כיצד השפיעה הקורונה על בריאות הנפש? סקר עולמי חדש

דו"ח האושר העולמי שפורסם לאחרונה הציג תמונה די מפתיעה בכל הנוגע לבריאות המנטלית של אזרחי הגלובוס בצל המגפה. מהנתונים המוצגים בו נראה כי וירוס הקורונה וההשלכות המנטליות, הכלכליות והבריאותיות שהביא עמו לא הצליחו לפגום באושרה של האנושות (1). אולם, סקר חדש (2) שבחן את ההשפעות הנפשיות של המשבר הבריאותי ברחבי העולם, מטיל ספק בנתונים שפורסמו, וחושף כי הנגיף החדש הוביל לעלייה משמעותית בשיעור הסובלים מטראומה, חרדה והפרעות במצב הרוח. 

 Tiwiplusk | Shutterstock

הסקר שכלל 49 אלף מבוגרים ממדינות שונות בעולם חשף כי כ-57% מהמשיבים חוו מצוקה נפשית או טראומה הקשורה במגפה. כרבע מהנשאלים פיתחו סימנים או סיכון מוגבר להפרעות מצב רוח ורק כ-40% תיארו את עצמם כמשגשגים או מצליחים בצל המשבר הבריאותי. הנתונים מצביעים על כך שהמגפה ככל הנראה תוביל להשלכות נפשיות ארוכות טווח. 

הסקר הנוכחי, הוא חלק מיוזמת מחקר מתמשכת במסגרת פרויקט הבריאות המנטלית למיליון נפש, שהנתונים הנאספים במסגרתו זמינים גם לחוקרים אחרים.

החוקרים פיתחו כלי הערכה אנונימי אשר מאפשר לבחון את התפקוד והיכולת הרגשית, החברתית והקוגניטיבית של הנבדקים. השאלון מורכב מ-47 אלמנטים שבוחנים את הרווחה הנפשית. תוצאות הסקר נעות בטווח של 100- ועד ל-200+, כאשר תוצאה שלילית מרמזת על בריאות נפשית ירודה יותר. המשיבים מסווגים כסובלים מבעיה נפשית קלינית, בסיכון להתפתחות של מצבים נפשיים שונים, מנהלים את הסימפטומים המנטליים, מצליחים לשלוט במצב הנפשי ומשגשגים. 

צעירים ספגו את המכה המנטלית הקשה ביותר

ההערכה הנוכחית בחנה את נתוניהם של קרוב ל-49 אלף משיבים בין תחילת אפריל לסוף דצמבר 2020. כמו כן, קבוצה של כ-2,000 נבדקים שהשיבו על הסקר בשנת 2019 שימשו כקבוצת השוואה. 

ציון בריאות הנפש בשנת 2020 היה נמוך יותר ב-8% בהשוואה לזה שהושג בשנת 2019 באותן מדינות. זאת ועוד, שיעור המשיבים שנפלו לקטגוריה של סובלים מתסמינים קליניים עלה מ-14% בשנת 2019 ל-26% בשנת 2020. 

אזרחי סינגפור היו בעלי התוצאה הגבוהה ביותר בסקר בריאות הנפש, ואחריהם אזרחי ארצות הברית. בקצה השני היו מצויים משיבים מבריטניה ודרום אפריקה שהראו את התוצאות הנמוכות ביותר. החוקרים מציינים עם זאת, כי משיבים ממדינות דוברות אנגלית כמו גם אלו בהן קיימת גישה חופשית לאינטרנט אינם בהכרח מייצגים את המדינה כולה, ככל הנראה בשל שטף המידע אליו חשופים המשיבים. 

ההידרדרות ברווחה הנפשית התבטאה בצורה המשמעותית ביותר בקטגוריית הגיל הצעירה (גילאי 18-24), בה הציון הממוצע היה ב-29% נמוך יותר בהשוואה לזה שהושג בקרב נבדקים בגילאי 65 ומעלה. למעשה, כ-70% מהמשיבים המבוגרים יותר נפלו תחת הקטגוריות של משיגים שליטה במצב הנפשי ומשגשגים, זאת בהשוואה ל-17% בלבד מהנבדקים הצעירים. 

אלה הן הקבוצות שמצויות בסיכון הגבוה ביותר

הבריאות הנפשית הלקויה ביותר נמצאה בקרב אלה בעלי זהות א-מגדרית (שאינם מגדירים את עצמם כגבר או אישה). בקרב קבוצת אוכלוסייה זו כ-50% הוגדרו כבעלי סיכון קליני לבעיות נפשיות זאת בהשוואה לגברים ונשים יחדיו. כמו כן, משתתפים שסבלו משינה לקויה, לא קיימו אינטראקציה חברתית מספקת וכן גם אלה שרמת הפעילות הגופנית שלהם הייתה נמוכה השיגו תוצאות נמוכות יותר במבחן המנטלי (82,66,46 נקודות פחות בהתאמה).