דלג לתוכן

אלה הקורבנות של המצב הבטחוני שאף אחד לא מדבר עליהם

הימים האחרונים של מבצע שומר החומות הובילו לנפגעים רבים בגוף ובנפש, אך גם היוו טריגר בקרב נפגעי פוסט טראומה רבים. האם ניתן למנוע התפרצות של תסמינים וכיצד ניתן לעזור למי שההפרעה כבר התחדשה אצלו בעקבות המצב הבטחוני? התשובות בכתבה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 19/05/2021
3 דקות קריאה


זה כבר כמה ימים שרועי (שם בדוי) לא יוצא מהמיטה, סובל ממיגרנה קשה ואינו מסוגל לתקשר עם העולם. עם תחילת סבב ההסלמה של מבצע שומר החומות, כשנשמעו הפיצוצים הראשונים של היירוטים באזור השפלה, הפוסט טראומה מהצבא החלה לתת את אותותיה אצל רועי.

רועי הוא אחד מיני רבים הסובלים מפוסט טראומה, הידועה גם בשם הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD). בישראל חיים כיום כ-4,000 אנשים הסובלים מפוסט טראומה מהצבא בלבד (1) , וזאת בלי לדבר על אנשים נוספים הסובלים מהפרעה זו בעקבות מגורים בעוטף עזה, בעקבות עבודה בשירותי הצלה וכו'. בשביל אנשים אלו, כל אזעקה, כל יירוט, כל ריצה למרחב מוגן, עלולים להוות טריגר להפרעה, שבתורה מובילה להתפרצות תסמינים. 


חיילת מחבקת נערה בפוסט טראומה אחרי התקפת טילים
Rostislav Glinsky  | Shutterstock


מה זה PTSD ומה התסמינים?

הפרעת דחק פוסט טראומתי היא הפרעה פסיכיאטרית שעלולה להופיע בקרב אנשים שחוו אירוע קשה או מסכן חיים – הן אם הם חוו אותו והן אם הם היו עדים לו – כגון מלחמה, פיגוע, תאונה ועוד (2) .

לאנשים הסובלים מהפרעה זו יש מחשבות ורגשות עזים הקשורים לחוויה שהם עברו, אשר ממשיכים גם הרבה אחרי שהחוויה הסתיימה. ההפרעה עלולה להופיע בעקבות מפגש עם אנשים או אירועים המזכירים את הטראומה, אך גם מצבים עקיפים, שאינם קשורים ישירות לטראומה, עלולים להזכיר את החוויה הטראומתית ולהוות טריגר שיגרום להופעה מחודשת של התסמינים. כך למשל רעש חזק של פיצוץ עלול להזכיר טראומה ממלחמה ולהוות טריגר להתפרצות ההפרעה (3).

ישנם מגוון תסמינים לפוסט טראומה והם כוללים זיכרונות טורדניים, פלאשבקים, סיוטים, סטרס, חרדה, תחושת אשמה ובושה, הימנעות ממצבים שמזכירים את הטראומה, שינויים במצב הרוח, מחשבות שליליות, בעיות בזיכרון, ניתוק מהמשפחה ומחברים, קשיים במערכות יחסים, קהות חושים, בעיות ריכוז, עצבנות ומתיחות, התפרצויות זעם, פגיעה עצמית, תוקפנות ועוד (2).

פרט לתסמינים הנפשיים והקוגניטיביים, הפרעת דחק פוסט טראומתית עלולה להוביל גם לבעיות פיזיולוגיות. כך למשל, במקרים רבים מדווחים נפגעי טראומה על הפרעות שינה ועל הופעה של מיגרנה בעת התעוררות התסמינים. הסיבה למיגרנה ככל הנראה נעוצה בכך שסטרס, אחד התסמינים של התפרצות ההפרעה, גורם להופעה של כאבי ראש (4).

עד שהמבצע יסתיים: איך להימנע ככל שניתן מתסמיני ההפרעה?

חשוב שאדם הסובל מפוסט טראומה יהיה בטיפול באופן עקבי. הטיפול מבוסס בדרך כלל על טיפול פסיכותרפי, טיפול תרופתי או שני הדברים גם יחד (תלוי באדם ובחומרת ההפרעה) (5). 

