דלג לתוכן

האם אלו הקורבנות העיקריים של מגפת הקורונה?

התקופה האחרונה הייתה קשה לכולם: סגרים, ריחוק חברתי, אי ודאות, לחצים כלכליים ועוד קשיים רבים. למה הובילו הקשיים האלו ועל הם מי השפיעו במיוחד? הפרטים בכתבה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 24/06/2021
3 דקות קריאה

על פי דיווחים של עמותת ער"ן, שמספקת מענה לאנשים במצוקה ובחרדה, הקשיים בתקופת התפרצות נגיף ה-COVID-19 הובילו לעלייה חדה בפניות של מקרי אובדנות לקו החם שהם מפעילים. כמו כן, דווח גם על עלייה במספר התערבויות החירום שלהם להצלת מתאבדים, שעלה ל-12 התערבויות שבועיות! עמותת סה"ר שמפעילה צ'אט לתמיכה נפשית, מדווחים על עלייה של 170% בפניות אליהם, ועלייה של 22% בתוכן בנושאי חרדה[1].


Rawpixel.co | Shutterstock
 

עלייה דרמטית גם בארה"ב

הנתונים הללו אינם אופייניים לישראל בלבד. לפי פרסום של ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב), במהלך קיץ 2020 הייתה עליה של 22.3% ובמהלך קיץ 2021 של 39.1%, במספר הפניות השבועיות למיון בשל חשד לניסיון אובדני בקרב בני 12-17 בהשוואה לאותן התקופות בשנת 2019. כאשר העלייה המשמעותית ביותר הייתה בקרב בנות, עם עליה של 51% במספר הפניות של בנות 12-17 למיון, בין התאריכים פברואר 2020 למרץ 2021, בהשוואה לאותם התאריכים ב-2019. המידע נאסף מ-71% מחדרי המיון ב-49 מתוך 50 מדינות בארה"ב[2].
 

ירידה בניסיונות התאבדות בתחילת משבר

באפריל 2020, פרסמה המועצה הלאומית למניעת אובדנות[3] נייר עמדה ובו פירטה את עמדותיה, וציינה כי על פי המודלים הקיימים בספרות המקצועית, התאבדות היא התנהגות הנובעת משילוב של מספר גורמים, הקשורים לרוב להפרעות פסיכיאטריות ואירוע חיים שלילי הגורם לדחק. אלה מובילים למחשבות אובדניות, שעלולות לבסוף אף להוביל לניסיון ואף להתאבדות.

לפי נייר העמדה, מצבים ששמים אדם בסכנת חיים, מובילים אותו להתעסקות בניסיון לשרוד ומפחיתים את המחשבה על המצוקה והכאב הפנימיים ולכן, באופן פרדוקסלי, בתחילת זמן משבר צפויה ירידה במספר הניסיונות האובדניים. אך עם סיום המשבר, או אפילו עוד לפני כן, צפויה עליה משמעותית בשיעור האובדנות, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון הכוללות:

  • חולים פסיכיאטריים
  • קשישים
  • קטינים – ככל שהילד צעיר יותר, הפגיעות שלו גדולה יותר
  • אנשים שאיבדו את קרובים
  • אנשי רפואה ובריאות
  • אוכלוסיות בסגר
  •  

הסיבות לעליית המקרים בארץ

על פי גורמים מקצועיים שונים בארץ, ישנן סיבות שונות לעלייה בשיעור האובדנות במצב הנוכחי, ובהן דחיית טיפול פסיכיאטרי ראוי באוכלוסייה הסובלת מהפרעות פסיכיאטריות בשל החשש להגיע למרפאות, כמו גם ירידה בשיעור האשפוזים הפסיכיאטרים והפניות למיון הפסיכיאטרי, ובכך גם קושי בהשגת טיפול תרופתי לבעיות אלו. בנוסף לכך, סיבות של מצוקה כלכלית בשל אבטלה ופשיטות רגל, תחלואה ואובדן של אנשים קרובים, והמצוקה שעולה בשל הסגרים המתמשכים, ומהשהייה הממושכת שבועות רבים בקרבת המשפחה ללא יכולת להתאוורר, השפיעו גם הן על עליית המקרים[4].

על פי כותבי המחקר שנערך על ידי המרכז למניעת מחלות בארה"ב המוזכר לעיל, הסיבה לסיכון המוגבר בקרב הצעירים הוא ככל הנראה בשל העובדה שאוכלוסייה זו הושפעה באופן משמעותי מצמצום המגעים החברתיים - ביטול בתי הספר ובכך ביטול המגע עם בני הכיתה, בני גילם, והמורים. כמו כן, מחסומים בהשגת טיפול פסיכיאטרי ראוי, שימוש מוגבר בחומרים כמו אלכוהול וסמים, וכמובן חרדה לבריאות המשפחה והמצב הכלכלי שלה – כל אלו גם מהווים גורמי סיכון להתאבדות.

מה עושים?

על פי המלצות עורכי המחקר, יש ליישם שיטות לטיפול ראוי לפונים ולפונות למיון החשודים בניסיון אובדני, וכן להמשיך את הטיפול בהם לאחר שחרורם מהמיון. כמובן שיש צורך בתמיכה ממשלתית לשם הבטחת קבלת טיפול פסיכיאטרי ראוי, ויישום אופטימלי של ההמלצות2.

כמו כן, יש לדאוג למערכת תומכת בכל תחומי החיים, בתוך הקהילה – בבתי הספר (באם מתקיימים הלימודים בהם), במקום העבודה, בבתי כנסת, ובכך לוודא כי מניעת אובדנות מגיעה לכלל האוכלוסייה [2].

עוד הם מדגישים כי בתקופה זו חשוב לתת הערך עליון לחיבורים חברתיים. תחושת השייכות משפרת את החוסן הנפשי והפיזי. כל אחד יכול לנסות ולקחת חלק, ולדאוג לסובבים אותו תוך התעניינות כנה באחר, ובחינת הבריאות הנפשית שלנו עצמינו, ושל הסובבים אותנו2.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.


[1] https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Documents/ncsp_179044320.pdf

[2] Yard E, Radhakrishnan L, Ballesteros MF, et al. Emergency Department Visits for Suspected Suicide Attempts Among Persons Aged 12–25 Years Before and During the COVID-19 Pandemic — United States, January 2019–May 2021. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. ePub: 11 June 2021. DOI: http://dx.doi.org/10.15585/mmwr.mm7024e1external icon

[3] https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Documents/ncsp_179044320.pdf

[4] https://www.health.gov.il/Services/Committee/NationalCouncils/Documents/ncsp_179044320.pdf

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
 ערן פיקהולץ
ערן פיקהולץ פסיכיאטריה
ד"ר איגור ארונוב
ד"ר איגור ארונוב פסיכיאטריה
ד"ר שרה כצנלסון
ד"ר שרה כצנלסון פסיכיאטריה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו