טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביות (CBT for Phobias)

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביות הוא סוג של טיפול פסיכותרפי המבקשת להביא להקלה בסימפטומים של פוביות שונות. הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה בעיתיים, ובהתנסות מחודשת בשטח, שתפקידה ליצור חוויה חדשה ונעימה יותר, מול הגורמים שמעוררים את הפוביה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביות – רקע

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביות הנו טיפול קצר מועד, אשר מכוון להביא להקלה מהירה במגוון סימפטומים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי נפוץ במיוחד בטיפול בהפרעות חרדה בכלל, ובסוגים של פוביה בפרט. פוביה הנה מונח שמתאר פחד מופרז מאובייקט או מסיטואציה מסוימים. הפחד גורם לאדם להימנע מאותו אובייקט או אותה סיטואציה, ובכך פחד זה עשוי להגביל ולפגוע בשגרת היום יום. למשל, פוביה של פחד טיסה, הנה מצב בו האדם חש סימפטומים של חרדה נוכח עליה למטוס, ולפעמים אף מעצם המחשבה על טיסה. כחלק מהפוביה יכולות להופיע מחשבות על קטסטרופות, בלווי סימפטומים גופניים כמו הזעה, דופק מוגבר, קשיי נשימה ועוד. מתוך הרצון להימנע מתגובות אלו, האדם עלול להימנע מלטוס, גם במחיר של להפסיד נסיעות במסגרת העבודה או חופשות במחיצת יקיריו.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביות – אתגור דפוסי החשיבה שבבסיס הפוביה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביות רואה בפוביה תוצר של דפוסי חשיבה מעוותים. הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי אהרון בק חילק את דפוסי החשיבה הבעייתיים לקטגוריות, אותן כינה הטיות חשיבה. הטיות אלו עומדות בבסיסן של מצוקות רגשיות שונות, גם במקרים של פוביות. למשל, הטיה מסוג הכללת יתר, מתארת מקרים בהם האדם מבצע הכללה גורפת על סמך אירוע בודד. לדוגמא, פוביה מכלבים עשוי להיווצר לאחר שאדם ננשך על יד כלב, כשהאדם שננשך מסיק ש"כל הכלבים נושכים" ונמנע ממפגש עם כלבים, בכדי לא לחוש חרד. במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביות המטפל מבקש לאתגר את אותם דפוסי חשיבה, ולבדוק עם המטופל את המידה בה הדפוסים רציונאליים ומשקפים את המציאות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביות מבקש להחליף את הדפוסים הבעייתיים בדפוסים חדשים, גמישים וחיוביים יותר. למשל, במקרה של חרדה מכלבים, יתכן כי הכללת היתר תוחלף במחשבות כגון "יש כלבים מסוכנים, אבל רובם המכריע לא מזיק לי".

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביות – חשיפה לגורם הפוביה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בפוביות מבקש להחליף את דפוסי החשיבה הבעייתיים גם באמצעות חשיפה הדרגתית של המטופל לגורמים או לסיטואציות אשר מעוררים את הפוביה, בשילוב טכניקות הרפיה אשר יסייעו להוריד את רמת החרדה שעולה, נוכח הגורם או המצב המאיים. מטרת החשיפה לצד ההרפיה היא יצירת התנסות חדשה, אשר תלמד את המטופל להגיב באופן חיובי יוצר ופחות חרד. בדרך כלל בשלב הראשון, החשיפה מתבצעת באמצעות דמיון מודרך, במסגרתו יתבקש המטופל לדמיין את הגורם לפוביה. לאחר מכן תתבצע החשיפה בשטח. למשל, במקרה של פוביה מכלבים, המטופל ידמיין כלבים שונים. לאחר מכן יתבונן בצילומים של כלבים, ובהמשך ייחשף לכלבים - תחילה לכלבים קטנים, בחדר הטיפולים, ובהמשך לכלבים גדולים יותר ויותר, גם ברחוב. טכניקת נוספת של חשיפה אינטנסיבית ומהירה יותר, מכונה הצפה.