מיתוסים על סרטן השד

1. דיאטה "בריאה" תפחית את התחלואה בסרטן השד.

מהי דיאטה בריאה? לדידי, דיאטה מומלצת היא דיאטה עם איזונים נכונים של מרכיבי המזון, איכותית, מדודה כמותית ומהנה. מימים ימימה רב היה העיסוק בדיאטה למניעת מחלות, כך גם היום. בהקשר למחלות השד נכתב הספר "כך תוכלי למנוע את סרטן השד" ובו צוטט למשל כי הסיכון לחלות בסרטן השד נמוך היה ב- 25% אצל נשים ששילבו שמן זית בדיאטה שלהם יותר מפעם אחת ביום ועוד כהנה וכהנה . הדעה הרווחת היא כי אין מתאם ישיר בין דיאטה כלשהיא להיארעות התחלואה בסרטן השד.

2. סרטן השד הוא גנטי ולכן מומלץ לכל אישה עם סיפור משפחתי של סרטן השד לעשות בדיקה גנטית

אצל 80% לערך מהחולות בסרטן השד אין סיפור משפחתי. מוטציה גנטית מוכרת כגורם סיכון לתחלואה בסרטן השד נמצאה רק בכ- 10% מהחולות. נכון להניח כי קיים גורם גנטי בתחלואה בסרטן השד בקרב נשים הנחלות בגיל הצעיר או אצל משפחות שבהן חלו מספר נשים, הגם שבקבוצות אלה לא תמיד ניתן להגדיר את הגורם הגנטי. ההחלטה האם להמליץ לאישה עם סיפור משפחתי של סרטן השד לעשות בדיקה גנטית מושתתת על מספר עקרונות, א. רצוי לדעת האם האישה שחלתה בסרטן השד עשתה בדיקה גנטית ומהן תוצאותיה ב. על הנבדקת לדעת מהם הטיפולים המניעתיים הקיימים נכון להיום ומהם היתרונות והחסרונות הכרוכים בטיפולים אילו. ג. חשוב לתת הסבר מקיף לגבי אופן המעקב והשימוש בבדיקות הדימות השונות בקרב נשאיות. ד. נדרש ל"התרשם" מאישיותה של הנבדקת האם היא אישה חרדתית. ועתה, בידיעה כי כריתת השדיים\השחלות הן טיפולים מניעתיים מקובלים, האם תמליצו לנערה בת 22 שנה לעבור בדיקה גנטית?

3. לנשים שהיניקו את ילדיהם לאורך זמן יש סיכוי נמוך לחלות בסרטן השד

בכל המחקרים שפורסמו נמצאו בעיות מתודולוגיות כמו: מעקב קצר בזמן שאינו מספק כדי לבדוק את ההקשר בין המשתנים או הימצאות קבוצת בקורת נבחרת ולא אקראית ועוד. להנקה ישנה חשיבות מאין כמוה אך לא נמצא הקשר מובהק בינה לבין הפחתה בתחלואה בסרטן השד.

4. לנשים עם "שינויים פיברוציסטיים" סיכון רב יותר לחלות בסרטן השד

במרבית הנשים חלים "שינויים פיברוציסטיים" בגיל הפריון, גוש שפיר, ציסטה ועוד. הביטוי הקליני של שינויים אלה הוא מרקם שדי גבשושי במישוש ומראה רקמתי סמיך בבדיקת ממוגרפיה. לנשים עם מסטופתיה פיברוציסטית אין סיכון יתר לחלות בסרטן השד. למעט מצבים טבים שמהווים אחוז קטן מאוד ממגוון רחב של "שינויים פיברוציסטיים" והם: היפרפלזיה לובולרית\צינורית אטיפית.

5. עישון סיגריות, שתיית אלכוהול, נטילת גלולות למניעת הריון, טיפול במרפאת פריון וטיפול הורמוני תחליפי נמנים בין הגורמים לסרטן השד.

