מיאלומה נפוצה: כל מה שצריך לדעת על הסרטן שחוזר

סרטן מח העצם, המכונה מיאלומה נפוצה (בשמו הלועזי: Multiple Myeloma), הינה מחלה ממארת שפוגעת בתאי הפלסמה שבמח העצם. תאי הפלסמה הינם סוג של תאי דם לבנים, המייצרים ומפרישים נוגדנים (אימונוגלובולינים). מחלה זו מהווה 1% מכלל מקרי הסרטן בעולם. באירופה, מאובחנים בקירוב כ-39,000 חולים עם מיאלומה נפוצה, בישראל, מאובחנים בה כיום כ-2,000 חולים ובכל שנה כ-300 חולים חדשים נוספים. למעלה מ-70% מהחולים הם בגילאי 65 ומעלה, אולם המחלה מאובחנת גם בגילים צעירים יותר כך שכ- 5%-10% מהמטופלים הינם מתחת לגיל 40.

קראו עוד: לא רק אמיר פיי גוטמן: כך הסרטן מצליח לבלבל את הרופאים

מי מהחולים בסיכון גבוה יותר לחזרת המחלה?

מיאלומה נפוצה הינה מחלה כרונית שאיננה ניתנת לריפוי. מאידך, ישנם חולים עם מחלה אגרסיבית יותר. מאפיינים המחלה האגרסיבית יותר הינם:

1. הפרעות גנטיות נרכשות (לא מולדות): מרבית מחלות הסרטן, לרבות מיאלומה נפוצה, הינן פועל יוצא של הפרעה גנטית נרכשת, לא מולדת. הפרעות גנטיות ספציפיות נמצאות בהתאמה למחלה אגרסיבית יותר (למשל 17Tdel). מדובר בחולים אשר הפרופיל הגנטי של הגידול שלהם, עוד בתחילתו, נמצא בקורלציה למחלה סוערת יותר.

2. חולים אשר מחלתם חזרה תוך פחות משנה, לאחר השתלת מח עצם עצמית (של החולה עצמו): חולים אשר עברו השתלת מח עצם, ותוך פחות מ-12 חודשים סבלו מחזרתה של המחלה. חולים אלו נכנסים לקטגוריית סיכון גבוה מעצם חזרתה של המחלה אצלם תוך תקופה קצרה יחסית.

3. חולים שאינם מגיבים באופן ראשוני לטיפול: חולים אשר לא הגיבו לטיפול בקו ראשון, הכולל טיפולים כימותרפיים וטיפולים ביולוגיים.

כ- 5%-10% מהמטופלים הינם מתחת לגיל 40

בעבר, תוחלת החיים של מיאלומה נפוצה הוערכה בשנתיים-שלוש. אולם, בשנים האחרונות חלה התפתחות ניכרת בכל הנוגע לטיפול במחלה, פותחו תרופות חדשות ותוחלת החיים של החולים התארכה לכשבע שנים בממוצע. פיתוח דור חדש של תרופות, שחלקן בשימוש בישראל ובעולם וחלקן עדיין בניסויים קליניים, אף עשוי לסייע לחולים לחיות שנים רבות יותר לצד המחלה. 

הטיפול במיאלומה מתבסס על סטרואידים, סוגי כימותרפיה שונים, תרופות ביולוגיות שונות, טיפול קרינתי ממוקד והשתלת מח עצם בעיקרה עצמית. ישנם מספר קווי טיפול, המתבססים על 2-3 תרופות בכל פעם, בהתאם למצבו של החולה.

המטרה בטיפול היא להשיג הפוגה ארוכה מהמחלה ככל הניתן. מאחר שמדובר במחלה נשנית, החוזרת אצל החולים בה, עלה הצורך במציאת מענה טיפולי יעיל נוסף. למעשה, הדבר דומה להתפתחות עמידותם של חיידקים לאנטיביוטיקה פשוטה, המביא את הצורך לשימוש באנטיביוטיקה מתוחכמת שתתגבר על החיידקים.

קראו עוד: זקוקים להשתלת מח עצם? 10 טיפים שיעזרו לכם להתמודד

פרופ' צ'חנובר, ביחד עם פרופ' הרשקו ופרופ' רוז, קיבלו בשנת 2004 פרס נובל בכימיה על מחקרם בתחום מנגנוני פירוק החלבונים בתא, על הבנת המנגנון של הרג חלבונים תוך-תאי. בהתבסס על המנגנון הנ"ל, פותחה קבוצת תרופות למיאלומה נפוצה המעכבות אנזים בשם פרוטאוזום. התרופה הראשונה מקבוצה זו הייתה וולקייד. בהמשך ולאור פיתוח עמידות לתרופה, פותחה התרופה קיפרוליס, המתבססת על אותו מנגנון, אך מצליחה להשיג תגובה טובה גם בחולים שפיתחו עמידות לוולקייד ולטיפולים נוספים.

השילוב של קיפרוליס עם תרופות אחרות, כגון רבלימיד וסטרואידים, הביא לתוצאות מצוינות עם הארכת ההפוגה של המטופלים מהמחלה, תוך שמירה על איכות חיים טובה.

מיאלומה נפוצה הינה אכן מחלה ממארת שאיננה ניתנת לריפוי, אך בעזרת מחסן התחמושת הנוכחי הקיים ניתן להאריך באופן משמעותי את חייהם של המטופלים, תוך שמירה על איכות חיים טובה – גם בקרב החולים עם המחלה האגרסיבית יותר (הנמצאים בסיכון גבוה).

ד"ר שירלי שפירא הינה המטולוגית בבי"ח 'מאיר' ובקופת חולים 'מכבי'