ד"ר רמית מעוז-סגל

אתם שואלים – הרופא עונה: 9 שאלות שחשוב לשאול על אטופיק דרמטיטיס

מה זה בכלל אטופיק דרמטיטיס, האם הילד שלי מצוי בסיכון גם להתפתחות של תופעות אלרגיות אחרות, האם המחלה תחלוף בשלב מסוים בחיים ומהם הטיפולים שיקלו על המטרד? ד"ר רמית מעוז סגל, מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, עם התשובות לשאלות החיוניות

מאת: ד"ר רמית מעוז סגל

תאריך פרסום: 17/02/2020

6 דקות קריאה

בשיתוף עם ד"ר רמית מעוז-סגל i מומחית לאלרגיה, לאימונולוגיה קלינית ולרפואה פנימית

1. מה זה בכלל אוטפיק דרמטיטיס?

"אטופיק דרמטיטיס, או אסתמה של העור, היא מחלה כרונית שמתבטאת בדלקת עור וגורמת לאדמומיות בעור ולמראה עור יבש ומזדקן. מדובר במחלה שמופיעה לרוב בשנים הראשונות לחיים, בעיקר בראשונה, אך למעשה היא יכולה להתפתח בכל גיל.

דלקת העור מתאפיינת בתקופות של החמרה ושל נסיגה" משיבה ד"ר מעוז-סגל ומוסיפה: "המקור למחלה הוא פגם במערכת החיסון של העור ובמבנה שלו. העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף שלנו וקיימים בו גם תאים וחלבונים שונים המהווים חלק בלתי נפרד ממערכת החיסון. אלה נועדו כדי להגן על הגוף מפני חדירת מזהמים שונים (כגון וירוסים חיידקים ופרזיטים). בקרב החולים באטופיק דרמטיטיס, קיים פגם במבנה העור וליקויים במרכיבי מערכת החיסון שבו אשר מונעים ממנו לקיים את תפקידו בהגנה עלינו מפני מזהמים חיצוניים. בסופו של דבר, שינויים אלו גורמים להתפתחות של דלקת כרונית שהופכת את העור ליבש (בשל כך שהוא "אינו מסוגל" למנוע את איבוד הלחות דרכו), לבעל מרקם מחוספס ונוקשה, ועם נטייה למבנה לא סדיר ולהופעת סדקים בעור, דבר שחושף את החולים לזיהומים עוריים חוזרים.

החולים באטופיק דרמטיטיס סובלים לרוב מתחושה לא נעימה בעור, גרד ועקצוצים אשר עלולים להיות קשים עד לכדי פגיעה באיכות חייהם. כתוצאה מכך, הם נאלצים להשתעבד לשגרה של טיפולים יומיומיים הכוללים מריחת קרמים, נטילת תרופות וטיפולים קשים יותר במקרים מורכבים".

תינוק עם פריחה על פניו שהתפתחה בגלל אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור)
קרדיט: Shutterstock | By Skylines

2. אז אטופיק דרמטיטיס היא מחלה של ילדים בלבד?

"בהחלט לא. למרות שברוב המקרים המחלה מתפרצת בגיל הילדות, היא יכולה להימשך גם בגיל ההתבגרות ועד לבגרות. מיקום התפתחות האקזמה משתנה בהתאם לגיל: בתינוקות למשל, הפריחה האופיינית תתפתח לרוב באזור הפנים, ובילדים בגיל בית הספר היסודי היא שכיחה יותר באזור הכפלים. בגיל המבוגר לעתים המחלה מתפרצת בפתאומיות, או שהייתה קיימת בילדות בצורה קלה ובבגרות מתפרצת בדרגת חומרה קשה יותר".

3. איך אפשר להבדיל בין אטופיק דרמטיטיס לבין תפרחות אחרות או סתם יובש בעור?

"לרוב, מראה התפרחת הוא טיפוסי ולכן תהליך האבחון פשוט יחסית עבור רופא בעל ניסיון אשר מכיר את המחלה ואת תסמיניה היטב. אם המראה אינו שגרתי יש לבצע בירור נוסף שלפעמים כולל ביופסיה של העור על מנת לשלול מצבים אחרים. קיימים מספר סימנים שיעוררו חשד להתפתחות של אטופיק דרמטיטיס, כמו יובש קיצוני כרוני של העור, עור אדום ומגורה, עור מחוספס למגע, נטייה להחלמה אטית לאחר חבלות בעור או עקיצות חרקים ולעתים הזדקקות לטיפולים אנטיביוטיים עקב הזדהמות של העור" מפרטת ד"ר מעוז-סגל .

"במקרים בהם עולה חשד, חשוב לפנות לרופא מומחה לאלרגיה שיבצע את הברור הנדרש הכולל בדיקה גופנית שנועדה כדי לקבוע כמה משטח הגוף המחלה מערבת ומהי חומרת האקזמה. בחלק מהמקרים המטופל יתבקש גם להשלים בדיקות מעבדה כגון רמת IGE
(immunoglobulin E ) וספירת דם, על מנת לבדוק את רמת האאוזנופילים (תאים המהווים חלק ממערכת החיסון) שלרוב תהיה גבוהה יותר בחולים אטופיים. כפי שצוין לעיל, אם מראה התפרחת אינו טיפוסי תבוצע גם ביופסיה של העור לשם אבחנה סופית. בנוסף, המטופל או ההורים (אם מדובר בילדים קטנים מאוד) יתושאלו גם לגבי קיום של תסמינים נוספים שיכולים להעיד על נזלת אלרגית, אסתמה או אלרגיה למזון, ששכיחותם גבוהה יותר בקרב חולים עם אטופיק דרמטיטיס".

4. אם הילד שלי אובחן כסובל מאסתמה של העור, האם יש מחלות נוספות שצריך לחפש?

"אטופיק דרמטיטיס היא מחלה שמשתייכת לקבוצת המחלות האטופיות (ATOPY) ולכן קשורה גם בשכיחות מוגברת למחלות אטופיות אחרות, כמו אלרגיה למזון, אסתמה, נזלת אלרגית, נוכחות פוליפים חוזרים בחלל האף ועוד. מסיבה זו, במהלך האבחון יבדוק הרופא המומחה האם קיימים סימנים אופייניים למחלות אחרות הנובעות מתפקוד לקוי של מערכת החיסון. לדוגמה, חלק מהחולים הם בעלי שכיחות מוגברת לאלרגיה לקרדית אבק הבית והאחרונה מצידה עלולה להוביל להחמרה באסתמה של העור".

5.האם אטופיק דרמטיטיס בילדים קשורה גם לאלרגיה למזון?

"קיים קשר הדוק בין אטופיק דרמטיטיס להתפתחות אלרגיה למזונות שונים. הבעיה העורית מופיעה לרוב לפני התפתחות האלרגיה למזון, ולכן חשוב שההורים יהיו מודעים לקשר האפשרי בין שני המצבים. בתינוקות, מדובר בקשר קריטי במיוחד, זאת בשל החשיפות הראשוניות למזון". מדגישה ד"ר מעוז- סגל ומוסיפה: " מסיבה זו בתינוקות הסובלים מאסתמה של העור, תתבצע חריגה מההנחיות הרגילות על פיהן לא נהוג לבצע טסטים עוריים לפני חשיפה ראשונה למזון. במקרים בהם מדובר באטופיק דרמטיטיס יש לשקול ביצוע תבחיני עור למזונות אלרגניים שכיחים עוד לפני החשיפה למזונות אלרגנים שכיחים (למשל, ביצים, אגוזים, בוטנים סויה חלב) . במידה ותבחיני העור חיוביים, דהיינו מצביעים על רגישות לאותו מזון (sensitization) , ברוב המקרים יומלץ על ידי המומחה לאלרגיה לבצע את החשיפה הראשונה למזון האלרגי במרפאת האלרגיה תחת השגחת רופא מומחה לאלרגיה".