א. לא נמצא קשר נסיבתי בין עישון סיגריות ותחלואה בסרטן השד. ב. נמצא מתאם ישיר בין צריכת אלכוהול לבין תחלואה במחלה ברם, אותר קושי מתודולוגי במאמרים שנכתבו בענין זה. כמו, כמות האלכוהול הנצרכת, זמן החשיפה וכו' ג. אין קשר מהותי מוכח בין נטילת גלולות ותחלואה בסרטן השד. בעבר, הועלתה הסברה כי נטילת גלולות מגינה על האישה מפני התפתחות סרטן השד, סברה זו אינה מקובלת כיום. ד. נכון להניח כי חשיפה לאסטרוגן אצל נשים במרפאת פריון מהווה גורם סיכון לחלות במחלה. ידוע כי להורמוני המין יש השפעה על השראה והאצה של סרטן השד אך טיב הקשר ואיפיונו אינם נהירים דיו. נדרש מחקר אמין ונרחב כדי לאשש או לשלול הנחה זו. ה. לטיפול הורמוני בגיל הבלות ישנם יתרונות ותועלת רבה יותר בהשוואה לרמת הסיכון שבו. נשים שהשתמשו בעבר בטיפול הורמוני אינן נמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד.


6. קיים סיכון שווה בקרב הנשים לחלות בסרטן השד.

בארצות המערב, כך גם בארץ סרטן השד היא מחלה נפוצה. ובהשוואה, סיכוי התחלואה בסרטן השד קטן פי 6 אצל נשים יפניות. בישראל, בקרב נשים ערביות התחלואה בסרטן השד פחותה פי 4 בהשוואה לאוכלוסיה היהודית.
מחקרים על אוכלוסיות מהגרים מצביעים על גורמים סביבתיים שונים העלולים להשרות ממאירות בשד. שכיחות התחלואה עולה עם הגיל. כ- 75% מהחולות בסרטן השד הן בגיל 50 שנה ומעלה.
סיפור משפחתי של סרטן השד מהווה גורם סיכון בהתאמה. אין הסכמה לגבי רמת הסיכון בהקשר לסיבות שונות המוזכרות לפרקים כמו תזונה או רקע מיילדותי.

7. כאבים בשד הם חלק מסימני מחלה שאתית בשד.

רק כ- 1-2% מהנשים שאובחנו כסובלות מסרטן השד דיווחו על כאב. תחושת כאב מסתמנת בנשים עם שאת נרחבת כאשר המחלה מתקדמת באורח מקומי.

8. כל גוש נמוש בשד הוא סרטני.

אצל למעלה מ- 80% מכל ה"גושים" הנמששים ע"י האישה או הרופא, אינם ממאירים. לעיתים חלים שינויים במרקם השד במהלך המחזור או אצל נשים הנוטלות טיפול הורמוני, שינויים אלה פיזיולוגיים מעיקרם ואינם מדאיגים. גוש, מרקם שונה, או כל תסמין חריג בשד שאינו מוכר לאישה, ראוי לבדיקה ע"י רופא כירורג.

9. ברוב המקרים, סרטן השד מתגלה ע"י הרופא.

במקרים בודדים מכלל הנשים שחלו בסרטן השד, הגוש נמשש ו"מתגלה" ע"י הרופא כאשר האישה לא נוכחה בקיומו. (לעיתים האישה מתעלמת או מכחישה את קיומו). בפנייה של אישה לרופא נאמר לא פעם המשפט: " ד"ר באתי אליך כדי שתרגיע אותי" – אכן כך! זה תפקידו החשוב והמהותי של הרופא הכירורג ( בין יתר תפקידיו הנוספים).

10. בבדיקה ידנית יכול הרופא לדעת באם הגוש הוא סרטני.

בספרו של תיאודוריק "כירורגיה" מהמאה ה-17 יש איור של רופא הבודק שד של אישה יושבה ולצידה אישה המלמדים אותה לבדוק את שדה – ציור המקדים את זמנו. מודעות האישה לגופה היא המפתח לגילוי. לעיתים, רופא מנוסה יכול בנקל להגדיר חשד לממאירות. בכל אישה עם גוש משיש נדרשים גם בדיקות דימות . בדיקת ממוגרפיה, סריקה על-שמעית (אולטרא סאונד) וביופסית מחט לאיבחון – הכל לפי הענין ובשיקול דעת פרטני.

