טיפול מוגבל בזמן (Time limited psychotherapy)

טיפול מוגבל בזמן, המכונה גם טיפול קצר מועד, הוא שיטה טיפולית בה הטיפול מתקיים במסגרת זמנים קבועה מראש, הנמשכת לרוב עד כ- 30 פגישות. בשנים האחרונות צומחים יותר ויותר פורמטים של פסיכותרפיה מוגבלת בזמן, הנשענים על מגוון רחב של גישות טיפוליות. הטיפול הופך נפוץ יותר ויותר בקרב פסיכולוגים רבים, בין היתר בשל ביקוש לטיפולים קצרים יותר, ובשל הצורך של מוסדות הבריאות לספק טיפול אפקטיבי בעלות נמוכה יחסית.

טיפול מוגבל בזמן - עקרונות מרכזיים

פסיכותרפיה מוגבלת בזמן רלוונטית למגוון רחב של הפרעות נפשיות וקשיים, כגון מקרים של דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, קושי חברתי ועוד. הטיפול מתקיים הן במסגרת של פסיכותרפיה פרטנית למבוגרים, והן במסגרת של טיפול בילדים, כאשר אוריינטציית הטיפול נקבעת לפי הגישה הטיפולית של המטפל. בשל מגבלת הזמנים, פסיכותרפיה מוגבלת בזמן אפקטיבית במיוחד כאשר המטופל מגלה מחויבות ומוטיבציה להתמודדות עם קשייו ומתאפשר שיתוף פעולה הדדי בין המטפל למטופל. פסיכותרפיה מוגבלת בזמן נפתחת לרוב בניסוחו של מוקד טיפולי - הבעיה המרכזית עמה המטופל מבקש להתמודד. לאורך הפגישות חוזרים המטפל והמטופל למוקד הטיפולי, ובודקים את האופן בו הטיפול מביא להתקדמות בהתמודדות עמו. ישנם מקרים בהם פסיכותרפיה מוגבלת בזמן משלבת במקביל טיפול נוסף המשלים ומעצים את הטיפול, כמו למשל תרופות פסיכיאטריות הניתנות על ידי פסיכיאטרים, פסיכותרפיה קבוצתית או פסיכותרפיה זוגית.

להלן מספר גישות בולטות של טיפול מוגבל בזמן:

טיפול מוגבל בזמן – טיפול דינמי קצר מועד

פסיכותרפיה דינמית היא במקור ארוכת טווח ונמשכת חודשים ואף שנים. טיפול דינאמי קצר מועד מתאים את עקרונות הגישה המרכזיים למסגרת זמנים קצרה יותר. פסיכותרפיה מוגבלת בזמן בגישה דינמית מתמקדת באופן בו מצוקות בהווה מהוות שחזור של קשיים מהעבר, בקשרים עם דמויות משמעותיות, בדגש על ההורים. ההנחה הבסיסית היא כי תובנה לגבי השחזור ולגבי האופן בו המטופל מתגונן מפני פגיעה חוזרת, יביאו להקלה ולהרחבת היכולת של המטופל לנהוג ולהרגיש אחרת. פסיכותרפיה מוגבלת בזמן בגישה דינמית מתבססת על יצירת קשר חזק ואמיץ בין המטפל למטופל, המכונה ברית טיפולית, שמהווה מנוע מרכזי שמקדם את הטיפול.

טיפול מוגבל בזמן – טיפול קוגניטיבי התנהגותי

טיפול קוגניטיבי התנהגותי נוסחה מלכתחילה כטיפול קצר מועד. פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית מוגבלת בזמן רואה במצוקה נפשית תוצר של דפוסי חשיבה לא אדפטיביים והתנהגויות לא אדפטיביות שנרכשו. המטפל מבקש לאתגר את דפוסים אלו ולהציע במקומם דפוסים חלופיים, חיוביים יותר. כמו כן הוא עוזר למטופל לשנות את ההתנהגות הלא אדפטיבית. לדוגמא, במקרה של חרדה מטיסות, המטפל מנסה לאתר את דפוסי החשיבה המובילים לחרדה, (למשל מחשבות כמו "כל המטוסים מסוכנים" או "אם כבר משהו רע קורה, מן הסתם הוא קורה לי"). מחשבות אלו הן הטיות מחשבתיות, המכונות היוריסטיקות. המטפל בוחן אותן מחדש עם המטופל, מבקש להפריכן ולגבש הסתכלות שונה וגמישה יותר (כמו "יש סיכוי מסוים שאקלע לתאונת מטוס, אבל יש סיכוי גדול יותר להיפגע בתאונת דרכים, ואני הרי לא מפחד לנהוג"). בנוסף המטפל עשוי ללוות את המטופל בהתנסות בשטח שתוכיח לו אחרת, במסגרת תהליך של חשיפה (למשל להתלוות אליו לטיסה בשמי הארץ).