נולד לכם פג? כך תתרמו להצלחת הטיפול בו

ההתמודדות עם המציאות שבה התינוק שלכם מאושפז בפגייה היא לא פשוטה ומלווה בעצב, רגשות אשמה וחשש מפני הבאות. אצל הורים רבים מתווספת לכך גם תחושה של חוסר אונים, הנובעת מהעדר היכולת לממש את אחריותם כהורים כלפי ילדם שנולד זה עתה, הסגור בתוך אינקובטור ומוקף ברופאים אחיות ומכשור רפואי.

ממחקרים רפואיים והתפתחותיים בנושא הטיפול בפגים עולה שלהורים תפקיד חשוב בטיפול בפג, החל מהימים הראשונים להימצאותו בפגייה. נוכחות פעילה של ההורים מחזקת את הליך ההתקשרות של ההורים ליילוד ומאפשרת להם להיות שותפים ותורמים בטיפול השוטף בתינוקם, ובכך לממש את הורותם.

להלן  מספר עצות שיכולות לסייע להורים בטיפול בתינוקם בפגייה:

1. חלב אם 

פני בהקדם האפשרי לאחות יועצת הנקה אשר תדריך ותסייע לך לשאוב חלב עבור הפג. לחלב האם חשיבות מיוחדת ומוכחת לפג במניעת תחלואה בדרכי העיכול ובמניעת זיהומים.

2. מגע ישיר עם הפג 

למגע עור לעור חשיבות מוכחת להתפתחותו של הפג, לחיזוק הקשר הרגשי ולעידוד ההנקה בהמשך. מומלץ מאוד לגעת ביילוד מוקדם ככל האפשר. כמובן שהמגע צריך להיות מתואם עם הצוות המטפל בהתאם למצבו של הפג, תוך הקפדה על היגיינת הידיים. עם התייצבותו של הפג ניתן לבקש מהצוות להניח את הפג כשהוא חשוף על בית החזה שלכם (גם של האב), ולכסות את שניכם ביחד בחלוק או שמיכה. לצורת מגע זו אנו קוראים 'שיטת הקנגורו'. ניתן לעשות זאת מספר פעמים ביום למשכי זמן של כחצי שעה ויותר בכל פעם.

3. סיוע בהקפדה על מניעת זיהומים 

סכנת זיהום בפג היא גבוהה ומחייבת הקפדה רבה למניעת זיהומים נרכשים. בהרבה פגיות, 'מעצים' הצוות הרפואי את ההורים ומעודד אותו להיות ערני ולפנות לכל איש צוות אשר ניגש לילוד ולא הקפיד על חיטוי הידיים. ההורים הם 'העיניים והפה' של התינוק שלהם וזכותם וחובתם להביע את רצונם שיטפלו בו באופן שימנע ככל האפשר העברה של זיהומים מאנשי הצוות אל התינוק.

4. התעניינות במצבו של הילוד 

פגיות רבות מאפשרות להורים להיות נוכחים בסבב ביקור הצוות הרפואי. נוכחותכם מאפשרת לכם להיות מעודכנים במצבו ובתכנית הטיפולית שנקבעה לו. נוכחות זו אינה מייתרת את זכותכם להתעדכן במצב התינוק עם האחות או הרופא בתיאום ומחוץ לשעות הביקור. מומלץ לברר מהי מדיניות הפגייה בנושא נוכחות הורים בביקורי הרופאים ולהשתתף בהם במידה והדבר אפשרי.

5. האכלת הפג 

עם התייצבות מצבו של תינוקכם הוא יתחיל לקבל בצורה הדרגתית הזנה דרך הפה, בהתחלה באמצעות צינורית לקיבה ובהמשך באמצעות בקבוק. האכלתו של הילוד בשלב זה מחייבת הדרכה על ידי הצוות, ורצוי שתהיו שותפים בהאכלה. לצורך זה יש להגיע בשעות שנקבעו בתוכנית ההזנה של הילוד ולתאם זאת עם הצוות הסיעודי.

6. השתתפות ב'ישיבות הורים' 

במרבית הפגיות מקובל לקיים פגישות הורים מעת לעת (שבועיות או דו-שבועיות) בהנחיית רופא, אחות, עובדת סוציאלית ואנשי צוות נוספים, שמטרתה לאפשר להורים להעלות נושאים (לא רק רפואיים) הקשורים בהתמודדותם עם העובדה שהתינוק בפגייה. בפגישות אלו ההורים משתפים זה את זה בהתנסויותיהם (בפגישות יש הורים שאך זה הגיעו לפגייה בצד הורים 'ותיקים' לקראת שחרור) תוך קבלת מידע רלוונטי מאנשי הצוות. כמובן שככל שילדכם יגדל ויתקרב למועד השחרור תוכלו להשתלב יותר בהזנתו, ברחיצתו ובהשתתפות בסדנאות מיוחדות הנעשות להורים לקראת שחרורו.

הכותב הוא יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בילוד ובפג, המרכז הרפואי ברזילי. היום (24.11.15) מצויין בכנסת יום הפג על ידי הפורום למען הפגים, בראשות ח"כ אורלי לוי-אבקסיס