הסכנות הרגשיות של תקופת החגים
תקופת החגים נקשרת לרוב לשמחה, חופש ורגיעה מלחצי השגרה. אולם עבור רבים זו גם תקופה של שיבה למסגרת משפחתית, דבר העלול לעורר בעיות ולהעיב על החג. אז איך ניתן להעביר את החגים בשלום וללא לחץ?
3 דקות קריאה
תקופת החגים נקשרת לרוב לשמחה, חופש ורגיעה מלחצי השגרה. אולם עבור רבים זו גם תקופה של שיבה למסגרת משפחתית, דבר העלול לעורר בעיות ולהעיב על החג. אז איך ניתן להעביר את החגים בשלום וללא לחץ?
תקופת החגים מהווה על פי רוב מעין עוגן המאפשר את קיום הסדר התקין של החיים לאורך השנה, עוגן שמצפים לו ואשר משמש לצבירת כוחות, לבילוי משותף וכן הלאה. אך לעיתים תקופת החגים עלולה לטמון בחובה מנעד רחב של בעיות, אשר נעות על הקו שבין מתחים ומריבות במסגרת המשפחה והזוגיות, מתחושות של בדידות ורגשי נחיתות ועד לתסמינים פסיכיאטריים של ממש, דוגמת מצבי רוח דיכאוניים, מצבים חרדתיים ואף גלישה למחשבות ולמעשים אובדניים.
עבור חלקנו, יוצר המפגש המשפחתי תחושה של מועקה. בבסיסה של מועקה זו מצויים מצבים שונים. למשל רווקים (ורווקות בעיקר) הנאלצים לשמוע שאלות ישירות כגון "מתי תתחתן?", בעוד שהנשואים נשאלים שאלות מביכות כגון "מתי תביאו ילדים?" וכדומה.
שאלות או שיחות עקיפות יותר עלולות גם הן להעביר מסרים דומים וליצור מבוכה ומועקה לא פחותות. בנוסף לכך גורם משמעותי המעצים את המתח הינו "פולחן" ההשוואתיות והתחרות, בין אם הן גלויות ובין אם סמויות, בין בני המשפחה.
בזמן החגים נפגשים במרוכז בני משפחה שיתכן והיו רחוקים זה מזה לאורך השנה כולה וכך בעיה זו חוזרת ונשנית במקרים רבים גם ללא כוונה תחילה ולו רק מעצם הישיבה המשותפת של כולם סביב אותו שולחן.
דינמיקה זו, אשר במפגשים מצומצמים הינה מטרידה לכל היותר, עלולה להוביל להתלקחות של ממש כאשר היא מתרחשת במרחב צר ורב משתתפים סביב שולחן החג.
חגי תשרי חלים במרווחי זמן קצרים יחסית. כאשר ערבי החג מתקיימים במהלך אמצע השבוע, נוצר לעתים רצף אינטנסיבי של מפגשים משפחתיים, הן בסופי השבוע והן בימות החגים עצמם.
במקרים בהם קיימים רגישות ומתח המובנים מראש במסגרת המשפחתית, מגבירה תכיפות המפגשים את המתח וגורמת לקושי רב.

