10 מיתוסים על סכיזופרניה

חולים אלה מתמודדים עם קשיי המחלה, תופעות לוואי של תרופות ובדידות חברתית. אך במקביל הם סובלים מסטיגמות חברתיות ומיתוסים שהפכו אותם מחולים הרואיים לחמלה וסיוע, לחולים הנדרשים להסביר ולהגן על עצמם בכל פעם מחדש. ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל מפרק את 10 המיתוסים הנפוצים ביותר על הסובלים מסכיזופרניה – לקרוא ולהפנים.

רוב הסכיזופרנים סובלים מפיצול אישיות – לא נכון

מקורו של המושג סכיזופרניה הינו "נפש חצויה" (סכיזו = חצוי, פרנום = נפש). לכן התקבע המושג הלא מקצועי "פיצול אישיות" שבעצם אינו נכון. אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה אינם בעלי יותר מאישיות אחת כמו כל אדם. מדובר במחלת נפש כרונית, המופיעה בקרב 1% מהאוכלוסייה - בגברים ונשים באופן שווה, הפוגעת בכל תחומי החיים של החולה ומשפיעה על דפוסי המחשבה, ההתנהגות והרגש. בישראל חיים עשרות אלפים אנשים הסובלים מסכיזופרניה. אנשים אלה מטופלים במוסדות הבריאות השונים, על ידי טיפולי תרופות, בסיוע טיפול פסיכולוגי ושיקומי.

רוב חולי הסכיזופרניה מסוכנים לציבור, הם יכולים לפגוע בי או בילדי – לא נכון 

בניגוד למחלות אחרות המעוררות לרוב "רחמים" כלפי החולה, מחלת הסכיזופרניה מעוררת פחד מפני החולים בה ורתיעה ממראם. האנשים החולים במחלה אכן "בעייתיים" יותר מהאנשים שאינם חולים בה, מכיוון שהם פועלים רק לפי העולם הרגשי ולא מפעילים את ה"צנזורה" הפנימית שלהם, כפי שכל אחד מאיתנו עושה ביום יום. סכיזופרניים סובלים מחוסר חשק, חוסר מוטיבציה, חוסר אנרגיה ושפה דלילה, ולכן הם בדרך כלל פחות מסוכנים מכל אדם רגיל בעל מרץ ואנרגיות מתפרצות. למרות זאת, בעזרת טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי, פסיכולוגי והתנהגותי משתפרת משמעותית יכולתו של החולה להתמודד עם מצבו וכן יורדים הסיכויים לחוות התפרצויות סכיזופרניות.

התאבדות היא גורם התמותה העיקרי בקרב סכיזופרנים – לא נכון 

אמנם מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות מופיעים בקרב אחוז גבוה מהסובלים מסכיזופרניה, התאבדות אינה גורם תמונה עיקרי אלה דווקא ריבויים של בעיות גופניות אחרות. חלק מהתרופות אותם צורכים חולי הסכיזופרניה גורמות לתופעות לוואי כדוגמת עליה בלחץ הדם, סוכרת ובעיות לבביות. הסיבוכים ממחלות אלה הן הגורם העיקרי למוות בקרב החולים.

קל לזהות חולי סכיזופרניה לפי המראה המוזנח וההתנהגות המוזרה - לא נכון

מרבית החולים הסובלים מסכיזופרניה מתפקדים ונראים כאחד האדם. הם מדברים לעניין, יוצרים קשרים חברתיים ואישיים ולוקחים חלק במעגל העבודה. זאת בזכות התרופות והטיפול המסור אותו הם מקבלים. יחד עם זאת, חולים שאינם מקבלים טיפול תרופתי, או שהטיפול אותו הם מקבלים אינו מתאים להם אכן נראים ומתנהלים באופן קצת שונה מהמקובל בקרב החברה הכללית.

חולה סכיזופרניה שלוקח תרופות לא יכול לתפקד כרגיל בחברה – לא נכון 

דווקא מי שלוקחים תרופות נהנים מתפקוד חברתי תקין באופן יחסי. הטיפול התרופתי מסייע בשני דברים מרכזיים: ראשית במחשבות הלא הגיוניות ובקולות ושנית וסימנים של חוסר מוטיבציה, דלות תוכן שפתי ואוצר מילים, חוסר חשק או כח ליזום. כאשר התרופה מתאימה למטופל עוזרת לו להשתלב בחיי החברה. 

שילוב בין סכיזופרניה לסמים עשוי להיות הרסני  – נכון 

סמים, גם כאלה הנחשבים ל"קלים" ובמיוחד כאלה הנחשבים ל"קשים", מעודדים התקפים פסיכוטיים באופן כללי, ולכן - כשאדם משתמש בסמים הסיכוי שלו לפתח סכיזופרניה גדול יותר. הסמים אף מהוווים "פתרון" נתפס לסכיזופרניה בקרב אנשים רבים – ישנם אנשים שחשים את השינוי באופיים אך לא מעוניינים לגשת לרופא או איש מקצוע כדי לקבל טיפול וכתחליף לכך משתמשים בסמים. התנהגות כזו רק מחמירה את המצב. 

החולים בסכיזופרניה לרוב חיים פחות שנים – נכון 

חולים הסובלים ממחלת נפש חיים עד 25 שנה פחות מהאוכלוסייה הכללית. הגורם המוביל לתמותה בקרב קבוצה זו הוא מחלות קרדיו-וסקולריות. מחלות הקשורות למערכת כלי הדם והלב. מעקב על ידי הרופא והתאמת התרופה למטופל יכולים גם למנוע סיבוכים אלה.

סכיזופרניה זו מחלה גנטית – נכון בחלקו

יש סבירות גבוהה לסכיזופרניה בקרב בני משפחה, לגורם הגנטי יש משקל נכבד יחד עם זאת הוא לא הגורם היחיד. התיאוריה המובילה היום היא שסכיזופרניה היא תוצאה של נטייה גנטית בשילוב עם חשיפות סביבתיות.

סכיזופרניה גורמת לנתק בין הרגש להיגיון – נכון

בקרב חולי סכיזופרניה קיים נתק בין הרגש להיגיון. נתק זה גורם להחצנת מחשבות שהיינו שומרים בתוכנו, בעולם הפנימי שלנו (מעין "צנזורה פנימית" שקיימת בקרב כל אדם נורמטיבי). הנתק שבין הרגש וההיגיון גורם למחשבות שאינם הגיוניות לאדם נורמטיבי להראות כהגיוניות לחלוטין. למשל, מחשבה כמו "נחתו יצורים ירוקים מהחלל החיצון", שאצל רוב בני האדם נשארת בעולם הפנימי, מקבלת ביטוי חיצוני אצל החולים בסכיזופרניה.

סכיזופרניה שכיחה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים – לא נכון

בישראל חיים כיום כ-70 אלף חולים מאובחנים במחלה (ההערכות מדברות על 1% מכלל אוכלוסיית העולם הלוקים המחלה, כ-2,500 צעירים בגילאי 18-30 מתאשפזים מדי שנה). האנשים הללו אינם מסוגלים לנהל חיים שגרתיים, כאשר מרביתם נאלצים להתאשפז במוסדות טיפוליים שונים המתמחים במתן טיפול בהפרעות שמקורן בנפש. למרות שלעיתים נדמה לנו כי גברים חולים יותר במחלה זו הדבר אינו נכון, והמחלה נפוצה באותה מידה בקרב שני המינים.