המדריך המלא: כל הבדיקות שאת צריכה לעבור בהריון

השליש הראשון: שבועות 1 עד 13

1. בדיקות דם ושתן

כבר בביקור הראשון אצל רופא נשים, שיתחיל את מעקב ההריון, תתבקשי לעשות בדיקות דם ושתן כדי להעריך את מצבך הבריאותי. הדברים שחשוב לבדוק הם: סוג הדם, רמות המוגלובין וברזל, רמת הסוכר בדם, רמות הורמונים (כמו הורמוני בלוטת התריס), נוכחות נוגדנים שונים שמעידים על זיהום קיים שעלול לסכן הריון או, לחילופין, על יכולת ההגנה שהגוף פיתח בעקבות מחלות עבר או חיסונים שקיבלת.

בדיקת השתן נועדה לאתר נוכחות חיידקים בשתן. תשובה חיובית תחייב טיפול מיידי גם אם אין סימפטומים, כדי לא לסכן את העובר.

קראו עוד: זוגיות במבחן: כך תשרדו את משבר הילד הראשון

2. אולטרסאונד הריון צעיר

בבדיקת אולטרסאונד משתמשים בגלי קול בעלי תדר גבוה. כשמעבירים את המכשיר על גבי האזור הנבדק, מתקבלות תמונות על גבי מוניטור שמחובר למכשיר. אולטרסאונד הריון צעיר נותן מידע מדויק לגבי מיקום ההריון, מספר העוברים, גודל העובר ושק ההריון והתאמתו לגיל ההריון. לפעמים בשלב זה ניתן כבר לראות גם את דופק העובר. 

3. בדיקות גנטיות

בדיקות גנטיות (בדיקת דם פשוטה שבה נלקח דם מהווריד) נערכות באופן חד-פעמי, בעקבות יעוץ גנטי, במטרה לבדוק האם את נושאת גנים למחלות תורשתיות. לרוב ההמלצות מגובשות על סמך רקע משפחתי, ארץ המוצא שלך ושל משפחתך, כולל הסבים. אם תמצאי נשאית של מחלה תורשתית, גם בן זוגך יצטרך לעבור בדיקת דם כזו. אך במידה שתוצאות הבדיקות שלך יהיו שליליות, לא תצטרכי לבצע בדיקה זו בהריונות הנוספים.

4. שקיפות עורפית 

שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד המתבצעת בין השבועות 11-14 להריון, כדי לשפר איתור הפרעות כרומוזומליות אצל העובר, בעיקר של תסמונת דאון. במהלך הבדיקה הרופא מעריך את כמות הנוזל שמצטבר בעורפו של העובר. ככל שהמרווח בין עור העורף וחוליות הצוואר אצל העובר (שקיפות עורפית) גדול יותר, כך עולה הסיכון לתסמונת דאון, מומים קשים במערכת העצבים או בלב. בנוסף, בדיקת שקיפות עורפית עוזרת לוודא את שבוע ההריון המדויק. היתרון בבדיקה נובע מכך שהיא אינה מסכנת את האם והעובר ואינה פולשנית כמו דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי השליה. 

קראו עוד: חיסון שעלת בהריון: למה צריך את זה?

5. סיסי שליה

בדיקת סיסי שליה (מבנים דקיקים דמויי אצבע בתוך השלייה), שמבוצעת בשבועות 10-12 של ההריון, מאפשרת גילוי מוקדם של הפרעות בכרומוזומים ומחלות תורשתיות אצל העובר, כיוון שלשלייה יש אותו מטען גנטי. הבדיקה עצמה נעשית באמצעות דקירה דרך הבטן או דרך צוואר הרחם והיא עלולה לגרום סיבוכים נדירים, כמו זיהום תוך רחמי, וסיכון להפלה של אחד ל-400. השלב המוקדם של ההריון שבו נעשית הבדיקה, ומהירות קבלת התוצאות בהשוואה לבדיקת מי שפיר, הם יתרונות חשובים של בדיקת סיסי השליה. ככל שהגילוי של הפרעות קשות אצל העובר מוקדם יותר, כך הפסקת הריון, במידת הצורך, תהיה קלה ופשוטה יותר.

