ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז- מתי, למי ולאיזה אבחון יש לפנות?

חושדים שלילד יש קשיים בתחום הלימודי? איך תדעו אם יש צורך באבחון? מה ההבדל בין הפרעות קשב וריכוז לליקויי למידה, ואיזה אבחון מתאים לכל אחד מהם? מי מוסמך ולמי פונים לאבחון הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה? כל המידע על אבחון ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז, ומאגר מאבחנים בכל הארץ.

מתי כדאי לפנות לאבחון?

אבחון הפרעות קשב וריכוז או אבחון ליקויי למידה נועד לבחון את יכולותיו וקשייו של הילד, ולהציע תמונה של כישוריו הלימודיים במטרה להתאים לו תוכנית לימודית המתאימה לצרכיו. מומלץ לפנות לאבחון במצבים הבאים:

• תפקודו של הילד בלימודים, או בתחום לימודי מסוים (למשל חשבון או קריאה), אינו תואם את יכולותיו האינטלקטואליות כפי שהן מתבטאות בחיי היום יום, או שמידת ההשקעה הלימודית שלו אינה משתקפת בתוצאות הלימודיות.
• הצוות החינוכי, אשר נמצא בקשר יומיומי עם הילד ורואה את התמודדותו עם דרישות לימודיות שונות, מזהה קושי וממליץ לערוך אבחון.
• הילד מרבה להתלונן על חוסר הבנה או קשיים ביישום של חומר לימודי.
• הילד מפגין בבית הספר קשיים רגשיים או התנהגותיים: הפרעות, סירוב או ניסיון להתחמק מבית הספר, סירוב להשתתף בפעילויות לימודיות, חרדה או עצב. קשיים אלו עשויים לנבוע מגורמים רבים ושונים אך בחלק מהמקרים הם מהווים ביטוי לתסכולו וקשייו של הילד לאור אי הצלחה לימודית אשר נובעת מקשיי למידה.

אבחון קשיי למידה

קשיי למידה הם שם כולל לקבוצת קשיים לימודיים אשר פוגעים ביכולתו הלימודית של הילד או בתפקודו כתלמיד. קבוצה זו כוללת הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה (דיסלקסיה ודיסקלקוליה), כאשר אבחונים שונים נדרשים לאבחון כל אחת מהן:

אבחון דידקטי

אבחון דידקטי הוא אבחון המכוון לאיתור ליקויי למידה וזיהוי הצרכים הלימודיים אשר יאפשרו לילד להשתלב במסגרת הלימודית. במידת הצורך, מאבחן דידקטי ימליץ גם על מתן הקלות לימודיות או הקלות בבחינות. האבחון הדידקטי כולל מגוון רחב של מטלות אשר בוחנות יכולות קוגניטיביות שונות אשר נדרשות לתפקוד לימודי תקין כתפיסה חזותית וכמותית, זיכרון ארוך וקצר טווח, קשב, יכולות גרפו-מוטוריות, מיומנויות קריאה, כתיבה וחשבון וכישורים מילויים וצורניים.

אבחון דידקטי אינו מאפשר זיהוי פורמלי של הפרעות קשב וריכוז או קשיים רגשיים הפוגעים ביכולות הלמידה, אך עשוי להצביע על צורך באבחון מעמיק בתחומים אלו.
אבחון דידקטי יכול להיערך על ידי מאבחן דידקטי מוסמך או פסיכולוג (בדרך כלל חינוכי או קליני) אשר עבר הסמכה בתחום.

אבחון פסיכו דידקטי

אבחון פסיכו דידקטי נערך כאשר יש חשד כי שילוב בין גורמים רגשיים וקוגניטיביים הוא שמביא לקשיים הלימודיים. אבחון פסיכודידקטי כולל את מרכיבי האבחון הדידקטי ה'רגיל', אך אליהם מתווספות גם מטלות המכוונות לאיתור קשיים רגשיים. בהתאם לתוצאות האבחון, יכול המאבחן להפריד בין הקשיים השונים הגורמים לבעיות הלמידה ולהמליץ, בהתאם, על תוכנית לימודית ו/או טיפולית. לדוגמא, מאבחן עשוי לגלות שמלבד דיסלקציה קיימים קווים דיכאוניים אשר פוגעים במוטיבציה הלימודית. בדומה לאבחון הדידקטי, אבחון פסיכו דידקטי אינו מאפשר אבחון הפרעות קשב וריכוז אך יכול להעלות את הצורך בבדיקה מעמיקה יותר של התחום.
אבחון פסיכו דידקטי יכול להיערך על ידי פסיכולוג (בדרך כלל חינוכי או קליני) אשר עבר הסמכה גם בתחום הדידקטי. בחלק מהמקרים, נערך אבחון משולב על ידי מאבחן דידקטי ופסיכולוג, כל אחד בתחם מומחיותו.

אבחון הפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז ניתן לאבחן על סמך מדדים ואבחונים שונים, אשר המשמעותי בהם הוא אבחון קליני המתבסס על איסוף מידע מהילד עצמו, הוריו וסביבתו הקרובה. על בסיס ראיון ולעיתים תצפית בילד, המאבחן אוסף מידע על התנהגויות וקשיים האופייניים להפרעת הקשב והריכוז. ראיון אינו מאפשר בדיקה ישירה של יכולת הקשב והריכוז אלא מתמקד בהתנהגויות הנובעות ממנה (למשל, קושי להתמיד במשימה), ולכן בחלק מהמקרים יתלווה לאבחון זה גם אבחון קוגניטיבי-ביצועי, בו יבחן תפקודו של הילד כאשר הוא מבצע מטלה המצריכה יכולת קשב וריכוז.
הפרעות קשב וריכוז הן הפרעות נוירולוגיות ולכן רק פסיכיאטר או נוירולוג רשאים לאבחן הפרעות קשב וריכוז. פסיכולוגים או אנשים מקצוע העורכים אבחונים דידקטיים ופסיכו-דידקטיים יכולים לזהות את הצורך באבחון ספיציפי להפרעות קשב וריכוז, אך לא לאבחן אותן באופן פורמלי.