10 מיתוסים על סכיזופרניה

מה אנחנו בעצם יודעים על מחלות נפש באופן כללי וסכיזופרניה בפרט? רובנו בכלל מכירים את המושג סכיזופרניה מסרטי קולנוע או סדרות טלוויזיה. בארץ חיים היום כ- 70 אלף חולים המתמודדים עם סכיזופרניה.

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 3 דקות

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה, טיפול בסכיזופרניה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

המומחים הכי מבוקשים לפסיכיאטריה, טיפול בסכיזופרניה:

ד"ר אינה מרנזון

5 (19 חוות דעת)

פסיכיאטרית מומחית שעובדת בשיטה אינטגרטיבית, מנהלת מרפאה פרטית לטיפול הוליסטי לגוף ונפש

לקביעת תור

ד"ר פבלו אריאל רויטמן

4.8 (44 חוות דעת)

פסיכיאטר מבוגרים, אוטיזם במבוגרים - אבחון וטיפול, מגבלה שכלית ובעיות פסיכיאטריות, תורים פיזיים ובזום

לקביעת תור

ד"ר סבטלנה גרישין

5 (7 חוות דעת)

לקביעת תור

ד"ר מיכאל קון ברטשניידר

4.9 (15 חוות דעת)

פסיכיאטר מומחה מטפל בקליניקה, בית המטופל, טיפול ומעקב מקוונים. בהפרעות מצב רוח, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות פסיכוטיות אקוטיות וכרוניות, הפרעות אישי...

לקביעת תור

ד"ר סמואל זיתון

5 (14 חוות דעת)

פסיכיאטר מומחה

לקביעת תור

ד"ר אילן וולקוב

5 (22 חוות דעת)

פסיכיאטר מומחה, משמש כמנהל הרפואי של MindMe, המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם

לקביעת תור

ד"ר מאשה קרני

5 (10 חוות דעת)

פסיכיאטרית ילדים ונוער

לקביעת תור

ד"ר מיכאל בנימין

5.0 (20 חוות דעת)

פסיכיאטר און ליין לשעת חירום

לקביעת תור

ד"ר אורנית גלעדי

5 (5 חוות דעת)

פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער

לקביעת תור

פרופ' ערד קודש

5 (9 חוות דעת)

מנהל מערך בריאות נפש ארצי, קופת חולים מאוחדת

לקביעת תור

ד"ר איגור ארונוב

פסיכיאטר מבוגרים שמטפל מגיל 18 ומעלה

לקביעת תור

ד"ר ילנה ויטנברג

ד"ר ילנה ויטנברג היא מומחית בפסיכיאטריה ורופאה פסיכיאטרית בכירה, בעלת ניסיון קליני וניהולי של למעלה משני עשורים בתחום בריאות הנפש.

לקביעת תור

ד"ר יוליה וקאלו

פסיכיאטרית מומחית למבוגרים, עוסקת טיפול ומעקב במגוון רחב של מצבים והפרעות פסיכיאטריות, בעלת ניסיון רב בתחום הפרעות תקשורת במבוגרים כולל אבחון

לקביעת תור

ד"ר איתן נחשוני

לקביעת תור

ד"ר נעמה באומל

מומחית בפסיכיאטריה, העוסקת באבחונים ובטיפולים פסיכיאטריים בקליניקה FYM ברעננה.

לקביעת תור

ד"ר מרים ברן

רופאה בכירה פסיכיאטרית מבוגרים

לקביעת תור

ד"ר מיכאל שפרינץ

פסיכיאטר מומחה בטיפול בהפרעות אפקטיביות (דיכאון ודו-קוטבי) ובהתמכרויות.

לקביעת תור

ד"ר טל שחר-מלאך

רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה

לקביעת תור

פרופ' אברהם ויצמן

פסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל יח' המחקר במרכז גהה

לקביעת תור

ד"ר מרינה ארביטמן

מנהלת ארצית של מחלקת אשפוז בית פסיכיאטרי בצבר רפואה

לקביעת תור

ד"ר שלומית כהן

מומחית בפסיכיאטריה מבוגרים, בעלת ותק של כ-20 שנות ניסיון. מקבלת מטופלים באופן פרטי כולל החזרים למבוטחי ביטוחים פרטיים בלבד

לקביעת תור

ד"ר סוניה סונקין

ד"ר סוניה סונקין הינה רופאה מומחית בעלת התמחות כפולה – בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ובפסיכיאטריה של מבוגרים.

