טיפול קצר מועד (short-term psychotherapy)

זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, האמין שעל מנת ליצור שינוי בחייו של מטופל יש לעבור עמו תהליך נפשי ארוך, שעשוי להימשך אף מספר שנים. בשנים מאז תקופתו, קמו תיאורטיקנים וגישות טיפוליות חדשות אשר שאפו לקצר את משך הטיפול, כתלות באופיו של המטופל ובטיב הקשיים עימם הוא פונה לטיפול.

טיפול נפשי קצר מועד הינו פופולארי מכיוון שהוא משיג תוצאות בפרק זמן קצר יחסית (עד 30 פגישות טיפוליות). בנוסף, במרפאות הציבוריות בישראל ישנה נטייה הולכת וגוברת בשנים האחרונות לקיצור טיפולים, על מנת לחסוך בעלויות ולצמצם את זמן ההמתנה לטיפול. הטיפול קצר המועד עוזר לא רק בהתמודדות עם משברים ובעיות חיים עכשוויות- ניתן להיעזר בו גם בהפרעות רגשיות שונות כגון דיכאון וחרדה. לרוב, הטיפול יעיל יותר כאשר למטופל מוטיבציה גבוהה ונכונות לעבוד בטיפול, כולל עבודה עצמית מחוץ לזמן הפגישה.

ההיסטוריה של הטיפול הקצר

ב-1895 פרסם פרויד את תיאור המקרה של "קתרינה", המהווה את אחד הניסיונות הראשונים לקיצור משך הטיפול. קתרינה הייתה אישה צעירה אותה הצליח פרויד לשחרר מהסימפטומים הנוירוטיים שמהם סבלה אחרי פגישה אחת בלבד. בשנים הבאות, במחצית הראשונה של המאה ה-20, הציעו פסיכואנליטיקאים כגון שאנדור פרנצי ופרנץ אלכסנדר מודלים שונים לטיפול פסיכואנליטי מוגבל בזמן. התפתחותה ועלייתה של הפסיכותרפיה הקוגניטיבית-ההתנהגותית החל משנות ה-50 תרמה אף היא באופן ניכר לתחום הטיפול קצר המועד. טיפולים אלו נבנו מלכתחילה כך שיהיו קצרים וממוקדים בבעיה, ומטרתם להשיג שינוי ממשי ומוגדר מראש באופני חשיבתו ודרכי התנהגותו של המטופל. כיום, כמעט לכל הגישות הטיפוליות קיימות וריאציות של טיפול קצר. ניתן לחלק את הטיפולים הקצרים למספר קטגוריות: טיפול דינאמי קצר מועד, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול בינאישי וטיפולים ספציפיים המתאימים לבעיות מסוימות.

פסיכותרפיה קצרת מועד – סוגי טיפול מרכזיים

כיום קיימים סוגים שונים של פסיכותרפיה קצרת מועד, אותם מבצעים פסיכולוגים מאסכולות טיפוליות שונות. ככלל, מידת היעילות של הסוגים השונים של פסיכותרפיה קצרת מועד, תלויה גם במוטיבציה של המטופל לעבוד ולהביא לשינוי במצבו, כולל מידת המוכנות שלו לבצע עבודה עצמית בתוך ומחוץ לחדר הטיפולים. להלן הטיפולים העיקריים הנפוצים כיום:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד

פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית מלכתחילה הגדירה את עצמה כפסיכותרפיה קצרת מועד, והיא מהווה שילוב של פסיכותרפיה קוגניטיבית עם פסיכותרפיה התנהגותית. הטיפול יוצא מתוך נקודת הנחה שמצוקה נפשית נוצרת משילוב בין גורמים קוגניטיביים, כלומר דפוסי חשיבה מעוותים, לבין התנהגויות לא מסתגלות שנרכשו בתהליך של למידה כדי להקל על המצוקה, פסיכותרפיה קצרת מועד בגישה קוגניטיבית התנהגותית שמה דגש הן על אתגור דפוסי החשיבה המעוותים, מתוך כוונה לשנות אותם ולהמירם בדפוסים חיוביים יותר, והן על שינוי ההתנהגות הלא מסתגלת. למשל, בטיפול במקרים של דיכאון, המטפל יאתר דפוסי חשיבה מעוותים, כמו הכללת יתר כגון " אנשים אף פעם לא אהבו להיות בחברתי" וינסה לאתגר את המחשבה הזו. הוא יעשה זאת באמצעות שיחה בחדר הטיפולים ובאמצעות התנסות בשטח - לדוגמא, המטפל יעודד את המטופל להשתתף ביותר אירועים חברתיים כדי שיחווה גם מצבים בהם לא יחוש דחייה.