אישה מגרדת את ידה בעקבות פריחה שמקורה באטופיק דרמטיטיס
By Ternavskaia Olga Alibec | Shutterstoc

6. האם המחלה יכולה להיעלם?

"אטופיק דרמטיטיס היא מחלה כרונית, אך חלק מהילדים אשר סובלים מהצורה הקלה של שלה וללא מחלות אטופיות נוספות יוכלו להחלים ממנה עם ההתבגרות , בדרך כלל עד גיל 6 שנים. עם זאת, חשוב לציין כי כשני שליש מהילדים עם אטופיק דרמטיטיס בינקות ימשיכו לסבול ממחלה כרונית".

7. אילו טיפולים יכולים להקל על הגרד והאקזמה?

"שם המשחק הוא מתן לחות לעור" קובעת ד"ר מעוז-סגל. "ישנם מספר טיפולים ביתיים שיכולים להקל על היובש העורי ולשפר את מצב האקזמה. ברוב המקרים, בשלב הראשון יומלץ על טיפול טופיקלי (מקומי), הכולל שימוש בסבונים אשר שומרים על הלחות הטבעית של העור ולא מחמירים את היובש העורי, קרמים ומשחות שנועדו להגן על העור ולסייע במניעת יובש קיצוני. לעיתים, יינתנו גם משחות טיפוליות, כמו משחות אנטיביוטיות לטיפול בזיהום אזורי, משחות המכילות סטרואידים לאזורים בהם התפתחה אקזמה קשה וכן גם משחות המכילות תכשיר פעיל אשר נוגד את פעילות תאי ה-T בעור (המהווים שחקנים פעילים בגרימת האקזמה העורית), כגון PROTOPIC או ELIDEL . בנוסף, בילדים קטנים מאוד מומלץ לגזור את ציפורני הידיים בתדירות מוגברת כדי למנוע גירוד קיצוני ופציעה של העור".

"בילדים אשר סובלים ממחלה קשה מאד ובהיעדר פתרון יעיל אחר, המומחה לאלרגיה יבצע תבחיני עור למזון וישקול הגבלה על מזונות שונים (דיאטת אלימינציה), על מנת לנסות להקל על התסמינים. עם זאת, הגבלה זו תתבצע במיעוט המקרים. לעיתים אף יומלץ על אמבטיית אקונומיקה (BLEECH) כטיפול בילדים או מבוגרים שחווים זיהומים חוזרים בעור. יש לציין כי טיפול זה ניתן במצבים קיצוניים תחת הנחיית הרופא המטפל בלבד" מדגישה ד"ר מעוז - סגל.

8. האם קיים גם טיפול מניעתי?

"מחקרים מסוימים מצאו כי בנשים שקיבלו טיפול בפרוביוטיקה מסוימת במהלך ההריון וההנקה נצפה שיפור במצב האקזמה בקרב התינוקות שנולדו. אך יש לציין שהתוצאות אינן חד משמעיות".

9. מה לגבי טיפול על ידי תרופות?

"הורים רבים מעדיפים להימנע ממתן תרופות ואכן אם מדובר במחלה קלה שלא מצריכה טיפול סיסטמי לרוב לא נמליץ עליו. עם זאת, במצבים מסוימים מדובר בטיפול הכרחי שנועד כדי למנוע התדרדרות של המחלה, סבל יומיומי מהמטופל ובעיקר סיבוכים שונים הקשורים במחלה (בעיקר זיהומים סיסטמיים). לכן, חשוב שלא לנסות לטפל בבעיה לבד אלא לפנות להתייעצות עם רופא מומחה באלרגיה בעל ניסיון בטיפול באסתמה של העור כדי לקבל החלטה מושכלת".