באופן כללי, תקופת החגים מהווה כר פורה להעצמה של תחושות. אצל חלק מן האנשים תהיינה אלו תחושות של בדידות, בעוד שאצל אחרים יהיו אלו רגשי נחיתות. בקרב אנשים הסובלים מחרדה חברתית, למשל, עלולים המפגשים המשפחתיים והחברתיים הבלתי נמנעים להעצים את תחושות החרדה, וכתוצאה מכך להעצים תחושות של חוסר ערך עצמי, של עצב ושל חוסר תוחלת.
דוגמה נוספת קשורה לאנשים הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) תקופת החגים, על שלל מרכיביה המשניים, כגון ניקיון, סדר ועוד, עלולה להציף את הסובלים מאובססיות ומהתנהגויות נלוות, במחשבות טורדניות ובפעולות חוזרות אשר יקשו עליהם ועל בני ביתם באופן משמעותי.
מעבר לכך, מאפיין ייחודי של תקופת חגי תשרי במדינת ישראל קשור לסמיכות הזמן לתאריך ציון יום השנה למלחמת יום הכיפורים. אלפים הסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית על רקע השתתפותם במלחמת יום הכיפורים, חווים בכל שנה בתקופה זו התעצמות של תחושות המתח והחרדה וסובלים מירידה במצב הרוח ובתפקוד. מצב קשה זה משליך על המצב הרגשי והתפקודי של המשפחה כולה.
לבסוף, חרדת הקודש והאמונה בצורך לערוך חשבון נפש, המאפיינות את ראש השנה ואת יום הכיפורים, עלולות גם הן לגרום לרבים לתחושות של חרדה ושל דיכאון.
אז איך חוזרים לשגרה?
לאור האמור לעיל, מהווה החזרה לשגרה לאחר תקופת החגים ברכה עבור חלק מאתנו. עבור רבים אחרים מלווה חזרה זו בדכדוך קל בלבד, אך עבור מי שסובל מלחץ וממתח בעבודתו והחגים סיפקו לו אתנחתא, ייתכן כי החזרה לעבודה תציף תחושות של ייאוש ותסכול ותביא להחמרת המצב הנפשי.
תקופת החגים, כמו גם התקופה שאחריה, מעוררת רגשות שונים אצל כל אחד מאתנו. ניתן להניח די בבטחה, כי הרגשות המועצמים המלווים את תקופת החגים מחייבים כל אחד ואחת להגיע לתקופה זו מוכנים מבחינה נפשית.
במקרים מסוימים יידרש סיוע פסיכולוגי או רפואי, שעשוי לכלול טיפול תרופתי בנוגדי חרדה ונוגדי דיכאון דוגמת ציפרלקס, סרוקסט ואחרים. במקרים אחרים יספיק שיתוף של בן הזוג או של בני המשפחה בבעיות, בפחדים ובלבטים על מנת להקל על הנטל. במקרים בהם אנו מזהים בעצמנו או בבן משפחה מצב רוח ירוד, חוסר אנרגיה, חוסר יכולת ליהנות, בעיות שינה וקשיי הירדמות, בכי, חוסר תיאבון, מחשבות על מוות וכן הלאה, רצוי מאד לפנות לסיוע מקצועי.
חשוב לזכור כי החגים הם תקופה חולפת, לטוב ולרע. על כן חשוב לקחת דברים בפרופורציה הנכונה. היה ואנו המארחים בחג, חשוב לא להפוך את ההכנות לעבודה במשרה מלאה, אלא לחלוק בנטל ולשמור על שינה מספקת תזונה נכונה ומנוחה גם בתקופת ההכנות. מי שמתקשה לחזור לשגרה לאחר תקופה זו, רצוי שיחזור לעבודתו באופן הדרגתי.
מאת: ד"ר ירון גילת, פסיכיאטר מומחה
תקופת החגים מהווה על פי רוב מעין עוגן המאפשר את קיום הסדר התקין של החיים לאורך השנה, עוגן שמצפים לו ואשר משמש לצבירת כוחות, לבילוי משותף וכן הלאה. אך לעיתים תקופת החגים עלולה לטמון בחובה מנעד רחב של בעיות, אשר נעות על הקו שבין מתחים ומריבות במסגרת המשפחה והזוגיות, מתחושות של בדידות ורגשי נחיתות ועד לתסמינים פסיכיאטריים של ממש, דוגמת מצבי רוח דיכאוניים, מצבים חרדתיים ואף גלישה למחשבות ולמעשים אובדניים.
עבור חלקנו, יוצר המפגש המשפחתי תחושה של מועקה. בבסיסה של מועקה זו מצויים מצבים שונים. למשל רווקים (ורווקות בעיקר) הנאלצים לשמוע שאלות ישירות כגון "מתי תתחתן?", בעוד שהנשואים נשאלים שאלות מביכות כגון "מתי תביאו ילדים?" וכדומה.
