תקופת החגים – סיר לחץ של רגשות

לכאורה, תקופת החגים נקשרת לשמחה, חופש, ורגיעה מלחצי השגרה. עבור רבים זו גם תקופה של שיבה למסגרת משפחתית, דבר שיכול לעורר בעיות שעלולות להעיב על החג. אז איך תעבירו את החגים בשלום וללא לחץ?

על פי רוב, מהווה תקופת החגים עוגן המאפשר את קיום הסדר התקין של החיים לאורך השנה, עוגן שמצפים לו

ומשתמשים בו לצבירת כוחות, לבילוי משותף וכן הלאה.


אך לעיתים תקופת החגים עלולה לטמון בחובה מנעד רחב של בעיות, הנעות על הקו שבין מתחים ומריבות

משפחתיות וזוגיות, דרך תחושות של בדידות ורגשי נחיתות ועד תסמינים פסיכיאטריים של ממש, דוגמת מצבי רוח

דיכאוניים, מצבים חרדתיים ואף גלישה למחשבות ולמעשים של אובדנות.


עבור חלקנו, יוצר המפגש המשפחתי תחושה של מועקה. בבסיסה של מועקה זו מצויים מצבים מוכרים ושונים. כמו

למשל רווקים (ורווקות בעיקר) הנאלצים לשמוע שאלות ישירות כגון "מתי תתחתן?", בעוד שהנשואים נשאלים

שאלות מביכות כגון "מתי תביאו ילדים?" וכדומה.


שאלות או שיחות עקיפות יותר עשויות גם הן להעביר את המסר וליצור מבוכה ומועקה לא פחותות. בנוסף על כך,

ישנו גורם נוסף שמעצים את המתח, והוא "פולחן" ההשוואתיות והתחרות, בין אם גלויות ובין אם סמויות, בין בני

המשפחה.


בני משפחה שיתכן והיו רחוקים זה מזה לאורך השנה כולה, נפגשים במרוכז, וכך בעיה זו חוזרת ונשנית במקרים

רבים גם ללא כוונה תחילה, ולו רק מעצם הישיבה של כולם סביב שולחן משותף אחד.


הדינאמיקה הזו, אשר במפגשים מצומצמים היא לכל היותר מטרידה, עלולה להובילה להתלקחות כאשר היא

מתרחשת במרחב צר ורב משתתפים סביב שולחן החג.



חגי תשרי חלים במרווחי זמן קצרים יחסית. כאשר ערבי החג מתקיימים במהלך אמצע השבוע, לעתים נוצר רצף

אינטנסיבי של מפגשים משפחתיים, הן בסופי השבוע והן בימות החגים עצמם.

במקרים של רגישות ומתח המובנים מראש במסגרת המשפחתית, תכיפות המפגשים מגבירה את המתח וגורמת

לקושי רב.


העצמת תחושות

באופן כללי, תקופת החגים מהווה כר פורה להעצמה של תחושות. לדוגמה, אצל חלק מן האנשים תהיינה אלו

תחושות של בדידות, בעוד שאצל אחרים יהיו רגשי נחיתות. אצל הסובלים מחרדה חברתית למשל, המפגשים

המשפחתיים והחברתיים הבלתי נמנעים עלולים להעצים את תחושות החרדה, וכתוצאה מכך להעצים גם תחושות

של חוסר ערך עצמי ולגרום לעצב ולהרגשה של חוסר תוחלת.


דוגמה נוספת קשורה לאנשים הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). תקופת החגים, על שלל מאפייניה

המשניים כגון ניקיון, סדר ועוד, עלולה להציף את הסובלים מאובססיות ומהתנהגויות נלוות, במחשבות טורדניות

ובפעולות חוזרות אשר יקשו עליהם באופן משמעותי, כמו גם על בני ביתם.


מאפיין ייחודי של תקופת חגי תשרי במדינת ישראל קשור לסמיכות הזמן לתאריך ציון יום השנה למלחמת יום

הכיפורים. אלפים הסובלים הפרעה פוסט-טראומטית על רקע השתתפותם במלחמת יום הכיפורים, חווים בכל

שנה בתקופה זו, התעצמות של תחושות המתח והחרדה, סובלים מירידה במצב הרוח ובתפקוד, ובנוסף, באופן

משני אך לא פחות חשוב, משליך מצבם זה על המצב הרגשי והתפקודי של המשפחה כולה. ולבסוף, חרדת הקודש

והאמונה בצורך לערוך חשבון נפש, המאפיינות את ראש השנה ואת יום הכיפורים, עלולות גם הן לגרום לרבים

לתחושות של חרדה ושל דיכאון.


אז איך חוזרים לשגרה?

לכן, עבור חלק מאיתנו החזרה לשגרה לאחר תקופת החגים היא ברכה. עבור רבים אחרים החזרה הזו מלווה

בדכדוך קל בלבד, אך עבור מי שסובל מלחץ וממתח קשים בעבודתו והחגים היו עבורו לאתנחתא, ייתכן כי

החזרה לעבודה תציף תחושות של ייאוש ותסכול ותביא להחמרת המצב הנפשי.


תקופת החגים, כמו גם התקופה הקצובה שאחריה, מעוררות רגשות שונים אצל כל אחד מאתנו. ניתן להניח די

בבטחה, כי העצמת הרגשות המלווה את תחושת החגים מחייבת כל אחד ואחת להגיע לתקופה זו מוכנים מבחינה

נפשית.

במקרים מסוימים יידרש סיוע פסיכולוגי או רפואי, שעשוי לכלול טיפול תרופתי בנוגדי חרדה ודיכאון דוגמת

ציפרלקס, סרוקסט ואחרים. במקרים אחרים יספיק שיתוף של בן הזוג או של בני המשפחה בבעיות, בפחדים

ובלבטים על מנת להקל על המשא. במקרים בהם אנו מזהים אצל עצמנו או אצל בן משפחה מצב רוח ירוד, חוסר

אנרגיה, חוסר יכולת ליהנות, קשיי שינה והרדמות, בכי, חוסר תיאבון, מחשבות על מוות וכן הלאה, רצוי מאד

לפנות לסיוע מקצועי.


חשוב לזכור כי החגים הם תקופה חולפת, לטוב ולרע. חשוב לקחת דברים בפרופורציה הנכונה. היה ואנו

המארחים בחג, חשוב לא להפוך את ההכנות לעבודה במשרה מלאה, לחלוק בנטל, ולשמור על שינה מספקת,

תזונה נכונה ומנוחה גם בתקופת ההכנות.

מי שמתקשה לחזור לשגרה לאחר תקופה זו, יטיב עם עצמו אם יוכל לחזור לעבודתה באופן הדרגתי.

מאת: ד"ר ירון גילת, פסיכיאטר מומחה