למרות שקיים חיסון לחצבת שניתן כבר בגיל הילדות, המחלה מתפשטת. למה זה קורה? מדוע חצבת נחשבת למחלה מסוכנת? איך אפשר למנוע את התפשטותה? התשובות בכתבה שלפניכם/ן
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 04/05/2025
3 דקות קריאה
החצבת חזרה, וכמות המקרים בעולם הולכת וגדלה. נכון לחודש אפריל 2025, התגלו באמריקה בלבד 2,318 מקרים, לרבות 3 מקרי מוות, שזה פי 11 יותר מאפריל אשתקד[1]. אמנם קצת באיחור, אבל גם בישראל התגלה מקרה בודד של חולה שחזר מאירופה באפריל 2025, מה שהיה לאירוע הפותח של חזרת החצבת בארץ, ומאז התווספו כמה וכמה מקרים[2].
למרות שנהוג לתת חיסון נגד חצבת בילדות, היא אינה "מחלת ילדות" והופעתה יכולה להיות בכל גיל. זוהי מחלה נגיפית מדבקת מאוד, שמתבטאת בחום גבוה, תחושת חולשה כללית, נזלת ופריחה בעור – ולעיתים עלולה להוביל גם לסיבוכים חמורים ואף מסכני חיים. הנה דברים שכדאי לדעת כדי לעזור לעצור את התפשטותה.
צילום: depositphotos
מחלה קטלנית בתחפושת תמימה
חצבת אולי נראית במבט ראשון כמו מחלה קלה עם חום ופריחה, אך בפועל מדובר במחלה נגיפית מידבקת מאוד, שעלולה לגרום לסיבוכים שכיחים כגון דלקות אוזניים חיידקיות, דלקת ריאות, ברונכיטיס, דלקת גרון והתייבשות קשה. לצד זאת, למחלה גם סיבוכים חמורים ואף מסכני חיים[3]:
כ-1 מכל 1,000 חולים עלול לפתח דלקת מוח (אנצפליטיס), שיכולה לגרום לנזק עצבי קבוע או למוות. הסיכון גבוה בעיקר בקרב תינוקות, נשים בהריון, מבוגרים, אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת ואנשים הסובלים מתת תזונה.
חצבת עלולה "למחוק" את הזיכרון החיסוני של הגוף, ולהשאיר ילדים חשופים מחדש לזיהומים שבעבר כבר פיתחו נגדם הגנה.
במקרים נדירים המחלה מובילה לנזק מוחי מתקדם שמתפתח שנים לאחר ההדבקה.
יש חיסון. אז איפה הבעיה?
העובדה שיש חיסון נגד חצבת לא עצרה את חזרת המחלה והתפשטותה. למה זה קורה?
חיסון נגד חצבת ניתן בשתי מנות. מנה אחת מספקת כ־93% הגנה, ושתי מנות כ־97%. כלומר, רוב המתחסנים נהנים מחסינות לכל החיים, אבל יעילות גבוהה היא לא 100% וישנם מקרים נדירים שבהם החיסון אינו יוצר תגובה חיסונית מספקת[4].
על אף שניתן למנוע את החצבת ביעילות באמצעות שתי מנות חיסון, יותר מ-22 מיליון ילדים ברחבי העולם לא קיבלו אפילו את המנה הראשונה בשנת 2023. הפער הזה בכיסוי החיסוני הוביל לעלייה בשיעור מקרי החצבת בשנת 2024, והגביר את הסיכון להדבקות ממקור חיצוני – בעיקר בשל מטיילים לא מחוסנים שמגיעים מאזורים שבהם הנגיף ממשיך להתפשט באופן פעיל[5].
חצבת היא אחת המחלות המדבקות ביותר, ולכן נדרש כיסוי חיסוני של לפחות 95% באוכלוסייה כדי להשיג חסינות עדר ולמנוע התפרצויות. זאת ועוד, גם באוכלוסייה עם שיעור התחסנות גבוה, התפרצות יכולה להתרחש באזורים צפופים או בקהילות שבהן שיעור ההתחסנות נמוך במיוחד[6].
משבר אמון: כשהרשתות מחלישות את המדע
בעשור האחרון, ובעיקר מאז מגפת הקורונה, אנו עדים למשבר אמון הולך ומעמיק בין הציבור לבין מערכות הבריאות – משבר שמוביל לירידה מדאיגה בשיעורי ההתחסנות, גם בחיסונים שנחשבו בעבר מובנים מאליהם. שלושה גורמים מרכזיים תורמים לכך[7]:
מגפת הקורונה - הקורונה האיצה תהליכים של אובדן אמון במוסדות רפואיים וממשלתיים. שינויים בהנחיות, מידע סותר, חוסר ודאות מדעי, לצד תחושות של כפייה או שליטה – כל אלו תרמו לתחושת ניכור בקרב חלק מהציבור. גם מי שהתחסן הרגיש לעיתים ספק, ותחושת האמון העמוקה שנדרשת לחיסונים שגרתיים, כמו זה נגד חצבת, נשחקה. כך נוצרה קרקע פוריה להססנות חיסונים, גם בנושאים שבעבר נחשבו מוסכמים.
מידע כוזב ברשתות החברתיות - הרשתות החברתיות הפכו בעשור האחרון לכלי עוצמתי להפצת מידע, אך גם לזירה פורה להפצת מיתוסים ותיאוריות כזב על חיסונים. אנשים נחשפים שוב ושוב לתכנים מפחידים וכוזבים על תופעות הלוואי של חיסונים, גם אם המידע אינו מבוסס מדעית, והשמועות, שמתפשטות במהירות ברשתות החברתיות, גורמות לאנשים להימנע מחיסונים.
מתנגדי חיסונים – אמנם מדובר בקבוצה קטנה, אך היא קולנית, מאורגנת וממוקדת. בתקופת הקורונה מתנגדי החיסונים זכו לחשיפה רבה, ולעיתים אף לגיבוי פוליטי או תקשורתי. קבוצות אלו פעלו באופן שיטתי להפצת חששות לא מבוססים, ערערו את אמון הציבור, ותרמו לבלבול ולחוסר וודאות כללי. השפעתן ניכרת גם כיום – בירידה בשיעור ההתחסנות בחיסונים שגרתיים, כמו חצבת, שעלת ופוליו.
מה אפשר לעשות אחרת?
להבטיח חיסון שגרתי נרחב בכל האוכלוסייה. זוהי הדרך היעילה, הבטוחה והמשתלמת ביותר למניעת התפשטות המחלה. איך עושים זאת?
לומדים ממדינות שהצליחו להפחית את שיעור החצבת.
חושבים על אסטרטגיות הסברה חדשניות (כמו סושיאל חיובי).
מעניקים חינוך בריאותי מגיל צעיר.
לצד זאת, ארגונים עולמיים כמו WHO, יוניסף ו-CDC פועלים לקיום קמפיינים במדינות עם תחלואה גבוהה ואוכלוסיות בסיכון. החיסון נגד חצבת נמצא בשימוש כבר 60 שנה, עולה פחות מדולר לילד, ויכול להציל חיים[8].
לסיכום, חשוב לזכור שבריאות הציבור תלויה בכולנו, ולא רק ברופאים/ות ובמוסדות בריאות. וכדי לעצור את התפשטות החצבת - חשוב להתחסן.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
