בדיקת דימות בלוטת התריס (Thyroid gland imaging)

3 דקות קריאה

כללי
שאלות ותשובות
מאמרים

מחלות של בלוטת התריס מסתמנות בהגדלה של נפח הבלוטה, בגוש (קשר) או בגושים רבים נימושים בבדיקה גופנית או שמתגלים באקראי בבדיקות דימות של הצוואר (כגון טומוגרפיה מחשבית - CT).
תסמינים קליניים סגוליים יחסית ובלתי סגוליים, ושינויים בפעילות הבלוטה המוערכים על ידי בדיקות דם מיוחדות (רמת ההורמונים TSH, T3, T4), מהווים אף הם ביטוי למחלת בלוטת התריס.
שתי בדיקות דימות עיקריות מסייעות באורח משמעותי לקלינאי בבירור פעילות הבלוטה (כגון פעילות-יתר (Hyperthyroidism) ובהפרדה בין קשרים שפירים כגון ציסטה - כיסה לבין קשרים ממאירים.

הבדיקות הן:
1. מיפוי רדיואקטיבי, 2. בדיקת על-שמע (Ultrasound - US).
טומוגרפיה מחשבית (CT) ותהודה מגנטית (MRI) הן בדיקות יקרות, בלתי זמינות לעיתים, כרוכות בקרינה מייננת (CT) ואינן נחשבות לשיטות האבחון המועדפות לשם בירור מחלה בבלוטת התריס.
1. מיפוי רדיואקטיבי: יעיל לגילוי פעילות-יתר של הבלוטה (Hyperthyroidism), לאבחון, להבנה ולהערכה של הקשרים בתוך הבלוטה. הערכה רדיואקטיבית של בלוטת התריס נקבעת באמצעות שתי שיטות:
א. סריקה רדיואקטיבית (Radioactive thyroid scan),
ב. קליטה של יוד רדיואקטיבי בתוך בלוטת התריס (Radioactive Iodine Uptake - RAIU).
הבדיקות הללו מתבצעות על ידי בליעת כמוסה שמכילה יוד רדיואקטיבי או על ידי הזרקת טכנציום פרטכנאט (TcO4). לפי הצורך מתבצעות שתי הסריקות בו-בזמן. הבסיס לבדיקות רדיואקטיביות הוא פיזיולוגי ומבטא את תכונת תאי הבלוטה ללכוד ולרכז יוד שבחומר הרדיואקטיבי. מטרת התבחינים הללו להעריך את טיב הקשרים (ממוששים או לא) בבלוטת התריס, ואת פעילות היתר של הבלוטה.
לפי מידת הקליטה של האיזוטופ הרדיואקטיבי ניתן לסווג את הקשרים לשלושה סוגים:
א. קשר קר המרכז את האיזוטופ פחות מהרקמה הבריאה;
ב. קשר פושר המרכז את האיזוטופ כמו הרקמה הבריאה;
ג. קשר חם המרכז את האיזוטופ יותר מהרקמה הבריאה.
קשרים ממאירים בדרך כלל בעלי פעילות ירודה יחסית ולכן נוטים להיות "קרים". קשרים קרים הם בעלי שיעור ממאירות גבוה יותר. עם זאת רוב הקשרים (84%) הם קרים ורק מקצתם (20%-10%) ממאירים. לכן הסריקה הרדיואקטיבית בעלת סגוליות נמוכה.
חלק מהקשרים הממאירים הם פושרים ולעיתים נדירות אף חמים, עדות נוספת לכך שהבדיקה אינה בעלת רגישות גבוהה. הדגמת קשר "חם" מורידה את הסבירות שקיים תהליך ממאיר.
2. בדיקת על-שמע - Ultrasound (US): בלוטת התריס ממוקמת בקדמת בסיס הצוואר, ומורכבת משתי אונות המחוברות ביניהן בצורת פרפר, על ידי גשר דקיק (Isthmus). מיקומה מאפשר גישה טובה מאוד לסריקת על-שמע (US). הסריקה מתבצעת על ידי רופא/ה או טכנאי/ת מקצועי, תוך הסתייעות במתמר בעל כושר הפרדה גבוה (Megahertz 12-7.5). בדיקת העל-שמע רגישה מאוד לגילוי קשרים בבלוטת התריס, יותר מאשר במישוש או בבדיקה איזוטופית, באורח ניכר. לדוגמה: ב-US אובחן קשר ב-67% מתוך 100 אנשים שנבדקו ידנית. ב-25%-20% של הנבדקים שבסריקה האיזוטופית שנערכה להם נצפה קשר בודד, אותר בבדיקת US שבלוטת התריס מכילה למעשה קשרים רבים. עם זאת הימצאות קשרים רבים בבלוטת התריס אינה סימן לנגע ממאיר. נהפוך הוא, לפי הספרות, בלוטה רב-קשרית היא בדרך כלל שפירה.
בבדיקת על-שמע ניתן לעמוד על הדיות (Echogenecity) הקשר, היא יכולה להיות זהה, פחותה או גבוהה מרקמת הבלוטה שסביבו.
בניגוד לסריקה רדיואקטיבית, בדיקת על-שמע (US) אינה בדיקה פיזיולוגית אלא אנטומית גרידא.
בנוסף להדיות הקשר ניתן לקבוע ב-US את גודל הקשר, גבולותיו (חדים או מטושטשים) והימצאות הסתיידויות חשודות בתוכו.
קשר יחיד בעל הדיות ירודה וגבולות בלתי חדים, בעיקר אצל גבר צעיר עם רקע של סרטן בלוטת התריס במשפחה, צריך לעורר חשד לנגע ממאיר. קשר ציסטי (כיסתי) עם גבולות חדים הוא בדרך כלל קשר טב, אך קשר טמום (Solid) עם הסתיידויות זעירות מפושטות מעורר חשד לממאירות. מאפיינים אלה אינם סגוליים ואינם מספיקים כדי להבחין בין קשר ממאיר לבין קשר שפיר.
דיקור של קשר מעורר חשד במחט עדינה (Fine needle aspiration - FNA) ושאיבת חומר לבדיקה פתולוגית היא הבדיקה היעילה ביותר לאפיון הקשר. דיקור בהכוונת US לעומת דיקור בעזרת מישוש, מעלה באופן משמעותי את הצלחת הפעולה. ב-19% מהבדיקות על בסיס דיקור במישוש דווח על כישלון לעומת 3.7% בהכוונת US.

פרופ' יחיאל ברקי

רמת סיכון:

אין נתונים

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

פרופ' עמירם ניר קרדיולוגיה

מנהל היחידה לקרדיולוגית ילדים ומומי לב במבוגר, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים

קראו עליי

ד"ר חררדו מורבניק עיניים

5.0

( 10 חוות דעת )

"רופא מקצועי רגיש אדיב תודה רבה על הטיפול"

ד"ר רני ברנע נוירולוגיה

5.0

( 14 חוות דעת )

"הגעתי לדר ברנע לאחר בירור רפואי ארוך ללא פתרון. עם ייאוש רב. דר באנע היה סבלני רגיש ענייני ומקצועי. עבר על כל החומר ביסודיות. הקשיב לכל השאלות והמחשבות והחששות. הסביר במורה רהוטה ומקצועית ונתן לי להרגיש בנוח לשאול כל מה שרציתי. עידכן אותי לגבי המשך טיפול והתעניין בשלומי ובהצלחת ההמלצות שנתן. לסיכום דר ברנע מדהים! מסב אושר אדיר לפגוש בעלי מקצוע משובחים כאלו בימים כאלה. תודה רבה מקרב לב"

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני רוצה לקבל דיוור ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

אני בת 31, סובלת תקופה ארוכה מאנמיה ומתת-פעילות של בלוטת התריס. אני מטופלת בכדורי ברזל ובאלטרוקסין, ועדיין אני על הקרשים. היום עשיתי בדיקת דם ואלו התוצאות שסומנו בכוכבית. אשמח לדעת מה איתי, כי מרגישה שאני קצת מתפרקת: B12 129 WBC 3 NEUTROPHILS 1.
אני בת 31, סובלת תקופה ארוכה מאנמיה ומתת-פעילות של בלוטת התריס. אני מטופלת בכדורי ברזל ובאלטרוקסין, ועדיין אני על הקרשים. היום עשיתי בדיקת דם ואלו התוצאות שסומנו בכוכבית. אשמח לדעת מה איתי, כי מרגישה שאני קצת מתפרקת: B12 129 WBC 3 NEUTROPHILS 1.4 NONOCYTES1 2.3% RBC 3.79 HEMOGLOBIN 9/1 HEMATOCRIT 27.8% MCV 73 MCH 24 RDW 17.4 IRON 17.32 כמו שציינת ולפי הבדיקות, את סובלת מאנמיה עקב חוסר בברזל. בנוסף לכך, אם אני מבין נכון, את גם סובלת ממחסור בוויטמין B12, שגורם גם כן לאנמיה. אני לא יודע כמה זמן את נוטלת טיפול פומי בברזל, יכול להיות שפשוט לא עבר מספיק זמן מאז שהתחלת את הטיפול, או שהבעיה שגורמת לחסרים לא מטופלת. אפשר גם לקבל זריקות ברזל שממלאות את החסר בברזל במהירות גבוהה יותר מאשר טיפול פומי. גם תת-פעילות של בלוטת התריס יכולה להתבטא בסימפטומים של עייפות ובאנמיה, ולכן יש לבדוק גם את תפקודי בלוטת התריס, ובמקרה הצורך להעלות את המינון של האלטרוקסין. אמליץ לך לעבור בירור מלא אצל רופא המשפחה שלך, על מנת לגלות את הגורם לחוסרים בברזל ובווטימין B12. כך תוכלי לקבל את הטיפול הטוב ביותר. ד"ר גיא פישמן - אינפומד [14/03/2010]
פתח בחלון חדש
מה אומר ערך מאוד גבוה (1047) של Anti Thyroid Peroxide בבדיקת דם, כאשר שאר הערכים הקשורים לבלוטת התריס הם בנורמה?
Thyroid Peroxide הוא אנזים שאחראי על ייצור הורמוני התריס. מציאתם של נוגדנים כנגדו פוגעת בייצור הורמוני הבלוטה. מדובר על נוגדן אוטואימוני. נוכחותו קשורה בעיקר למחלת השימוטו, שהיא גורם שכיח לתת-פעילות בלוטת התריס, ולמחלת גרייב, אך הוא נמצא גם במצבים נוספים. מחלת השימוטו מתאפיינת בתת-פעילות של בלוטת התריס והופעתה היא הדרגתית. במצב של תת-פעילות של בלוטת התריס, רמת ה- TSH אמורה להיות גבוהה מן הרגיל. אם מדדי תפקודי הבלוטה תקינים אצלך, כולל רמת ה- T4, ואינך סימפטומטית, כלומר אם אלה נוגדנים שהתגלו באקראי בלא שאת סובלת מבעיות כלשהן, יתכן שאין צורך בבירור נוסף, אבל רצוי שתהיי במעקב הדוק יחסית אחר תפקוד הבלוטה. רצוי לברר גם מה היו תוצאות קודמות של בדיקת תפקוד בלוטת התריס, אם עשית בדיקות כאלה. על הרופא להתרשם ממצבך בבדיקה גופנית, ולבדוק נוכחות של גויטר (בלוטה מוגדלת) או קשריות בבלוטה. אם הדבר מפריע לך, רצוי להתייעץ עם אנדוקרינולוג. אם זהו ממצא אקראי, מעקב אחר תפקוד הבלוטה יכול להספיק. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
פתח בחלון חדש
האם תחושת קור יכולה לנבוע מתת פעילות של בלוטת התריס ?
תחושת קור אכן עשויה לקרות בשל חסר בבלוטת התריס ולצורך האבחנה יש לבצע בדיקת דם המעריכה את תפקוד הבלוטה. חסר בבלוטת התריס משמעותו היא שבלוטת התריס מייצרת פחות מדי הורמונים, דבר המאט את הפעילות הביוכימית וקצב חילוף החומרים בגוף. בנוסף לתחושת קור, סימפטומים נוספים אופייניים הם עייפות, האטה בקצב הלב, עליה במשקל, דיכאון, נשירת שיער, עור יבש, עצירות, כאבים וחולשת שרירים. תחושת אי סבילות לקור יכולה לקרות גם באנשים רזים גם בנוכחות תפקוד תקין של בלוטת התריס או כאשר התזונה אינה נכונה.
פתח בחלון חדש
אני בת 37. בעקבות חשד להגדלת בלוטת התריס נשלחתי לבצע אולטרסאונד. להלן התוצאות: בלוטת התריס מעט מוגדלת (שתי האונות עד 2.0 ס"מ במנח AP) עם קשר רובו רקמתי איזואקוגני, חלקו ציסטי 2.2 ס"מ בקוטר מרבי בקוטב עליון של אונה שמאלית, ללא מאפיין וסק
כאשר עושים בדיקת FNA לנודולות בבלוטת התריס, ב-70 אחוז מהמקרים התוצאה שפירה ורק ב-5 אחוזים מהמקרים התוצאה מצביעה על גידול ממאיר. בשאר המקרים אין תשובה חד-משמעית, ואז צריך לחזור על בדיקת ה- FNA. אני ממליץ לך להיפגש עם הרופא המטפל, לדבר איתו על ביצוע FNA חוזר, ולשקול בדיקות נוספות כגון בדיקת TSH ואולי גם סריקה רדיואקטיבית של בלוטת התריס. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
פתח בחלון חדש
אני בת 25, נשואה כבר 3.5 שנים ללא ילדים, ובטיפולי פוריות עם איקאקלומין. אני לוקחת קלקסאן לדילול הדם מפני שאני אחרי תאונת דרכים שהתרחשה לפני מעט יותר משנה. אני נוטלת חומצה פולית במינון של 5 מ"ג. ביצעתי השבוע בדיקות דם כי אני סובלת בחודשים האח
התופעות שאת חווה בהחלט יכולות להיות קשורות לטיפול ההורמונלי. אני לא יודעת פרטים נוספים על הטיפול, אבל קחי בחשבון שיש היום אופציות נוספות לטיפול בבעיות פריון, כמו הבשלת ביציות מחוץ לשחלה. לצורך זה לא צריך טיפול הורמונלי אלא שואבים את הביציות הלא בשלות מהשחלה ומבשילים אותן מחוץ לגוף. אני מציעה לך לברר עוד פרטים על כך ואולי לנסות דרך אחרת. יש גם אופציה של שאיבת ביצית במחזור טבעי. אם את 3.5 שנים עם טיפולים הורמונליים, רצוי לעשות חושבים ולברר אפשרויות נוספות. הטיפול ההורמונלי גורם הרבה סבל ללא מעט נשים. תוכלי לקרוא על כך בכתבה הבאה ובכתבה המרתקת שאחריה: http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/698/557.html
פתח בחלון חדש
האם יכול להיות השמנה כתוצאה מדיאטה? למה אני לא מצליחה לרדת אלא להיפך, נראה לי שאני עולה במשקל?
כדאי לפנות לרופא המשפחה להתייעצות. ניתן לפנות לתזונאית כדי לראות אם הדיאטה שאת עושה אכן מותאמת לך, ניתן לעשות זאת דרך קופת החולים. בנוסף, ייתכן כי הרופא ימצא לנכון לעשות בדיקה של תפקודי בלוטת התריס. ההורמון המופרש על-ידי בלוטת התריס משפיע על חילוף החומרים בגוף, ואם ישנו תת -תפקוד של הבלוטה (היפותירואידיזם) תיתכן עליה במשקל.
פתח בחלון חדש
בני בן 17. הוא עבר בדיקת אולטרסאונד של הבלוטות ואלה הממצאים: אונה ימנית - גודל רגיל מרקם לא אחיד. הודגמו מוקדים זעירים עד 0.3 ס"מ. אונה שמאלית - גודל רגיל, מרקם לא אחיד. הודגמו מוקדים עד 0.5 ס"מ. איסטמוס לא מעובה, לא אחיד. הודגם מוקד 0
משמעות התוצאות היא שישנה מחלה דיפוזית, כלומר לא מחלה נקודתית, אלא מחלה שמערבת את כל רקמת בלוטת התריס ולא רק חלק מסוים ממנה. ישנן כמה מחלות הגורמות למחלה דיפוזית, חלק מהן הפיכות לחלוטין תוך זמן קצר (כגון זיהום ויראלי של הבלוטה), וכאלה המצריכות טיפול ממושך. בכל מקרה, ללא בדיקות נוספות לא ניתן לדעת מה הבעיה. אני מציע לך להיפגש עם הרופא המטפל ולדון עימו על כך. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
פתח בחלון חדש