טיפול בנוגדי דיכאון לאחר שבץ מוחי משפר את ההישרדות

טיפול בתרופות נוגדות דיכאון לאחר שבץ מוחי מפחית בכמחצית את
הסיכון למוות בטווח הארוך. כך קובע מחקר חדש המתפרסם בגיליון האחרון
של ה American Journal of Psychiatry. באופן מפתיע, נמצא כי עובדה
זו נכונה בין אם החולה היה נתון בדיכאון בתחילת הטיפול ובין אם לא.

פעמים רבות, אנשים המתאוששים משבץ נוטים להיות בדיכאון, דבר המגביר
את הסיכון למוות בטווח הארוך. אולם, עדיין לא היה ידוע האם טיפול
בדיכאון לאחר שבץ מוחי משפר את ההישרדות.

במחקר זה, אשר נערך בארה"ב, השתתפו 104 חולים אשר עברו שבץ בששת
החודשים האחרונים. החולים טופלו במשך 12 שבועות בנוגדי הדיכאון
נורטריפטילין (נורטילין) או פלואוקסטין (פרוזק) או שקיבלו פלצבו.

חולים אשר טופלו בנוגדי דיכאון היו בעלי סיכוי גדול יותר להשרדות
בטווח הארוך. לאחר 9 שנים, 68% מהמטופלים בנוגדי דיכאון היו בחיים,
בהשוואה ל 36% בלבד מאלו שקיבלו פלצבו. שתי התרופות נוגדות הדיכאון
עבדו בצורה שווה.

רק כמחצית מהמשתתפים היו דיכאוניים עם תחילת המחקר, אולם נוגדי
הדיכאון שפרו את ההישרדות בחולים עם דיכאון ובחולים ללא דיכאון.

החוקרים ממליצים כי רופאים צריכים לשים לב למקרים של דיכאון לאחר
שבץ מוחי ולטפל בו, שכן הטיפול משפר את יכולת ההישרדות. הם מציינים
כי חולים רבים ללא דיכאון שלאחר שבץ מפתחים אותו בהמשך, ועל-כן
מומלץ לתת טיפול בנוגדי דיכאון לכל החולים שעברו שבץ מוחי.

Am J Psychiatry. 2003;160:1823-29
https://ajp.psychiatryonline.org/cgi/content/abstract/160/10/1823

[22/10/2003]