אובסטטין - ההורמון שמוריד את התיאבון

המדענים החוקרים את נושא ההשמנה ממשיכים לגלות תגליות חדשות. השמנה היא המחלה הכרונית השכיחה כעת ביותר בעולם, והינה בעצם מגיפה בתאוצה, הגורמת לסיבוכים בריאותיים רבים, ובין היתר היא מהווה גורם סיכון משמעותי להופעת מחלות לב-הרוצח מספר אחד בעולם המודרני . לאחרונה נמסר כי שיעור השמנים בכל העולם עלה על שיעור הסובלים מתת- תזונה.
 
חוקרים מאוניברסיטת סטאנפורד בארה"ב מצאו הורמון חדש המוריד את התיאבון, ופרסמו את ממצאיהם בעיתון המדעי הרפואי "סיינס". החוקרים מצאו כי ההורמון הזה מפחית את הדחף לאכול, ובדומה להורמון אחר שנתגלה כבר לפני מספר שנים- הגרלין, גם ההורמון החדש מיוצר בקיבה.שניהם נוצרים מאותו הגן. ההורמון הזה נמצא כבר בבני אדם, ובעשרה יונקים אחרים,אך הוא התגלה לראשונה בעכברי מעבדה.

החוקרים הצליחו לגלות את ההורמון החדש כשעברו על המפות הגנטיות של המין האנושי ,ושל יצורים אחרים בטבע. מטרתם היתה לגלות הורמון שעשוי בהמשך להפוך לתרופה לטיפולים לירידה במשקל. להפתעם נמצא כי ההרכב הגנטי המקדד את יצור הגרלין,הינו מקדד גם את היצור של הורמון החדש. הורמון זה הינו פפטיד (חומר המורכב משרשרת קצרה של חומצות אמינות בדומה לחלבונים) ושמו: אובסטטין. (מהמילה אובסיטי- השמנה באנגלית).

החוקרים באוניברסיטת סטאנפורד אף הצליחו ליצור במעבדה את ההורמון הזה בצורה סינטטית, והחלו לבדוק את השפעתו על עכברי מעבדה.העכברים במשקל תקין שקבלו עד עתה הזרקות של האובסטטין ירדו בחצי מכמות האוכל שנהגו לאכול עד עתה. להפתעתם היתה ירידה ב-20% ממשקלם ההתחלתי כבר במשך שמונה ימי טיפול בלבד.

ההורמון החדש הזה מוריד את תחושת הרעב באמצעות האטה של התרוקנות הקיבה, והאטה בתנועתיות המעי. פעולותיו אלו הן ההפוכות להשפעתו של הגרלין על הקיבה והמעי. 

הגרלין הינו הורמון המיוצר בתאיP/D1 באזור הפונדוס בקיבה של בני האדם. הורמון זה גורם להגברת התיאבון. רמתו עולה לפני הארוחה ויורדת בסיום הארוחה. הגרלין נוגד גם את פעולתו של הלפטין. 

הורמון נוסף המשתתף בבקרת מנגנון הרעב והשובע במוח. הלפטין בניגוד לגרלין ולאובסטטין אינו מיוצר בקיבה, אלא מיוצר דווקא ברקמת השומן. הלפטין מגביר את תחושת השובע כאשר רמתו בדם עולה.מכאן שהשמנים שכמות תאי השומן שלהם רבה צריכה להופיע אצליהם ירידה בתיאבון, אך אצל חלקם נמצאה דווקא עמידות במוח לפעילות הלפטין. למרות שרמתו בדם גבוהה אצל אנשים הסובלים מהשמנת יתר, ההורמון אינו פעיל,ואינו גורם לירידה בתיאבון.

להורמון הגרלין השפעות נוספות. הוא מעלה גם את יצור הורמון הגדילה בחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח.הקולטנים לגרלין נמצאים בעיקר בשני אזורים במוח: הגרעין הארקוואט, ובהיפותאלמוס באזור הונטרו-מדיאלי. הגרלין לא רק משתתף בבקרת הרעב והשובע, אלא הוא אחראי לתפקודים נוספים במוח כמו היכולת ההסתגלות החשיבתית (קוגניטיבית) לשינויים בסביבה, ומשתתף בתהליכים של הלמידה וזכרון. מכאן שכנראה הלימודים יעילים יותר במשך היום כאשר הקיבה ריקה ורמתו של הגרלין גבוהה יותר.

נמצא שינוי ברמתו של של הגרלין בהתאם לשעות היממה.רמתו עולה מחצות ועד לשעות הבוקר באנשים במשקל תקין.לאחרונה נמצא כי שינה מועטה מידי במשך שעות היממה עשויות לגרום לעליה במשקל באמצעות הגברת התיאבון בעקבות שינויים הורמונלים.חוסר השינה גורם לעליה ברמת הגרלין המגביר בהמשך את התיאבון, וכמו כן חוסר השינה מקטין את יצור הלפטין המדכא את התיאבון.

לאחרונה פורסם כי מדענים במכון סקריפס בסן- דיאגו בקליפורניה פתחו חיסון נגד ההשמנה באמצעות שיפעול מערכת החיסון. החיסון גורם ליצור נוגדנים ספציפיים נגד הגרלין. נוצרים נוגדנים המונעים מהתחברות הגרלין לקולטנים במוח, ובכך מצליחים להוריד את התיאבון.

כעת החלו החוקרים בסטנפורד לחקור את פעילות האובסטטין על עכברים שמנים, האם גם אצלם הורמון זה מוריד את התיאבון,ומהי השפעתו על הירידה במשקל. אמנם הדרך ארוכה עד שתמצע תרופה יעילה ובטוחה על בסיס של ההורמונים האלה, אך הרפואה מתקדמת וכנראה בעתיד יכנסו תרופות נוספות שיקלו על תהליך ההרזיה.