחדים עד להחלמה. אין טיפול למחלת הנשיקה, שכן זהו וירוס, ובווירוס לא מטפלים טיפול אנטיביוטי. המחלה עוברת עם הזמן, ומתבטאת אצל כל אחד באופן שונה, גם מבחינה אורכה. בנוסף, זו מחלה די קלה כשחולים בה בגיל צעיר, וההתאוששות ממנה קצרה יחסית. אין צורך למנוע הידבקות, ואפילו עדיף לעבור אותה בגיל צעיר. ידוע כי 90% מהילדים שנדבקים בנגיף הם אסימפטומטיים, כלומר אינם סובלים מתסמיני המחלה. בגיל הילדות, אלה שנדבקים במחלה יכולים לסבול מעייפות ומחולשה, ובמקרים רבים מדלקת בגרון. בתינוקות, אם יש חשש להדבקה מהאם במהלך ההריון, יש צורך בטיפול. כאשר ההדבקה מתרחשת מאוחר יותר, הטיפול תלוי במצב התינוק. התרופה בה משתמשים נקראת Ganciclovir, והיא הוכחה כיעילה ביותר בטיפול בנגיף CMV. זהו הטיפול הנפוץ ביותר והמתאים ביותר, כפי שהוכח במספר מחקרים גדול במשך השנים האחרונות ברחבי העולם. התרופה ניתנת תחילה בטיפול של כחודש דרך הווריד, ואחריו בטיפול לתקופה שבין חודשיים לשנה דרך הפה. משך הטיפול תלוי מאוד במצב התינוק ובמדדים אחרים שיש לעקוב אחריהם, כמו ספירות דם ותפקודי כבד וכליות. כל תינוק שמקבל טיפול כזה חייב להיות במעקב צמוד של רופא ילדים. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד קרא עוד

כנראה שהכוונה לשינויים ארתרוטיים, כלומר ניווניים, על רקע אוסטאוארתריטיס - שינויים ניווניים בבהונות ובמפרקים. קרא עוד

בין התלונות שאת מתארת לבין סכנת חיים אין שום קשר ולא נראה שאת בסכנת חיים. רק לאוסטאופורוזיס יש קשר עם מתן הפרדניזון, אבל זה ניתן לטיפול ותרופה זו למעשה עוזרת לך להתגבר על המחלה. פני לרופא המטפל שינסה לפתור את התלונות הספציפיות שלך, שלא נראה לי שקשורות למחלת אדיסון. את מטופלת הייטב. בהצלחה. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה קרא עוד

מעל העטרה של הפין (החלק הקדמי ביותר של הפין), קיים קפל עור הנקרא עורלה. העורלה מוסרת בברית המילה. מידע רב נכתב ונחקר בנושא ברית המילה על ייתרונותיה וחסרונותיה. מדובר בקפל עור המכסה את העטרה כמעט עד סופה, ומשאיר אזור חשוף קטן לפתח השופכה. קפל עור זה נעלם בעת זקפה (כאשר האדם מגיע לגיל ההתבגרות) וחוזר בעת רפיון. יש המאמינים שלעורלה יש יתרון בהנאה מקיום יחסי מין. הדבר מבוסס (אך לא מוכח) על כך שמדובר בעור מאד רגיש שמגיעים אליו עצבים רבים. אך חשוב לדעת שצפיפות העצבים בגיל הינקות נמוכה הרבה יותר מאשר בגיל הילדות והבגרות, כך שהסרת העורלה בינקות כואבת הרבה פחות. מבחינת יתרונות הסרת העורלה, מחקרים רבים הוכיחו כי אנשים נימולים סובלים פחות, באופן משמעותי, ממחלות מין וזיהומים הקשורים בהעברה ביחסי מין. הסיבה לכך ככל הנראה נעוצה במידת ההיגיינה והניקיון של האזור, שהרי מדובר בקפל עור שלא תמיד נשטף כראוי. כמו כן, רואים פחות סרטני עור של אזור העורלה באנשים נימולים, פשוט מפני שעור העורלה אינו קיים אצלם. צריך לזכור מספר נקודות: הסרת העורלה אכן הוכחה כמקטינה סיכויים למחלות, כנראה שבמיוחד אצל מי שאינם שומרים כראוי על היגיינה של הפין. אין הוכחה חד-משמעית לכך שההנאה מיחסי מין רבה יותר באנשים שאינם נימולים. המילה יכולה להיעשות גם בתנאים סטריליים ובהרדמה מקומית, כך שסבל היילוד יהיה מינימלי. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד קרא עוד