לקביעת תור

ד"ר רננה איתן

פסיכיאטרית מומחית, מנהלת יחידת מחקר ומרפאה בנוירופסיכיאטריה, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש והאוניברסיטה העברית, יו"ר יוצאת האיגוד לפסיכיאטריה ביולו...

לקביעת תור

נובולוג מדיקל

מחברים בין טיפול, טכונולוגיה ואנשים

לקביעת תור

פרופ' לאון גרינהאוס

פסיכיאטר מומחה באבחון וטיפול דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה ומצבים פסיכיאטרים מורכבים-פרופסור אמריטוב האוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל בית חולים

לקביעת תור

לכל המומחים

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה, טיפול בסכיזופרניה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

מה אנחנו בעצם יודעים על מחלות נפש באופן כללי ועל סכיזופרניה בפרט? רובנו בכלל מכירים את המושג סכיזופרניה מסרטי קולנוע או סדרות טלוויזיה. בארץ חיים היום כ- 70 אלף חולים המתמודדים עם סכיזופרניה.

חולים אלה מתמודדים עם קשיי המחלה, תופעות לוואי של תרופות ובדידות חברתית. אך במקביל הם סובלים מסטיגמות חברתיות ומיתוסים שהפכו אותם מחולים הרואיים לחמלה וסיוע, לחולים הנדרשים להסביר ולהגן על עצמם בכל פעם מחדש. ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל מפרק את 10 המיתוסים הנפוצים ביותר על הסובלים מסכיזופרניה – לקרוא ולהפנים.

רוב הסכיזופרנים סובלים מפיצול אישיות – לא נכון

מקורו של המושג סכיזופרניה הינו "נפש חצויה" (סכיזו = חצוי, פרנום = נפש). לכן התקבע המושג הלא מקצועי "פיצול אישיות" שבעצם אינו נכון. אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה אינם בעלי יותר מאישיות אחת כמו כל אדם. מדובר במחלת נפש כרונית, המופיעה בקרב 1% מהאוכלוסייה - בגברים ונשים באופן שווה, הפוגעת בכל תחומי החיים של החולה ומשפיעה על דפוסי המחשבה, ההתנהגות והרגש. בישראל חיים עשרות אלפים אנשים הסובלים מסכיזופרניה. אנשים אלה מטופלים במוסדות הבריאות השונים, על ידי טיפולי תרופות, בסיוע טיפול פסיכולוגי ושיקומי.

רוב חולי הסכיזופרניה מסוכנים לציבור, הם יכולים לפגוע בי או בילדי – לא נכון

בניגוד למחלות אחרות המעוררות לרוב "רחמים" כלפי החולה, מחלת הסכיזופרניה מעוררת פחד מפני החולים בה ורתיעה ממראם. האנשים החולים במחלה אכן "בעייתיים" יותר מהאנשים שאינם חולים בה, מכיוון שהם פועלים רק לפי העולם הרגשי ולא מפעילים את ה"צנזורה" הפנימית שלהם, כפי שכל אחד מאיתנו עושה ביום יום. סכיזופרניים סובלים מחוסר חשק, חוסר מוטיבציה, חוסר אנרגיה ושפה דלילה, ולכן הם בדרך כלל פחות מסוכנים מכל אדם רגיל בעל מרץ ואנרגיות מתפרצות. למרות זאת, בעזרת טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי, פסיכולוגי והתנהגותי משתפרת משמעותית יכולתו של החולה להתמודד עם מצבו וכן יורדים הסיכויים לחוות התפרצויות סכיזופרניות.

התאבדות היא גורם התמותה העיקרי בקרב סכיזופרנים – לא נכון

אמנם מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות מופיעים בקרב אחוז גבוה מהסובלים מסכיזופרניה, התאבדות אינה גורם תמונה עיקרי אלה דווקא ריבויים של בעיות גופניות אחרות. חלק מהתרופות אותם צורכים חולי הסכיזופרניה גורמות לתופעות לוואי כדוגמת עליה בלחץ הדם, סוכרת ובעיות לבביות. הסיבוכים ממחלות אלה הן הגורם העיקרי למוות בקרב החולים.