שאלות או שיחות עקיפות יותר עלולות גם הן להעביר מסרים דומים וליצור מבוכה ומועקה לא פחותות. בנוסף לכך גורם משמעותי המעצים את המתח הינו "פולחן" ההשוואתיות והתחרות, בין אם הן גלויות ובין אם סמויות, בין בני המשפחה.
בזמן החגים נפגשים במרוכז בני משפחה שיתכן והיו רחוקים זה מזה לאורך השנה כולה וכך בעיה זו חוזרת ונשנית במקרים רבים גם ללא כוונה תחילה ולו רק מעצם הישיבה המשותפת של כולם סביב אותו שולחן.
דינמיקה זו, אשר במפגשים מצומצמים הינה מטרידה לכל היותר, עלולה להוביל להתלקחות של ממש כאשר היא מתרחשת במרחב צר ורב משתתפים סביב שולחן החג.
חגי תשרי חלים במרווחי זמן קצרים יחסית. כאשר ערבי החג מתקיימים במהלך אמצע השבוע, נוצר לעתים רצף אינטנסיבי של מפגשים משפחתיים, הן בסופי השבוע והן בימות החגים עצמם.
במקרים בהם קיימים רגישות ומתח המובנים מראש במסגרת המשפחתית, מגבירה תכיפות המפגשים את המתח וגורמת לקושי רב.
העצמת תחושות
באופן כללי, תקופת החגים מהווה כר פורה להעצמה של תחושות. אצל חלק מן האנשים תהיינה אלו תחושות של בדידות, בעוד שאצל אחרים יהיו אלו רגשי נחיתות. בקרב אנשים הסובלים מחרדה חברתית, למשל, עלולים המפגשים המשפחתיים והחברתיים הבלתי נמנעים להעצים את תחושות החרדה, וכתוצאה מכך להעצים תחושות של חוסר ערך עצמי, של עצב ושל חוסר תוחלת.
דוגמה נוספת קשורה לאנשים הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) תקופת החגים, על שלל מרכיביה המשניים, כגון ניקיון, סדר ועוד, עלולה להציף את הסובלים מאובססיות ומהתנהגויות נלוות, במחשבות טורדניות ובפעולות חוזרות אשר יקשו עליהם ועל בני ביתם באופן משמעותי.
מעבר לכך, מאפיין ייחודי של תקופת חגי תשרי במדינת ישראל קשור לסמיכות הזמן לתאריך ציון יום השנה למלחמת יום הכיפורים. אלפים הסובלים מהפרעה פוסט-טראומטית על רקע השתתפותם במלחמת יום הכיפורים, חווים בכל שנה בתקופה זו התעצמות של תחושות המתח והחרדה וסובלים מירידה במצב הרוח ובתפקוד. מצב קשה זה משליך על המצב הרגשי והתפקודי של המשפחה כולה.
לבסוף, חרדת הקודש והאמונה בצורך לערוך חשבון נפש, המאפיינות את ראש השנה ואת יום הכיפורים, עלולות גם הן לגרום לרבים לתחושות של חרדה ושל דיכאון.
אז איך חוזרים לשגרה?
לאור האמור לעיל, מהווה החזרה לשגרה לאחר תקופת החגים ברכה עבור חלק מאתנו. עבור רבים אחרים מלווה חזרה זו בדכדוך קל בלבד, אך עבור מי שסובל מלחץ וממתח בעבודתו והחגים סיפקו לו אתנחתא, ייתכן כי החזרה לעבודה תציף תחושות של ייאוש ותסכול ותביא להחמרת המצב הנפשי.
תקופת החגים, כמו גם התקופה שאחריה, מעוררת רגשות שונים אצל כל אחד מאתנו. ניתן להניח די בבטחה, כי הרגשות המועצמים המלווים את תקופת החגים מחייבים כל אחד ואחת להגיע לתקופה זו מוכנים מבחינה נפשית.
במקרים מסוימים יידרש סיוע פסיכולוגי או רפואי, שעשוי לכלול טיפול תרופתי בנוגדי חרדה ונוגדי דיכאון דוגמת ציפרלקס, סרוקסט ואחרים. במקרים אחרים יספיק שיתוף של בן הזוג או של בני המשפחה בבעיות, בפחדים ובלבטים על מנת להקל על הנטל. במקרים בהם אנו מזהים בעצמנו או בבן משפחה מצב רוח ירוד, חוסר אנרגיה, חוסר יכולת ליהנות, בעיות שינה וקשיי הירדמות, בכי, חוסר תיאבון, מחשבות על מוות וכן הלאה, רצוי מאד לפנות לסיוע מקצועי.
חשוב לזכור כי החגים הם תקופה חולפת, לטוב ולרע. על כן חשוב לקחת דברים בפרופורציה הנכונה. היה ואנו המארחים בחג, חשוב לא להפוך את ההכנות לעבודה במשרה מלאה, אלא לחלוק בנטל ולשמור על שינה מספקת תזונה נכונה ומנוחה גם בתקופת ההכנות. מי שמתקשה לחזור לשגרה לאחר תקופה זו, רצוי שיחזור לעבודתו באופן הדרגתי.
האם המאמר עניין אותך?

ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה

תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה

מישהו לסמוך עליו: דרך פסיכולוגית להתמודד עם המצב
מאת: מערכת אינפומד
31/10/2023
מחקרים פסיכולוגים מראים שבשעות מלחמה ואי ודאות, אזרחים זקוקים להחזרת תחושת השליטה האישית כדי להקל על ההתמודדות עם ה...
לכתבה המלאה

אפשר להקל על אדם עם פוסט טראומה
מאת: מערכת אינפומד
25/10/2023
המלחמה הזו לבטח הולידה כבר אנשים עם פוסט טראומה, ולצערנו הרב סביר להניח שאליהם יתווספו אנשים נוספים. כיצד תוכלו לעז...
לכתבה המלאה

שתי מלחמות: זו שבעזה וזו שבראש
מאת: מערכת אינפומד
23/10/2023
לצד המלחמה של החיילים בשטח, מתנהלת לוחמה פסיכולוגית ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, אשר משפיעה על אזרחים רבים. למה ז...
לכתבה המלאה

מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה

כך תוכלו להתמודד עם המצב הביטחוני טוב יותר
מאת: אינפומד בשיתוף ד"ר דני בלוצרקובסקי
15/10/2023
לשמור על שגרת חיים, לשלב פעילויות נעימות להורים ולילדים כאחד, לחלק משימות מתאימות לכל אחד ואחת מבני המשפחה ולהיות ב...
לכתבה המלאה

החיים הסודיים (והקשים) לצד נפגע/ות נפש
מאת: מערכת אינפומד
02/01/2023
יש לכםן אדם קרוב שסובל מהפרעה נפשית? הורים, בני/ות זוג, ילדים, אחים וחברים - האנשים היקרים שמלווים נפגעי/ות נפש, מת...
לכתבה המלאה

כך יראה הטיפול הנפשי בעתיד
מאת: מערכת אינפומד
22/09/2022
לכבוד השנה החדשה, רצינו לאחל לכם הרבה בריאות גופנית, אך לא פחות מזה גם בריאות נפשית. מה צפוי להתפתח בשנה הקרובה בתח...
לכתבה המלאה

איזה תכונות אישיות תורמות לאריכות ימים?
מאת: מערכת אינפומד
13/03/2022
כולנו כבר יודעים שפעילות גופנית ותזונה עשויים לתרום לאריכות חיים, אבל גם תכונות אישיות, שניתנות לשינוי עם השנים, עש...
לכתבה המלאה