האם תמיד נדרשת כריתה? הכל על סרטן בלוטת התריס

בלוטת התריס, המכונה גם בלוטת המגן (Thyroid Gland), היא בלוטה אנדוקרינית האחראית על הפרשת הורמונים, והיא ממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר. הורמונים אלה, המכונים הורמוני התריס, משפיעים על קצב הלב, רמת הכולסטרול בדם, משקל הגוף, זיכרון, רמת האנרגיה ועוד. בלוטת התריס זקוקה לאספקה קבועה של יוד (המצוי במלח שולחן, דגנים וחלב) לצורך ייצור הורמון התירוקסין ((T4, ההורמון האחראי על הפעילות המטבולית הבסיסית בגוף. 

קראו עוד: כשתפקוד לקוי של בלוטת התריס מסוכן להריון

אנשים רבים, ובייחוד נשים, סובלים מהפרעות בבלוטת התריס, כאשר חלק ניכר מהמקרים אינם מאובחנים. בעקבות זאת, חולים רבים אינם מקבלים את הטיפול המיטבי, דבר שעשוי להחמיר את הבעיה. כמו כן, בדומה לכל איבר אחר, גם בבלוטה עשויים להתפתח גידולים סרטניים. החדשות הטובות: סיכויי ההחלמה מסרטן בלוטות התריס הם גבוהים.

מהי תת-פעילות של בלוטת התריס?

תופעה זו מכונה גם היפו-תירואידיזם. זהו מצב של חוסר בהורמוני התריס בגוף הגורם להאטה בפעילות הגוף. התסמינים הנפוצים הם: עייפות, עור יבש, עצירות, נשירת שיער, נפיחות בגפיים ועוד. ברוב המקרים, הטיפול והמעקב אחר תופעה זו מתבצעים על ידי רופא אנדוקרינולוג. 

קראו עוד: בלוטת התריס - תת-פעילות סמויה

מהי פעילות יתר של בלוטת התריס?

זוהי תופעה המכונה גם היפר-תירואידיזם (תריסיות-יתר). זהו מצב של עודף בהורמוני התריס המעלה את קצב פעילות הגוף. התסמינים הנפוצים הם: חרדה, שלשול, דפיקות לב, רמת סוכר גבוהה בדם ועוד. הסיבות לפעילות יתר של בלוטת התריס הן שונות ומגוונות: מחלות אוטואימוניות, גידול שפיר, תגובה לתרופות, זיהומים, זפק ועוד. במקרים מסוימים נדרש טיפול ניתוחי.

עייפות ועצירות לעומת שלשול וחרדה: חוסר איזון בבלוטת התריס

מהו סרטן בבלוטת התריס?

ישנם כמה סוגים של גידולים סרטניים המתפתחים בתאים המרכיבים את בלוטת התריס: 

גידול פפילרי – השכיח יותר בקרב צעירים ונשים; 

גידול פוליקולרי – שכיח פחות ומאפיין מבוגרים; 

גידולי אנאפלסטי ומדולרי - נדירים; 

לימפומה של בלוטת התריס – גידול נדיר הנובע מתאי הלימפה שנמצאים בבלוטה, הקשורים למערכת החיסון של הגוף.

ברוב המקרים, אין תסמינים לגידולים אלה. הם מתפתחים לאט וללא כאבים, וניתן לגלות אותם רק בעת מישוש מקרי בצוואר. לעיתים גידולים אלה מתגלים לאחר שמאובחנת פעילות יתר או תת-פעילות של בלוטת התריס.

מהם הגורמים לסרטן בלוטת התריס?

הגורמים לסרטן בבלוטת התריס אינם חד משמעיים. יש חוקרים המצביעים על קשר בין סרטן זה לחשיפה לקרינה רדיואקטיבית באזור הצוואר, או לאחר קרינה בצוואר המטפלת בסרטן מסוג אחר. מנגד, יש מחקרים המבהירים כי ההיסטוריה המשפחתית היא הגורם המעלה את הסיכון לחלות בסרטן בלוטות התריס. 

סרטן זה אינו נפוץ, אך שכיחותו גבוהה יותר בקרב אנשים מגיל 35 ומעלה ובקרב נשים. ביחס לסוגי סרטן אחרים, סרטן בלוטות התריס נחשב לחמור פחות וסיכויי ההחלמה ממנו טובים מאוד.

כיצד מאבחנים סרטן בבלוטת התריס?

אבחנה מדויקת היא תוצאה של מיומנות וניסיון רב שנים. לרוב, לאחר בדיקה גופנית של רופא המשפחה, הוא מפנה את המטופל לבדיקות דם והדמיה. בעת בדיקת האולטרה-סאונד, הרופא יוכל לראות את מבנה בלוטת התריס ואת בלוטות הלימפה שבצוואר. 

אם נצפו ממצאים חשודים, תילקח ביופסיה – דגימת תאים מאזור הצוואר הנלקחת באמצעות מחט דקה. בנוסף, יילקחו מהמטופל דגימות דם שיועברו למעבדה לצורך בדיקת רמות הורמוני התריס ורמת ה-TSH .  

כיצד מטפלים בסרטן בלוטת התריס?

במרבית המקרים הטיפול כולל ניתוח להסרת הבלוטה (או חלק ממנה) וטיפול משלים ביוד רדיואקטיבי. הרופא מתאים את הטיפול לכל מטופל בהתאם למינו, גילו, מצב בריאותו הכללי, שלב המחלה, אופן פיזור המחלה לבלוטות הלימפה הסמוכות, מיקומו וגודלו של הגידול.

ברוב מקרי הסרטן הממאיר יהיה צורך לכרות את בלוטת התריס במלואה. מכיוון שמדובר באזור הצוואר מטופלים רבים מעוניינים שלא תישאר שם צלקת. במקרים מסוימים – של גידולים ממאירים קטנים או גידולים שפירים – הרופא ימליץ על כריתה חלקית בלבד של בלוטת התריס.

ניתוח להסרת הבלוטה

הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה. המנתח חותך בקמט עור טבעי שבחלק הקדמי התחתון של הצוואר, מנתק את בלוטת התריס מהאיברים הנלווים אליה, קושר את כלי הדם וכורת את הבלוטה (או מחלק ממנה, בהתאם לצורך). במקרה של גידול סרטני ממאיר יש צורך גם בכריתת בלוטות הלימפה האזוריות הסמוכות, או הנמצאות בצידי הצוואר. תוך כדי הניתוח נשלחות דגימות קפואות מהתאים הסרטניים של בלוטת התריס לבדיקה פתולוגית מהירה. במידת הצורך – יש לתוצאות שלהן השפעה על מהלך הניתוח. 

עם סיום הניתוח, המנתח תופר את החתך ומשאיר נקז, ברוב המקרים, שיוסר לאחר 24 עד 48 שעות.

טיפול ביוד רדיואקטיבי

במנות גדולות - יוד רדיואקטיבי משמש כטיפול נגד תאים סרטניים שנותרו בגוף, לאחר הסרת רקמות בלוטת התריס החולות. טיפול זה מתאים בעיקר לגידול מסוג פפילרי או פוליקולרי. היוד הרדיואקטיבי ניתן בצורת משקה, קפסולה או זריקה לווריד בזרוע. מכיוון שהיוד נספג בתאים הסרטניים במהירות רבה יותר מאשר ברקמות הבריאות. התאים הסרטניים נחשפים למינונים גבוהים של קרינה ישירה המביאה להשמדתם. אפשר לחזור על הטיפול ביוד רדיואקטיבי פעמים נוספות אם הבדיקות מראות כי עדיין ישנם תאים סרטניים.

לאחר הניתוח: נטילת טבליות הורמוני תירוקסין

לרוב, בנוסף לטיפול ביוד רדיואקטיבי, יש צורך גם בנטילת טבליות הורמוני תירוקסין, שהגוף מפסיק לייצר לאחר כריתת בלוטת התריס. אי נטילת טבליות ההורמון עלולה לגרום לתסמינים של תת-פעילות בלוטת התריס, ביניהם: עייפות, עלייה במשקל, עור ושיער יבשים, ירידה בתפקוד הכללי והנפשי. יש ליטול את ההורמונים מדי יום.