מפסיקים לעשן, עכשיו!

מי מעשן וכמה?



אחוז המעשנים בישראל עומד על 22.8%, מספר דומה מאוד לנתונים בארה"ב ומדינות מתועשות אחרות. החלוקה לא שווה בין שכבות האוכלוסיה: גברים (31%) מעשנים יותר מנשים (14.8%), אם כי אחוזי ה"עישון הכבד" (מעל 20 סיגריות ביום) דומים (סביב ה10%), ערבים (כמעט 50% מעשנים, ומעל ל30% כבדים) יותר מיהודים, ושכבות סוציאואקונומיות גבוהות (הכנסה בשלושת העשירונים העליונים) פחות ממעוטי ההכנסה. לצערנו "כור ההיתוך", השירות הצבאי, ממשיך לפעול לרעה בנושא של מניעת עישון, בעוד שבגיוס נתוני העישון דומים לאוכלוסיה הכללית, בשחרור שיעור המעשנים גבוהה מאוד: כ40% בגברים ו30% בנשים.

למרות הנתונים העגומים הללו, הפסקת עישון בהחלט אפשרית, ובמשך השנים פותחו שיטות רבות לסייע למעוניינים. על הסיבות להשקיע את המאמצים הכרוחים בהפסקת עישון, בשורות הבאות.



מתי להפסיק?



מחקרים שונים מראים קשר בין גיל הפסקת העישון לבין השפעה על היארעות של מחלות שונות והשפעה על נתוני תחלואה ותמותה כלליים. כצפוי האפקט של הפסקת עישון משמעותי יותר ככל שזמן העישון קצר יותר וגיל ההפסקה מוקדם יותר (בייחוד בדקו המחקרים הפסקה לפני גיל 40 לעומת הפסקה לאחר גיל זה), אולם כל המחקרים מראים כי הפסקת עישון בכל גיל משפיעה רבות (לטובה) בכל הפרמטרים שנמדדו.



לא לשרוף כסף...



צריכת סיגריות מכניסה לקופת המדינה 3.6 מיליארד ₪ בשנה, מה שאומר כמובן שההוצאות שלכם גדולות פי יותר משתיים. מלבד זאת, הנטל הכללי של צריכת סיגריות, תוך חישוב הוצאות בריאות, אובדן כושר עבודה וכו', מוערך ב198 מיליארד דולר לשנה בארה"ב. חישוב הרבה יותר פשוט מראה שמעשן ממוצע (חפיסה ליום) מוציא מעל ל100 אלף ₪ על סיגריות בלבד (במקרה הזול...) בעשר שנים. נכון, לא מדובר בסיבה רפואית, אבל בהחלט סיבה טובה.



מחלות לב



סיגריות גורמות למעל ל10% מן התחלואה הקרדיו-ווסקולרית (תחלואת לב) בעולם, מה שאומר שניתן למנוע יותר משני מיליון (!!!) מקרי מוות מסיבות לבביות לשנה אם נפסיק לעשן. אפילו הפסקת עישון מאוחרת, לאחר ניתוח לתיקון מחלת לב כלילית, מורידה את הסיכון להתקף לב ב36%, וזהו הטיפול המניעתי השניוני היעיל ביותר (יעיל אפילו יותר מתרופות להורדת כולסטרול וכו'). הירידה בסיכון למחלות לב (לאחר הפסקת עישון) היא המהירה ביותר מבין כל סיבוכי העישון, וכבר כעבור כחמש שנים ללא עישון הסיכון למחלות לב כליליות משתווה לאוכלוסיה הכללית.



COPD



המחלה החסימתית הכרונית בריאות פוגעת כמעט אך ורק במעשנים (אם כי באחוז מאוד קטן מהם), והינה גורם תמותה ותחלואה קשה מאוד חשוב בקרב מעשנים. הפסקת עישון וטיפול בחמצן הן ההתערבויות היחידות שהוכחו כמשפרות פרוגנוזה במחלת הCOPD. לצערנו הרב במקרה של תפקודי ריאה לא ניתן "לתקן" משמעותית את הנזק של עישון רב שנים, אולם הפסקת עישון מחזירה את קצב הירידה בתפקודים הריאתיים לקצב הטבעי, ולכן מומלצת בכל שלב (לפני אבל אפילו אחרי הופעת מחלות ריאתיות).



מחלות ממאירות



עישון נקשר מטבע הדברים לסרטן ריאה (ובסוגים מסויימים וקטלניים במיוחד של סרטן זה מדובר בגורם סיכון חשוב ביותר או אפילו בלעדי), אולם עישון הוא גורם סיכון מרכזי במרבית הסוגים האחרים של מחלות ממאירות, ושותף בעד ל30% ממקרי הסרטן בעולם. גם לאחר גילוי מחלה ממארת ותחילת הטיפול, הפסקת עישון תורמת משמעותית למניעת ממאירויות משניות וסיבוכי טיפול.



מחלות ריאתיות אחרות



עישון נקשר כגורם סיכון במרבית המחלות הריאתיות, כולל אסטמה, מחלות זיהומיות (ברונכיאוליטיס, שחפת), מחלות חיסוניות ועוד. חשוב להזכיר בהקשר זה כי חשיפה לכמות קטנה מאוד של תוצרי הטבק, אפילו שאיפה של החלקיקים שנשארו על הבגדים (חשיפה לבגדים ועוד של הורה מעשן גם ללא חשיפה לעשן הטבק עצמו), וקל וחומר עישון שניוני ממש, הוכחה כגורמת למרבית הסיבוכים הנ"ל (ריאתיים וחוץ ריאתיים).



מחלות מערכת העיכול



הפסקת עישון מקטינה מאוד את הסיכון לחלות בכיבים במערכת העיכול, ומשפרת משמעותית את ההחלמה מכיבים אלו. כמו כן הפסקת עישון תורמת בחלק נכבד מן המחלות הכרוניות במערכת העיכול, כולל מחלת קרוהן, מחלת הצליאק, ועוד.



אי פיריון



הפסקת עישון הוכחה כמקטינה חלק נכבד מן הסיבוכים של עישון במערכת הרבייה: שיעורי אי פיריון גבוהים יותר, עליה בסיכוי להפלות והריונות חוץ רחמיים, עליה בסיכון לבלות (מנפאוזה) מוקדמת, וסיבוכים מיילדותיים.



אבל אני מעשן רק סיגריה אחת עם הקפה...



מחקרים שונים ניסו לבדוק את ההשפעה של ירידה בחשיפה לטבק. כנראה שירידה משמעותית במינון העישון מקטינה מעט את הסיכונים הבריאותיים, אולם אפילו הקטנה של 50% בכמות הסיגריות ליום לא הראתה שינוי משמעותי בסיכוני התמותה הכלליים. לעומת זאת קיים הבדל חד וברור בין הפסקה מוחלטת לבין חשיפה מתונה מאוד (אפילו 4 סיגריות ליום ופחות).