קל לזהות חולי סכיזופרניה לפי המראה המוזנח וההתנהגות המוזרה - לא נכון

מרבית החולים הסובלים מסכיזופרניה מתפקדים ונראים כאחד האדם. הם מדברים לעניין, יוצרים קשרים חברתיים ואישיים ולוקחים חלק במעגל העבודה. זאת בזכות התרופות והטיפול המסור אותו הם מקבלים. יחד עם זאת, חולים שאינם מקבלים טיפול תרופתי, או שהטיפול אותו הם מקבלים אינו מתאים להם אכן נראים ומתנהלים באופן קצת שונה מהמקובל בקרב החברה הכללית.

חולה סכיזופרניה שלוקח תרופות לא יכול לתפקד כרגיל בחברה – לא נכון

דווקא מי שלוקחים תרופות נהנים מתפקוד חברתי תקין באופן יחסי. הטיפול התרופתי מסייע בשני דברים מרכזיים: ראשית במחשבות הלא הגיוניות ובקולות ושנית וסימנים של חוסר מוטיבציה, דלות תוכן שפתי ואוצר מילים, חוסר חשק או כח ליזום. כאשר התרופה מתאימה למטופל עוזרת לו להשתלב בחיי החברה.

שילוב בין סכיזופרניה לסמים עשוי להיות הרסני – נכון

סמים, גם כאלה הנחשבים ל"קלים" ובמיוחד כאלה הנחשבים ל"קשים", מעודדים התקפים פסיכוטיים באופן כללי, ולכן - כשאדם משתמש בסמים הסיכוי שלו לפתח סכיזופרניה גדול יותר. הסמים אף מהוווים "פתרון" נתפס לסכיזופרניה בקרב אנשים רבים – ישנם אנשים שחשים את השינוי באופיים אך לא מעוניינים לגשת לרופא או איש מקצוע כדי לקבל טיפול וכתחליף לכך משתמשים בסמים. התנהגות כזו רק מחמירה את המצב.

החולים בסכיזופרניה לרוב חיים פחות שנים – נכון

חולים הסובלים ממחלת נפש חיים עד 25 שנה פחות מהאוכלוסייה הכללית. הגורם המוביל לתמותה בקרב קבוצה זו הוא מחלות קרדיו-וסקולריות. מחלות הקשורות למערכת כלי הדם והלב. מעקב על ידי הרופא והתאמת התרופה למטופל יכולים גם למנוע סיבוכים אלה.

סכיזופרניה זו מחלה גנטית – נכון בחלקו

יש סבירות גבוהה לסכיזופרניה בקרב בני משפחה, לגורם הגנטי יש משקל נכבד יחד עם זאת הוא לא הגורם היחיד. התיאוריה המובילה היום היא שסכיזופרניה היא תוצאה של נטייה גנטית בשילוב עם חשיפות סביבתיות.

סכיזופרניה גורמת לנתק בין הרגש להיגיון – נכון

בקרב חולי סכיזופרניה קיים נתק בין הרגש להיגיון. נתק זה גורם להחצנת מחשבות שהיינו שומרים בתוכנו, בעולם הפנימי שלנו (מעין "צנזורה פנימית" שקיימת בקרב כל אדם נורמטיבי). הנתק שבין הרגש וההיגיון גורם למחשבות שאינם הגיוניות לאדם נורמטיבי להראות כהגיוניות לחלוטין. למשל, מחשבה כמו "נחתו יצורים ירוקים מהחלל החיצון", שאצל רוב בני האדם נשארת בעולם הפנימי, מקבלת ביטוי חיצוני אצל החולים בסכיזופרניה.

סכיזופרניה שכיחה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים – לא נכון

בישראל חיים כיום כ-70 אלף חולים מאובחנים במחלה (ההערכות מדברות על 1% מכלל אוכלוסיית העולם הלוקים המחלה, כ-2,500 צעירים בגילאי 18-30 מתאשפזים מדי שנה). האנשים הללו אינם מסוגלים לנהל חיים שגרתיים, כאשר מרביתם נאלצים להתאשפז במוסדות טיפוליים שונים המתמחים במתן טיפול בהפרעות שמקורן בנפש. למרות שלעיתים נדמה לנו כי גברים חולים יותר במחלה זו הדבר אינו נכון, והמחלה נפוצה באותה מידה בקרב שני המינים.