האם כושר גופני בגיל המעבר יכול להשפיע על הסיכוי ללקות בדמנציה?

דמנציה היא שם כולל למגוון של מחלות נוירולוגיות ניווניות המתאפיינות באובדן זיכרון מתקדם וליקויים קוגניטיביים נוספים. מצבים אלה, משפיעים על כ- 50 מיליון אנשים ברחבי העולם, זאת על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (ה-WHO). דמנציה נפוצה בעיקר בקרב מבוגרים יותר, ודוחות בריאות עדכניים חשפו כי יותר נשים סובלות ממחלת האלצהיימר, המהווה את אחת מצורות הדמנציה, מאשר גברים בעולם. 

קיימים גורמי סיכון רבים הקשורים לאורח החיים שעלולים להביא להגברת הסיכון לדמנציה. למרות זאת, ביצוע של שינויים בהרגלים מסוימים במטרה לחיות חיים בריאים יותר, עשוי לסייע בהפחתת הסיכוי ללקות במחלות אלה בהתבגרות. 

קראו עוד: כדאי שתכירי: 7 אימוני כושר בטוחים ומועילים לתקופת ההריון 

מחקר חדש שבוצע באוניברסיטת גטבורג שבשוודיה ופורסם ב- Journal Neurology מצא כי נשים בגיל המעבר המקיימות אורח חיים פעיל ונמצאות בכושר גופני מעולה, מצויות בסיכון של כ-90% פחות להיות מאובחנות בדמנציה מאוחר יותר במהלך החיים, בהשוואה לנשים שרמת הכושר שלהם ממוצעת  . 

מהלך המחקר

במהלך המחקר החוקרים בחנו 191 נשים בנות 50 ויותר. רמת הכושר הקרדיו-וסקולרי, של הנבדקות, נבדקה באמצעות אימון אופניים. צוות החוקרים ביקש מהנשים במחקר להשתתף באימון עד שיחושו תשושות מבחינה פיזית, כך יכלו החוקרים לקבוע מהו שיא היכולת הקרדיו- וסקולרית של כל אישה. בספרות המקצועית יכולת זו מוגדרת כיכולת המקסימלית של המערכת הקרדיו וסקולרית לספק חמצן לשרירי השלד המשתתפים באימון והיכולת של השרירים הפעילים לחלץ את החמצן מהדם. לאחר הבדיקה, נמצא כי 40 מהנבדקות הן בעלות כושר גופני גבוה, 92 מנשים היו בכושר ממוצע ו-59 נשים בכושר נמוך. חלק מהנשים בקטגוריה השנייה נאלצו להפסיק את ההשתתפות בפעילות גופנית עקב יתר לחץ דם, כאבים בחזה או תסמינים קרדיו-וסקולאריים אחרים.

מחקר מצא: רמת כושר קרדיו - וסקולרי גבוהה בקרב נשים בגיל המעבר מפחיתה משמעותית את הסיכוי ללקות בדימנציה 

כושר גופני גבוה צמצם את הסיכון לדמנציה ב-88%

משתתפות המחקר היו במעקב במשך תקופה של 44 שנים, במהלכה הן עברו שש בדיקות להערכת התפתחות מצבים של דמנציה. במהלך תקופה זו, 44 ממשתתפות המחקר פיתחו סוגים שונים של מחלות נוירולוגיות ניווניות. מתוך אלה שסווגו במחקר כבעלות רמת כושר גבוהה, רק 5% אובחנו כסובלות מדמנציה. מנגד, 25% מאלה שהיו מדורגות כבעלות כושר גופני ממוצע ו-32% שהיו מדורגות כבעלות כושר גופני נמוך אובחנו כסובלות ממחלות אלה. במילים אחרות, לנשים הנבדקות שהיו בכושר שיא היה סיכוי נמוך יותר בכ-88% לפתח דמנציה בהשוואה לאלה המצויות בכושר פחות טוב. בנוסף, בקרב אלה בעלות כושר מצוין שאובחנו בדמנציה במהלך תקופת המעקב, המחלה התפתחה מאוחר יותר במהלך החיים, 11 שנים יותר בממוצע בהשוואה לנשים בעלות כושר בינוני. 

ממצא משמעותי נוסף היה כי בקרב 45% מהנשים שאולצו להפסיק את הפעילות הגופנית בשל בעיות קרדיו-וסקולרית התפתחו מצבים שונים של  דמנציה. ממצא זה מראה כי תהליכים קרדיווסקולריים שליליים שמתרחשים באמצע החיים, מגדילים את הסיכון ללקות בדמנציה בגילאים מבוגרים יותר. 

המחקר אמנם מצא קשר בין הכושר הקרדיו-וסקולרי להתפתחות דמנציה, אך הוא אינו מראה את הסיבתיות בין שני הגורמים. מחקר נוסף דרוש כדי להבין האם שיפור ברמת הכושר הגופני עשוי להיות בעל השפעה חיובית על הסיכוי לדמנציה ולקבוע באיזה שלב במהלך החיים הימצאות ברמת כושר גבוהה היא הקריטית ביותר. בנוסף, קיימות מספר מגבלות במחקר, כמו מדגם האוכלוסין המוגבל (כלומר שהתוצאות עשויות שלא להיות תקפות לגבי אוכלוסיות אחרות) והעובדה שרמת הכושר של הנשים הוערכה רק בשלב מסוים בתחילת הדרך של המחקר.