6. בדיקת סקר שליש ראשון 

סקר שליש ראשון מתבצע בין השבועות 14-11 להריון. מדובר בבדיקת דם שבה נמדדות רמות שני חלבונים המיוצרים בשליה, בטא-hCG חופשי ו-PAPP-A, כדי לאתר סיכון מוגבר לתסמונת דאון והפרעות כרומוזומליות אחרות, מומי לב והתפתחות בלתי תקינה של העובר. שילוב תוצאות הסקר עם תוצאות השקיפות העורפית וגיל האם מאפשר קבלת ציון שמשקף סיכון משוקלל סטטיסטי לתסמונת דאון וטריזומיה 18 אצל העובר. כשהסיכון הוא 1:380 ומעלה, מומלץ לבצע בדיקת סיסי שליה (בשבוע 14-11 להריון) או מי שפיר (בשבוע 20-16 להריון) על מנת לקבל תשובה חד משמעית לגבי תקינות הכרומוזומים והמחלות התורשתיות אצל העובר.

השליש השני: שבועות 14 עד 26

1. סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת

סקירת מערכות היא בדיקת הדמיה באמצעות אולטרסאונד, שיוצרת תמונות של העובר ואיבריו בעזרת גלי קול. סקירת מערכות מוקדמת מתבצעת לרוב דרך הנרתיק בין השבועות 14-16 של ההריון וסקירת מערכות מאוחרת נעשית בין השבועות 21-24, דרך הבטן. במהלך סקירת מערכות בוחנים את גודל העובר, כמות מי השפיר ותקינות האיברים העיקריים כגון: חלקים שונים בלב, כלי דם, גפיים, עמוד השדרה, חבל הטבור ועוד - בהתאם לקצב התפתחותם וגיל ההריון. תוצאות סקירת המערכות נמסרות בתום הבדיקה. במידה ונמצאו מומים או שהבדיקה אינה תקינה, יתכן שיהיה צורך לבצע סקירת מערכות מכוונת שתבדוק בצורה מדוקדקת של האיבר שנראה לא תקין בבדיקה המקורית.

2. סקר ביוכימי שליש שני (חלבון עוברי)

סקר ביוכימי של השליש השני של ההריון מכונה גם בדיקת חלבון עוברי. בדיקת רמות החלבון העוברי, הורמון האסטריול ו-בטא-hCG בדם האישה ההרה יחד עם שקלול גילה מאפשרים הערכה סטטיסטית למי מהעוברים יש סיכון גבוה לבעיות כרומוזומליות ומחלות גנטיות. 

3. בדיקת מי שפיר 

בדיקת מי שפיר היא חשובה מאוד, כיוון שהיא נותנת תשובה חד משמעית לגבי בעיות חמורות בהתפתחות העובר, כמו תסמונת דאון ומחלות תורשתיות. הבדיקה, שמכונה גם דיקור מי שפיר, נעשית באמצעות החדרת מחט ושאיבת מעט מהנוזלים שמקיפים את העובר ברחם. הליך זה נעשה בין השבועות 16-20, כשכמות מי השפיר רבה והתינוק עדיין קטן, כך שהסיכון לדקור אותו הוא אפסי.

4. העמסת סוכר

העמסת סוכר היא חלק משגרת בדיקות ההריון שנועדה לאתר נשים בעלות סיכון גבוה לפתח סוכרת הריון. הליך זה מתבצע בין השבועות 24-28 להריון. כשהאישה ההרה מגיעה לבצע את הבדיקה במעבדה, היא תקבל 50 גרם גלוקוז מהולים בכוס מים ותשתה אותם. כעבור שעה, שבה היא יכולה לשתות מים בלבד, היא תעשה בדיקת דם של רמות הסוכר. תוצאה תקינה היא כאשר רמות הסוכר נמוכות מ-140 מ"ג/דצ"ל. ערכים גבוהים יותר מחייבים הפנייה לבדיקה של העמסת סוכר מלאה או ישירות למעקב הריון בסיכון.

השליש השלישי: שבוע 27 עד 40

1. אולטרסאונד מעקב גדילת עובר

אולטרסאונד מעקב בשבועות 30-33 מאפשר קבלת מידע אודות התפתחותו התקינה של העובר, מעקב אחר כמות מי שפיר, תנוחת העובר ומיקום השליה. נתונים אלו נחוצים כדי להיערך נכון להמשך מעקב ההריון ולבחון אם העובר מצוי במצוקה שעלולה לפגוע בהמשך התפתחותו. תוצאות הבדיקה יאפשרו לרופא לשקול אם יש צורך לבצע היפוך לעובר, לזרז את הלידה או להתכונן לניתוח קיסרי.