האם המערכת החיסונית משפיעה גם על הנפש שלנו?

האם הגוף והנפש שלנו נפרדים? לפי מחקר (1) חדש של אוניברסיטת וושינגטון, כנראה שלא. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Nature Immunology, מצא קשר מפתיע בין הגוף לנפש – מערכת החיסון. החוקרים גילו כי החולייה המקשרת בין הגוף לנפש היא ככל הנראה מולקולת חיסון בשם IL-17. 

מולקולה זו ככל הנראה מיוצרת על-ידי תאים חיסוניים הנמצאים בסביבת המוח, והיא יכולה להשפיע על התפקוד המוחי באמצעות אינטראקציה עם נוירונים, ובכך להשפיע על ההתנהגות.

שינויים התנהגותיים – תוצר לוואי או קשר ישיר?

בעבר מולקולה IL-17 נמצאה קשורה לדיכאון (2) ולאוטיזם  (3), ועל כן אחד הדברים שבחנו החוקרים היא את השפעתה של מולקולה IL-17 על ההתנהגות – האם מעט מדי או יותר מדי IL-17 קשור לשינויים התנהגותיים. 

אין הרבה נוכחות של המערכת החיסונית במוח האדם, ומעט התאים החיסוניים שמצאים שם אינם מייצרים IL-17. כיצד, אם כן, מצליחה מולקולה זו להשפיע על המוח ולגרום להפרעות נפשיות? הדבר נשאר בגדר תעלומה במדע, עד מחקר זה.

אחד הדברים שהתגלו במחקר הוא שהרקמות שסביב המוח מכילות תאים חיסוניים. בין תאים אלו קיימת גם אוכלוסייה של תאי T בשם גמא-דלתא, שאחראית על ייצור קבוע של IL-17. כעת, תהו החוקרים, האם לתאי T אלו, שבסביבת המוח, או למולקולת IL-17, יש השפעה כלשהי על ההתנהגות.

בשלב הבא החוקרים בחנו את המדדים הבאים בעכברים: זיכרון, התנהגות חברתית, חיפוש מזון וחרדה. הם מצאו כי עכברים שהיו בעלי מחסור בתאי T גמא-דלתא או IL-17, נראו זהים בכל המדדים לעכברים בעלי מערכת חיסונית תקינה, למעט עניין החרדה: עכברים עם רמות נורמליות של תאי T גמא-דלתא או IL-17, הפגינו דריכות, שהתפרשה כמידה גבוהה של חרדה, אך עכברים ללא תאי T או IL-17, הפגינו פחות דריכות, שהתפרשה כרמת חרדה נמוכה. 

יתרה מזאת, החוקרים אף גילו כי לנוירונים במוח יש קולטנים שהגיבו ל- IL-17. כשהחוקרים הסירו קולטנים אלו כדי שלא תתקיים במוח תגובה ל- IL-17, העכברים חזרו למצב של פחות דריכות/חרדה. לטענת החוקרים, המחקר מעיד על קשר ישיר בין המערכת החיסונית למוח, והשינויים ההתנהגותיים אינו תוצר לוואי של אינטראקציה זו.

למה קיים קשר בין המוח למערכת החיסונית?

לאחר שהשתכנעו החוקרים כי קיים קשר ממשי בין המערכת החיסונית למוח, הם ניסו להבין למה נועד קשר זה. 

השערת החוקרים היא שהמערכת החיסונית והמוח התפתחו במקביל, והשפעת מולקולות חיסוניות על ההתנהגות יכולה לנבוע מצורך הישרדותי – ברגע שההתנהגות משתנה לערנית ולדרוכה יותר, הסיכוי להידבק בזיהום ממקור חיצוני (למשל מהטורפים, במקרה של המכרסמים) הוא קטן יותר.

החוקרים ממשיכים לחקור את הקשר בין הגוף לנפש וכעת מנסים להבין כיצד הנוירונים ו-IL-17 עובדים ביחד וגורמים לשינויים התנהגותיים, כמו גם כיצד תאי T שבקרום המוח מצליחים לזהות חיידקים באזורים אחרים בגוף.

(1) Meningeal γδ T cells regulate anxiety-like behavior via IL-17a signaling in neurons. Nature Immunology, 2020; DOI: 10.1038/s41590-020-0776-4.

(2) Behav Sci (Basel). 2018 Nov; 8(11): 102. Published online 2018 Nov 4. doi: 10.3390/bs8110102.

(3) Journal of Neuroinflammation volume 9, Article number: 158 (2012). https://jneuroinflammation.biomedcentral.com/articles/10.1186/1742-2094-9-158.