הטיפול הנפשי כולל בדרך כלל שיחות עם איש/אשת מקצוע אישיות, טיפול קבוצתי או טיפול CBT. הטיפול התרופתי בדרך-כלל כולל נוגדי דיכאון ותרופות המטפלות באופן נקודתי בתסמינים כגון כדורי שינה, תרופות נגד מיגרנות ועוד (5). 

פרט לכל אלה, חשוב לשמור על אורח חיים הכולל פעילות גופנית, הימנעות ממשימות מלחיצות מדי, קביעת סדר יום, מפגש עם אנשים ושיתוף בחוויות, עשיית פעילות מרגיעה ועוד (5).

איך אפשר לעזור למישהו שסובל מפוסט טראומה?

גם לאדם הצופה בקרוב אליו סובל מפוסט טראומה, מדובר בחוויה לא נעימה כלל. הן אם זה כעס על המצב והן אם זו דאגה לעתיד – אלו הן תחושות לגיטימיות שעלולות לפגום במרקם הבטוח של הבית (6) . 

איך תוכלו לעזור?

•למדו וקראו כמה שיותר על ההפרעה. ידע עשוי לעזור לכם להבין מה עובר על הקרוב אליכם, וכך תוכלו להיות יותר אמפטיים ולעזור.

• הציעו ללכת לרופא/ה או לטיפול פסיכולוגי, והציעו ליווי עד ההגעה למקום.

• הקשיבו ועדכנו שאתם מעוניינים להקשיב אם רק ירצה או תרצה לדבר.

• תכננו פעילות משפחתית ביחד – סרט בבית, ארוחת ערב אצל ההורים וכו'.

• עשו פעילות גופנית ביחד – הליכה, טיול אופניים, או כל פעילות גופנית אחרת.

• עודדו שמירה על קשר עם המשפחה ועם החברים/ות.

• שמרו על תקשורת טובה – היו ברורים וחיוביים, נסו להימנע מגישות שליליות ושאלו שאלות על הרגשות שהוא/היא חווים.

לצד זאת, חשוב לא פחות שתמשיכו לדאוג לעצמכם ולחיי המשפחה. כך תעשו זאת (6):

• דאגו לבריאות הנפשית והגופנית שלכם.

• הפנימו שאתם לא אשמים במצב ואינכם יכולים לשנות אנשים.

• אל תוותרו על פעילויות חברתיות ועל תחביבים.

• הקפידו על פעילות גופנית לצורך הפגת לחצים.

• אכלו אוכל בריא ומאוזן.

• זכרו את הדברים הטובים שקרו לכם ולמשפחה כולה, גם ברגעים קשים אלו.

• העזרו בחברים ובמשפחה כדי לשתף במה שאתם עוברים.

• קבלו עזרה – במידת הצורך, פנו לקבלת עזרה מקצועית.

התמודדות עם פוסט טראומה של אדם קרוב יכולה להיות חוויה לא פשוטה, אך בעזרת טיפול נכון בעצמכם, טיפול עקבי של הסובל מפוסט טראומה ותמיכה מצידכם, התקופה זו עשויה להפוך לנסבלת הרבה יותר. 

מקורות 

(1)  https://www.natal.org.il/knowledge_item/%D7%94%D7%9C%D7%9D-%D7%A7%D7%A8%D7%91-2/.
(2) /diseases/post-traumatic-stress-disorder/
(3) https://www.psychiatry.org/patients-families/ptsd/what-is-ptsd.
(4) /diseases/tension-headache/
(5) https://www.nimh.nih.gov/health/topics/post-traumatic-stress-disorder-ptsd/.
(6) https://www.uofmhealth.org/health-library/af1005spec.


האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר אגאטו בריסו
ד"ר אגאטו בריסו פסיכיאטריה
סגנית מנהלת מחלקה במחלקת פסיכיאטריה בבית חולים תל השומר
ד"ר יובל בן אמנון
ד"ר יובל בן אמנון פסיכיאטריה
פסיכיאטר מומחה
ד"ר לב קורבסקי
ד"ר לב קורבסקי פסיכיאטריה
פסיכיאטר למבוגרים ופסיכוגריאטר.
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום פסיכיאטריה

בניהול ד"ר אילן וולקוב
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו