לא סתם כאבי מחזור: הכל על המחלה הכרונית - אנדומטריוזיס

נשים רבות מתלוננות על כאבים ותופעות שונות לפני ובמהלך המחזור החודשי. אמנם חלק מהנשים הללו סובלות מכאבי וסת סטנדרטיים, אך בקרב 15% מהן הכאבים נובעים כתוצאה מאנדומטריוזיס, מחלה כרונית הגורמת לפגיעה קשה באיכות החיים. 

מהי אנדומטריוזיס?

חלל הרחם מצופה ברקמה דקה הנקראת רירית הרחם (Endometrium). בהעדר הריון, רירית הרחם מופרשת כווסת, תהליך הנמשך מדי חודש החל מגיל ההתבגרות (12-14) עד גיל המעבר (לרוב עד גיל 51). רירית הרחם ייחודית לרחם ובאופן נורמלי לא ניתן לזהות רקמה זאת באף מקום אחר בגוף. מצב שבו רירית הרחם מופיעה או נשתלת ברקמות שמחוץ לרחם נקרא אנדומטריוזיס (Endometriosis). 

קראו עוד: הבעיה השכיחה שעלולה לפגוע בפוריות: הכל על רחם שרירני

לרוב, אנדומטריוזיס מופיעה על השחלות, החצוצרות, שלפוחית השתן והחלחולת (החלק הסופי של המעי הגס). באופן נדיר יותר ניתן לזהות אנדומטריוזיס מפושטת בחלל הבטן, בריאות, במעיים ואפילו במוח.

מהם התסמינים של אנדומטריוזיס?

גם מחוץ לרחם מתנהגים תאי האנדומטריום בדיוק כפי שהם מתנהגים ברחם ומגיבים לאותם גירויים הורמונליים. תאים אלו מתפתחים במהלך המחזור החודשי ומדממים במהלך הווסת. זו הסיבה לכך שאנדומטריוזיס מתבטאת בעיקר במהלך הדימום החודשי אצל נשים בגיל הפוריות וגורמת לכאבים חזקים באזור האגן והבטן התחתונה, כאבים בהטלת צואה, דימומים בשתן ושיעול דמי. 

תסמינים אחרים של אנדומטריוזיס כוללים גם כאבים בגב התחתון, כאב בזמן יחסי מין ובעיות פוריות. אנדומטריוזיס עלולה לגרום גם לפגיעה באיכות חיי האישה ואף לתשישות ולדכאון. באופן נדיר יותר דווח אף על התנקבות ספונטנית של הריאה מדי חודש בזמן הוסת.

בנוסף לכך, אנדומטריוזיס מהווה גורם משמעותי בבעיות פוריות בשל הידבקויות הפוגעות באיברי מערכת הרבייה הנשית באגן הקטן. לדוגמה, הן גורמות לחסימה במעבר הביצית המשתחררת במהלך הביוץ מהשחלה, דרך החצוצרה, אל הרחם.

מה גורם לאנדומטריוזיס?

טרם הוכח הגורם הוודאי להתפתחות אנדומטריוזיס, אולם יש שתי השערות מובילות:

על פי הראשונה, תאי רירית הרחם נודדים בזמן הווסת "אחורה" דרך החצוצרות לחלל הבטן, נזרעים על איברים אחרים וממשיכים באורח חיים מחזורי בדומה לרירית הרחם. 

על פי ההשערה השנייה, אנדומטריוזיס נוצרת "מחדש" ברקמות שונות מחוץ לרחם ולא כתוצאה מזריעת תאי רירית רחם. לתיאוריה זו מיוחס בסיס גנטי, שכן אנדומטריוזיס נוטה להופיע בקרב בנות אותה המשפחה.

כיצד מאבחנים אנדומטריוזיס?

הרופא עשוי לחשוד כי מדובר באנדומטריוזיס על סמך אופי התלונות, תוצאות של הבדיקות השונות והרקע הרפואי והמשפחתי של המטופלת. עם זאת, הדרך הוודאית לקביעת האבחנה של אנדומטריוזיס היא ביופסיה (בדיקה של דגימת הרקמה), שבה ניתן לראות תאי רירית הרחם מחוץ לרחם. 

איסוף דגימות של הרקמות החשודות מחלל הבטן על מנת לאשר או לשלול אנדומטריוזיס מחייב פעולה פולשנית, לרוב בשיטה לפרוסקופית (ניתוח אנדוסקופי שבמהלכו מוחדרים לבטן מצלמת וידאו זעירה, מקור אור וכלים זעירים דרך מספר חתכים קטנים) והיא מתבצעת בהרדמה כללית.

ניתן לקחת דגימת רקמה גם במקרה שהמטופלת עוברת ניתוח מסיבות אחרות והמנתח חושד באנדומטריוזיס.

קראו עוד: כדאי להכיר: ציסטה ברתולינית

כיצד מטפלים באנדומטריוזיס?

טיפול תרופתי 

תרופות שנועדו לטפל באנדומטריוזיס למעשה מדכאות את פעילות ההורמונים, שמשפיעות על רקמות האנדומטריוזיס מחוץ לרחם. אמנם התרופות מאפשרות לשלוט בתסמינים של המחלה, אך הן אינן מרפאות אותה. כך שהפסקת הטיפול תוביל לחזרת התסמינים ולהמשך התפשטות האנדומטריוזיס.

