טיפול מניעתי בטאמוקסיפן יעיל אצל פחות משליש מהנשים

פחות משליש מהנשים המקבלות טיפול מניעתי לסרטן השד בטאמוקסיפן
ירוויחו מהטיפול. כך מדווחים חוקרים בגיליון האחרון של ה Journal of
the National Cancer Institute.

טאמוקסיפן היא תרופה הניתנת לטיפול בסרטן השד לפני ואחרי הפסקת
הווסת. התרופה פעילה רק כנגד סוגי סרטן אשר צמיחתם מגורה על-ידי
הורמונים אסטרוגניים. מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) אישר את
מתן התרופה טאמוקסיפן כטיפול מניעתי לנשים בגילאי 35 ומעלה הנמצאות
בסיכון גבוה לסרטן השד. ה FDA ביסס את החלטתו על מחקר שהראה כי
לטאמוקסיפן יש יכולת להפחית את הסיכון לסרטן השד ב 50% בקרב נשים
הנמצאות בסיכון גבוה. יחד עם זאת, במחקר דווחו תופעות לוואי כגון
סרטן צוואר הרחם, תסחיף ריאתי, שבץ לב, פקקת בוורידים העמוקים של
הרגליים, וירוד (קטרקט).

החוקרים במחקר זה השתמשו בנתונים מתוך סקר מקיף אשר נערך בשנת 2000
בארה"ב בנושא סרטן, כדי להעריך את מספר הנשים בגילאי 35 עד 79 אשר
נמצאו מתאימות לטיפול מניעתי בטאמוקסיפן. כמו כן, החוקרים העריכו את
מספר הנשים הלבנות והשחורות אשר יפיקו תועלת מהטיפול המניעתי
בטאמוקסיפן, וזאת על-פי מדד לבדיקת סיכון מול תועלת.

על-פי הערכותיהם, קבעו החוקרים כי 15.5% מהנשים בארה"ב בגילאי 35
עד 79 ללא סרטן השד יהיו מתאימות לקבל טיפול מניעתי בטאמוקסיפן.
מתוך הנשים הלבנות, 18.7% יהיו מתאימות לקבל טיפול מניעתי
בטאמוקסיפן, ורק 4.9% יפיקו תועלת כתוצאה מהטיפול כנגד הסיכונים
הכרוכים בתופעות הלוואי. נשים לבנות בגילאי 40 עד 49 יפיקו את
התועלת הרבה ביותר מהטיפול (8%) . מתוך הנשים השחורות, 5.7% יהיו
מתאימות לטיפול ורק 0.6% יפיקו תועלת מן הטיפול.

החוקרים מציינים כי המדד לבדיקת סיכון מול תועלת אינו יכול לשמש
כבסיס היחיד לקביעת ההחלטה לגבי שימוש מניעתי בטאמוקסיפן. כאשר
מחליטים להשתמש בטאמוקסיפן יש להתחשב בגורמים נוספים, כגון המצב
הרפואי של המטופלת, סגנון החיים שלה, והעדפותיה האישיות.

J Natl Cancer Inst. 2003;95(7):526-32

https://jncicancerspectrum.oupjournals.org/cgi/content/abstract/jnci;95/7/526

[09/04/2003]