על פי ד"ר מעוז-סגל, קיימים מספר סוגים של טיפולים סיסטמיים שנועדו כדי להפחית את תחושת הגרד, להשתלט על הדלקת העורית ולמתן את עוצמתה:

"תרופות אנטי היסטמיניות לדוגמה, מסייעות במיתון של תחושת הגרד. מדובר בטיפול שניתן באופן יומיומי בתקופות של החמרה בלבד. קיימות גם תרופות פומיות (ניתנות דרך הפה) שנועדו לשימוש יומיומי כרוני, כמו סינגולייר. סינגולייר היא תרופה "נוגדת לוקוטריאנים" אשר פותחה לטיפול באסתמה, אך נמצאה גם כמסייעת במיתון חומרת האקזמה בחולים אטופיים. למרות זאת, ברוב המקרים הקשים של אטופיק דרמטיטיס (כשני שליש) תרופה זו לא תועיל.

במקרים קשים מאוד יינתנו לעתים סטרואידים סיסטמיים. יש לציין כי טיפול זה עלול להיות מלווה בתופעות לוואי רבות ולכן יינתן לרוב לפרקי זמן קצרים (מספר ימים ועד לשבוע או שבועיים). בחולים עם מחלה קשה יש לשקול תכשיר אימונוסופרסיבי כגון מטוטרקסאט או ציקלוספורין . לגבי ציקלוספורין- מדובר בתרופה מדכאת חיסון אשר מדכאת את פעילות תאי ה-T ומשמשת לרוב כטיפול כימותרפי או בחולים לאחר השתלה (לצורך מניעת דחיית השתל). במקרים קשים של אטופיק דרמטיטיס מתן ציקלוספורין במינונים נמוכים מהווה טיפול יעיל מאד ומקובל. יש לציין כי אלו המטופלים באמצעות תכשיר זה יידרשו להיות במעקב חודשי, כולל ביצוע בדיקות דם אחת לחודש על מנת לנטר את רמת התרופה בדם ולוודא שלא מתחילות תופעות לוואי" מציינת ד"ר מעוז-סגל. " אם תרופה זו ניתנת תחת מעקב קפדני ולפי ההנחיות, מדובר בטיפול יעיל מאוד למקרים של אטופיק דרמטיטיס קשה, הן בילדים והן במבוגרים. אך יש לזכור שחשוב שהמעקב יתבצע על-ידי רופא מומחה ובעל ניסיון בטיפול באטופיק דרמטיטיס.

בשנה החולפת נכנס לסל הבריאות בישראל טיפול חדש ומהפכני באסתמה של העור. "דופילומאב (DUPILUMAB ) היא תרופה ביולוגית שניתנת באמצעות זריקה תת עורית אחת לשבועיים. מנגנון הפעולה של דופילומאב הוא חסימה של מסלול IL-4 ו- IL-13 - מולקולות בשם אינטרלויקינים אשר מתפקדות כשחקני מפתח באטופיק דרמטיטיס ובאטופיה בכלל (תרופה זו נכללת בסל התרופות בישראל גם לטיפול באסתמה קשה ומחקרים מצביעים על יעילות רבה בחולים עם פוליפוזיס נזלית). טיפול זה יינתן בשלבים הראשונים במרפאת אלרגיה ולאחר מכן ניתן לשקול הזרקה ביתית, פעמיים בחודש" מפרטת ד"ר מעוז-סגל ומדגישה: "מדובר בטיפול בעלי אחוזי הצלחה גבוהים אשר ניתן כרגע מבוגרים ולילדים מעל גיל 12. ייתכן בעתיד הקרוב יאושר הוא לשימוש גם בילדים צעירים יותר, תוך התאמת מינונים כמובן. במסגרת הנחיות סל הבריאות נכון לשנת 2020 , תרופה זו ניתנת לחולים עם אטופיק דרמטיטיס קשה רק לאחר כישלון של טיפול אימונו-סופרסיבי, כגון ציקלוספורין".

הכתבה בשיתוף עם ד"ר רמית מעוז-סגל, מומחית לרפואה פנימית, אלרגיה ואימונולוגיה קלינית. חברת האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קליני. מנהלת מרפאה פרטית בכפר סבא. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.