11. מכשיר האולטרא סאונד טוב יותר מבדיקת הממוגרפיה לאיבחון סרטן השד.

מנסיוני, ניתן לספור על יד אחת נשים שפנו לבדיקה שגרתית ללא כל תסמין, שבדיקתן הגופנית ובדיקת הממוגרפיה היו תקינות ורק בסריקה על-שמעית אקראית אובחן סרטן השד. נכון להיום מכשיר האולטרא סאונד לא מחליף את בדיקת הממוגרפיה כבדיקת סקירה. מכשיר האולטרא סאונד משמש ל: א. בדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה. ב. אצל נשים צעירות מתחת לגיל 30 שנה עם גוש משיש המרשים טב. ג. אצל הנשים עם גוש משיש המרשים ציסטה. ד. כל גוש הנמשש ע"י רופא כירורג מנוסה כאשר בדיקת הממוגרפיה פורשה תקינה. ה. במצבים יחודיים ופרטניים אצל נשים צעירות, מתוך ידיעה כי בדיקה תקינה תפחית את החרדה הרבה שבה מצויה האישה. חשוב לזכור כי ייחודה של בדיקת האולטרא סאונד היא באיתור גושים או מצבים שפירים שמאובחנים בביופסיות מחט. כאשר חשיבותן הקלינית אינה מהותית.

12. "עשיתי ממוגרפיה, הצלתי את חיי" או "באם לא עשית בדיקת ממוגרפיה בגיל 50 שנה ולאחר מכן כל שנתיים את עלולה לאבד שד"

אכן בדיקת ממוגרפיה היא הכלי הערכי לאיבחון מוקדם של סרטן השד. בדיקה זו אינה הבדיקה האידיאלית. יעילותה באיבחון מוקדם פחותה אצל נשים צעירות מגיל 50 שנה. אך גם בנשים בנות 50 שנה ומעלה טווח יעילותה הוא בין 70% ל– 90% מהמקרים. בל נשכח כי מדובר בחשיפת השדיים לקרינה מייננת אף שנמצאה כבדיקה בטוחה ולא מזיקה במכשירים החדשים שבשימוש. בכל המחקרים ( וישנם רבים כאלה) נמצאה הפחתה בתמותה מסרטן השד אצל נשים שעברו בדיקות ממוגרפיה סקירה לעומת קבוצת בקורת, מכאן נגזרה ההמלצה לשימוש בכלי זה לאיבחון מוקדם. לאחרונה, יש החולקים על כך באומרם כי ההפחתה בתמותה נובעת מהטיפולים האונקולוגיים החדשנים. לסיכום אציין כי נדרשים שילוב של מודעות אצל האישה, בדיקה ידנית אצל רופא ושימוש בבדיקות דימות באורח מושכל, כולל בדיקת ממוגרפיה סקירה. לא הוכח כי בדיקת ממוגרפיה מצילה חיים ואין קשר מובהק בין ביצוע בדיקה זו וניתוח לכריתת השד.
"מסתבר שהעולם רוצה שיפחידו ויטלטלו אותו"

13. כל אישה חולת סרטן השד תמות בסופו של דבר.

גי פאטן אמר בשנת 1665 כי "סרטן לא ניתן לריפוי ולעולם לא יהיה אפשרי, העולם רוצה שישטו בו" עירנות של האישה, שימוש נבון בבדיקות דימות ע"י הרופא ולא מעט מזל הם הכלים לאיבחון ולריפוי. למעלה מ- 90% מהחולות בסרטן השד בשלב מוקדם שמאפייניו הביולוגיים תוקפנים פחות יישרדו שנים רבות – יחלימו.

היכנסו להתייעץ עם ד"ר בן-אהרן בפורום סרטן השד

מאת: ד"ר אוריאל בן-אהרן,מומחה בכירורגיה כללית ושד