טיפול דינמי קצר מועד

פסיכותרפיה דינמית היא במקור פסיכותרפיה ארוכת טווח, שיכולה להמשך גם מספר שנים. בעשורים האחרונים גבר הצורך והביקוש עבור פסיכותרפיה קצרת מועד, אשר ממשיכה להתבסס על העקרונות העיקריים של התיאוריה הדינמית. פסיכותרפיה דינמית יוצאת מתוך נקודת ההנחה שנפש האדם מעוצבת בעיקר בשנות ילדותו, דרך הקשר עם הוריו. אדם שחווה פגיעה בשנים אלו, עלול לחוות בבגרות מצוקה נפשית, כאשר הוא לא תמיד מודע למקור המצוקה, ואף עשוי להפעיל הגנות נפשיות כדי להימנע ממגע התמודדות עמה. תפקיד המטפל הוא לעזור למטופל להבין שהמצוקה בהווה נובעת מפגיעה בעברו, מתוך ההנחה כי תובנה היא המפתח לשינוי. כיום ישנם מספר סוגים של טיפול דינמי קצר מועד, שעדיין מייחס חשיבות מכרעת לתהליך ההגעה לתובנה תוך כדי הטיפול. סוגים שונים אלו מתבססים גם על עקרונות משותפים נוספים, כמו ניסוח של מוקד בו מתרכז הטיפול, וביסוסה של ברית טיפולית חזקה בין המטפל למטופל, שמהווה מנוע מרכזי שמקדם את הטיפול.

טיפול בין אישי קצר מועד

טיפול בין אישי צמח בשנות ה-70 של המאה הקודמת, בתור פסיכותרפיה קצרת מועד המתמקדת במקרים של דיכאון מז'ורי. טיפול בין אישי מתמקד באופן בו האדם מגיב ומתנהל במרחב החברתי. בטיפול כזה המצוקה של המטופל נתפסת כתוצר של אינטראקציות במסגרת מערכות יחסים. טיפול בין אישי שם דגש על הקלה על מצוקת הפרט דרך קידום שינוי בקשרים הבינאישיים שהוא מנהל. פסיכותרפיה קצרת מועד בגישה בין אישית נמשכת בין 12 ל-20 פגישות, והיא כוללת שלושה שלבים עיקריים: שלב ניסוח הבעיה, שלב הקניית אסטרטגיות בין אישיות ותוך אישיות, ושלב הדיון. במסגרת שלב הדיון סוקרים את המיומנויות שהוקנו למטופל ומגבשים תכנית עבודה, שתסייע אשר תעזור למטופל להמשיך את התהליך הטיפולי בכוחות עצמו.

גישות נוספות לטיפול קצר מועד

כאמור, קיימות גישות טיפוליות נוספות אשר דוגלות בהגבלת מספר הפגישות מראש. ביניהן ניתן למנות את הטיפול הפרדוקסלי, בו המטפל מעודד את המטופל דווקא להמשיך בהתנהגות הסימפטומטית, או להימנע בכוונה מהשיפור המתבקש ממנו; EMDR, שהינה גישה שנויה במחלוקת המשמשת לטיפול בהפרעה פוסט-טראומטית באמצעות חוויה מחדש של הטראומה תוך ביצוע תנועות עיניים המדמות את אלו המתרחשות באופן טבעי בזמן חלימה; וגישת התערבות במשבר, שמטרתה לספק הקלה וסיוע מידיים לאדם שעבר או עודנו עובר מצב מלחיץ במיוחד, כגון גירושין או אובדן של אדם אהוב.