מבשרי החורף: אילו סימנים מבשרים על הידבקות בווירוס ה-RSV ?

וירוס ה- RSV בניצניו צפוי להופיע כזיהום של דרכי הנשימה העליונות והתחתונות. חומרת המחלה משתנה ותלויה במצבו הרפואי של הנבדק. בצורתה הקיצונית יכולה היא להתדרדר עד לידי אשפוז ואף עלולה להוביל למוות. 

ברוב המקרים תלווה היא הידבקות קלה בווירוס ה-RSV ותתאפיין בסימפטומים הדומים לאלה המופיעים בצינון או שפעת, כמו חום נמוך יחסית (פחות מ- 39 מעלות צלסיוס), נזלת, שיעול וקוצר נשימה. בקרב תינוקות יכולות להופיע תופעות נוספות, כגון חוסר תיאבון, הקאות תוך כדי שיעול, אי שקט והפרעות בשינה. 

בחלק קטן מהמקרים עלולים להופיע סיבוכים של זיהום משני, הנגרמים על-ידי חיידקים ויכולים להתבטא בדלקת ריאות, סינוסיטיס וכן בדלקות אוזניים.

אילו מחלות עשויות להתפתח כתוצאה מהידבקות בווירוס ה-RSV?

מחלת דרכי הנשימה הנפוצה ביותר שעלולה להתפתח עקב הידבקות בווירוס ה-  RSV  הינה ברונכיוליטיס. זאת פוגעת בעיקר בדרכי הנשימה התחתונות וגורמת להיצרות בצינורות שינוע האוויר בייחוד בחלקים הסופיים של הריאה (ברונכיולות). 

ברונכיוליטיס  עשוי להתבטא באופנים מגוונים אצל אנשים שונים. כך, למשל, במשפחה, הווירוס יגרום למבוגרים בה לסימנים המאפיינים פגיעה בדרכי הנשימה העליונות, כמו צינון המלווה בנזלת וכאבי לוע. בתינוקות לעומת זאת הוא יופיע בצורה קשה יותר, כזיהום של דרכי הנשימה התחתונות. ברוב המקרים התופעות יימשכו כשבוע אך בקרב אלו הסובלים ממחלות רקע , היא יכולה להיגרר אפילו לכמה שבועות ובמקרים קיצוניים אף להסתבך.

הסתבכות המחלה הנפוצה עשויה לגרום לאשפוז ולעתים אף למוות. אלה נפוצים בקרב קבוצות אשר סובלות מפגיעה במערכת החיסון, שתפקודה הלקוי אינו מונע מהנגיף להתרבות ולפגוע ברקמות ואיברים נוספים. 

המשתייכים לקבוצות הסיכון, לרבות פגים, חולי איידס, מטופלים בכימותרפיה, מושתלי איברים, קשישים, תינוקות וילדים בעלי מומי לב מולדים, תינוקות וילדים הסובלים ממחלות ריאה כרוניות, ילדים עם חסר חיסוני מולד או נרכש, וילדים הסובלים מתסמונות ומחלות מולדות כגון תסמונת דאון וסיסטיק פיברוזיס (CF), נוטים לפתח מחלה חמורה יותר בעת הידבקותם בנגיף ה-RSV והינם בעלי סיכון גבוה ללקות בסיבוכים ריאתיים, כגון ברונכיוליטיס, דלקות ריאה וכן מצבים הדומים לקצרת הסמפונות.

כתבה הנוספת בסדרה: סתם שיעול או דלקת ריאות? כך תדעו 

 במקרים קיצוניים אף עלולה להתפתח מחלה כרונית של דרכי הנשימה התחתונות דמוית אסתמה. מחקרים רבים כיום מראים קשר בין זיהום RSV קשה בפגים, לבין התפתחות צפצופים חוזרים בנשימה (recurrent whizzing) ואסתמה בילדות. משכך בקרב תינוקות, ילדים או אלה הנמצאים תחת ההגדרות השונות של קבוצות הסיכון, אשר סובלים מהתסמינים שגורם הנגיף לאחר תקופת דגירה הנמשכת 3-5 ימים מרגע ההדבקה, חשוב לאבחן את הגורם לתופעות אלה ולבדוק האם המדובר בווירוס RSV. 

אוכלוסייה המצויה בסיכון מיוחד בעת חשיפה לRSV הינה הפגים. בעבר היה נהוג לחשוב כי רק פעוטות אשר נולדו בשבועות הריון מוקדמים מאד (עד שבוע 32) מצויים בסיכון, אך מחקרים ונתונים עדכניים מראים, כי פגים שנולדו בשבועות הריון מתקדמים (33-35 ), מצויים בסיכון דומה לזה של הנולדים הצעירים יותר ללקות בצורה קשה של המחלה ולסבול מסיבוכים ארוכי טווח.

כיצד ניתן לאבחן את הימצאות הווירוס?

את הימצאותו של ה- RSV ניתן לזהות בקלות בבדיקות מעבדתיות שונות, לרבות בידוד הנגיף בתרבית, אימונופלורוסנציה ישירה, אימונוכרומטוגרפיה, שיטת EIA, ו- PCR. צורות האבחון הנפוצות כיום הן הדגמת הנגיף בדגימת שטף אף או באמצעות שיטת PCR. 

הכתבה בשיתוף ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. 

עוד על המיזם:www.doctorschanneltube.org