טיפול בעזרת גלולות למניעת הריון

הטיפול הנבחר עבור נשים צעירות הסובלות מאנדומטריוזיס הוא גלולות למניעת הריון, שמצליח להקל על כאבים בזמן הוסת או קיום יחסים ולעכב את התפשטות האנדומטריוזיס בקרב כמחצית מהמטופלות. הגלולות הנפוצות מכילות את שני הורמוני המין, אסטרוגן ופרוגסטרון, במינונים הגבוהים בהרבה בהשוואה לרמתם הרגילה בגוף. כך, הגלולות מבטלות את השפעה המגרה שיש להורמונים שהגוף מייצר על רקמת האנדומטריוזיס. 

קיימת גישה טיפולית נוספת באנדומטריוזיס, שלפיה יש לקחת את הגלולות למניעת הריון מספר חודשים ברציפות על מנת "לדלל" את מספר אירועי הווסת. למרות ששיטת טיפול זו היא פשוטה ומקיפה, אסור לשכוח שגלולות למניעת הריון עלולות לגרום לתופעות לוואי ואף לסיבוכים.

טיפול באמצעות פרוגסטרון בלבד 

לרוב,  "האשם" העיקרי בתופעות הלוואי והסיבוכים הוא הנגזרת של הורמון האסטרוגן שבגלולות למניעת הריון. לכן, ניתן לטפל באנדומטריוזיס בפרוגסטרון בלבד, שגם עשוי לדכא בצורה יעילה את רקמת האנדומטריוזיס בזכות פעילותו האנטי-אסטרוגנית. קיימות מספר אפשרויות למתן פרוגסטרון:

1.טיפול יומיומי באמצעות כדורים לבליעה.

2.אחת לשלושה חודשים בעזרת זריקות.

3.התקן תוך רחמי המפריש פרוגסטרון באופן קבוע  - טיפול לחמש שנים.

הטיפול בפרוגסטרון בלבד גורם באופן מלאכותי להעדר מוחלט של הווסת לאורך כל הטיפול. למרות שזו אינה בעיה רפואית, חלק מהנשים מביעות חשש מפני השפעת הטיפול על הסיכויים שלהן להרות בעתיד.

טיפול אנטי הורמונלי 

טיפול אנטי-הורמונלי משפיע על בלוטת יותרת המוח (היפופיזה), שמפרישה הורמונים המפקחים על ייצור אסטרוגן ופרוגסטרון והמווסתים את תהליך הביוץ והפריון. דיכוי ההורמונים המתווכים הללו מעכב מיד את הייצור והפרשת אסטרוגן ופרוגסטרון (שמגרים את רקמת האנדומטריוזיס) ולעתים אף מביא לנסיגה של מוקדי אנדומטריוזיס. אך גם טיפול זה אינו חף מתופעות לוואי, כיוון שהוא עלול לגרום למצב דמוי הפסקת וסת, כמו גיל המעבר, ומתבטא בגלי חום, שינויי מצב רוח, יובש נרתיקי ועוד. 

טיפול זה מומלץ בעיקר לנשים בגיל 40-50 שנים. בנוסף, עיכוב השפעת אסטרוגן עלול לגרום להגברת התהליכים הקשורים לאיבוד מסת העצם (אוסטיאופורוזיס) ולעלייה בסיכון של מחלות לב וכלי דם.

ניתוח 

הניתוח משמש הן לאישור האבחנה והן להרחקת רקמת אנדומטריוזיס. שיטה זו עדיפה לנשים המעוניינות לשמור על הפריון. בניתוח, משתדלים להסיר את רקמת האנדומטריוזיס בצורה המקסימלית האפשרית, עד לסכנת הפגיעה באיברים אחרים.

לפרוסקופיה 

השיטה המועדפת לאבחון וטיפול באנדומטריוזיס הוא ניתוח אנדוסקופי, שנעשה בהרדמה כללית. המנתח מחדיר לתוך הבטן צינורות עם מצלמת וידאו זעירה וכלי ניתוח זעירים דרך כמה חתכים קטנים בלבד. שיטה זו מתאימה לכריתת מוקדי אנדומטריוזיס או צריבתם באמצעות חשמל או לייזר, כריתת ציסטות אנדומטריוטיות שחלתיות, הפרדת הידבקויות, תיקון ושיקום חצוצרות. במקרה הצורך, לפרוסקופיה מאפשרת לבצע גם כריתת שחלות או רחם, כריתת מוקדי אנדומטריוזיס החודרים לדופן המעיים ולשלפוחית השתן.

במקרי אנדומטריוזיס מסובכים יותר, שבהם יש פגיעה באיברים רבים או התפשטות נרחבת של רקמת האנדומטריוזיס, ניתן לבצע ניתוח עם פתיחת הבטן (לפרוטומיה), שגם הוא מתבצע בהרדמה כללית.

לניתוח לפרוסקופי יתרונות רבים יותר. הוא מאפשר התאוששות מהירה יותר, משאיר פחות צלקות, מלווה בפחות כאבים (לכן, מצריך פחות משככי כאב) ובסיכון נמוך יותר של זיהומים. כמו כן, החזרה לפעילות שגרתית מהירה יותר בהשוואה לניתוח פתיחת בטן.

כשבאים לטפל באנדומטריוזיס, חשוב לזכור גם כי מעבר להיבט הפיזיולוגי של המחלה, מומלץ להתייחס להשפעה הרגשית ולהשלכות הנפשיות (זוגיות, מיניות, דימוי עצמי וכו') שלה.

הכתבה מאת ד"ר דב לקסמן, מנהל תחום כירורגיה גינקולוגית במרכז "איה מדיקל", וד"ר רן קידר, מומחה במיילדות גינקולוגיה ופוריות, כירורגיה גינקולוגית אנדוסקופיה מתקדמת, מרכז "איה מדיקל".