דלג לתוכן

משבר אמצע החיים: אמת או רק מיתוס?

התקשורת מרבה לספר לנו על משבר אמצע החיים ולתאר אותו בתקופה מורכבת. ואכן, רבים עוברים תקופה של חשבון נפש באמצע החיים. אך האם מדובר במשבר אמיתי או שמדובר במיתוס מערבי שטומן בחובו הזדמנות טובה לאיזון ושינוי? התשובה בכתבה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 19/09/2021
3 דקות קריאה

אמצע החיים (גילאי 40-60) הוא תקופה שבה אנשים רבים מהעולם המערבי מתמודדים עם התחלה של צורת חיים שונה מזו שדמיינו, והיא לא פעם מעוררת רגשות מורכבים וחשבון נפש.

ולמרות שקיימת התמודדות עם רגשות מורכבים ונעשה חשבון נפש, אלו הם לא בהכרח אלמנטים הגורמים למשבר. למעשה, למרות שתקופה של חשבון נפש היא אירוע נפוץ, רק כ-10-20% מכלל האוכלוסייה יחוו משבר כלשהו באמצע החיים[1].

לצד זאת, מחקרים[2] אחרים מראים שמרבית האנשים מאמינים במשבר אמצע החיים, וכמחצית מהאנשים אחרי גיל 50 טוענים שהם עברו זאת בעצמם[3]. האם מדובר בתופעה תרבותית, אירוע חולף שאינו באמת כרוך במשבר או במיתוס מערבי המונע על-ידי התקשורת? בדקנו.

גבר קונה רכב בגלל משבר אמצע החיים
 Shutterstock | Juice Dash

מה זה בעצם משבר אמצע החיים?

משבר אמצע החיים לרוב מתואר כתקופה מדכדכת מבחינה נפשית, הכרוכה בשינויים רבים ולפחות שביעות רצון מהחיים[4]. לצד אלה, גם שינויים גופניים וקוגניטיביים עלולים לחול[5].

במקרים רבים יתואר משבר אמצע החיים באמצעות שינויים אימפולסיביים מרחיקי לכת כמו רכישת מכונית ספורט יקרה, פרידה מבן/ת הזוג וכו'. אלא שכיום, יותר ויותר מומחים מאמינים שלמרות שמשבר אמצע החיים לעיתים מלווה בדיכאון, הוא יכול גם לסמל תקופה של שינוי ושל צמיחה גדולה[6].

משבר אמצע החיים לא באמת משבר

ממחקר[7] אמריקאי עולה כי אנשים בגילאי 41-50 טענו שהם הפכו להיות פחות נוירוטיים ויותר מודעים לעצמם עם הגיל. שינויים אישיותיים אלו לא היו קשורים למצוקה שלהם כמבוגרים והם תוארו לרוב כבעלי עמידות ולא כמשבר.

מחקר[8] אחר מתאר נשים בגלאי 40-50 כפחות תלותיות, ובעלות יותר ביקורתיות עצמית, בטוחות יותר, אחראיות יותר והחלטיות יותר, ככל שהגיל שלהן עולה.

מחקר[9] משנת 2000 מצא כי משבר אמצע החיים לא נמצא קשור לגירושין, לאובדן עבודה ולמוות של אדם קרוב, כי אם בעיקר להיסטוריה של דיכאון.

משבר אמצע החיים הוא הזדמנות

אמצע החיים יכולה להיות תקופה מרכזית של איזון, תקופה המקשרת תקופות חיים מוקדמות ומאוחרות יותר, ומגשרת בין דורות. לאנשים בגיל זה יש תפקיד מרכזי בחייהם של צעירים ומבוגרים יותר, במקום העבודה ובחברה בכלל. התמקדות בקידום הבריאות והרווחה בגילאים אלו יכולה להוביל להשפעות מרחיקות לכת5.

השינויים הפסיכולוגיים באמצע החיים יכולים להיות דווקא חיוביים: האישיות נעשית יותר יציבה, אנחנו לומדים לקבל את עצמנו והרגשות חיובי עולים בהדרגה לאורך החיים. כך למשל, מחקר[10] משנת 2013 טוען שככל שאנשים דיווחו על יותר משברים, כך הם נהיו יותר אמפתיים לאחרים. מחקר[11] אחר טוען שדרגת האושר עולה בעיקר בגילאים 18 ועד שנות ה-30, ואנשים מאושרים יותר בגילאי ה-40 לחייהם, בהשוואה לגילאי 18.

לסיכום, רגעי משבר אינם חייבים להיות קשורים לחוויות שליליות ולדיכאון. מחקרים לא תמיד מצלחים להראות קשר ברור בין מצוקות ובין משברים מוצהרים וידועים, כגון משבר אמצע החיים. אך במידה ואתם חווים דיכאון בתקופה זו, מומלץ להתייעץ עם איש או אשת מקצוע, כדי שיעזרו לכם להפוך תקופה זו למשמעותית ובעלת פוטנציאל לצמיחה.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.


[1] Am Psychol. 2020 May-Jun; 75(4): 470–485. doi: 10.1037/amp0000591.

[2] Midlife Crisis: A Debate. August 2009. Gerontology 55(5):582-91. DOI:10.1159/000227322.

[3] International Journal of Behavioral Development. 37(5):407-416. DOI:10.1177/0165025413492464.

[4] https://edition.cnn.com/2019/10/14/health/midlife-crisis-the-conversation-wellness/index.html

[5] Int J Behav Dev. 2015 Jan 1; 39(1): 20–31. Published online 2014 May 14. doi: 10.1177/0165025414533223.

[6] https://www.webmd.com/depression/features/midlife-crisis-opportunity

[7] Assessment. Volume: 7 issue: 4, page(s): 365-378 Issue published: December 1, 2000. https://doi.org/10.1177/107319110000700405.

[8] Psychology and Aging. April 1992 7(1):46-55. DOI:10.1037/0882-7974.7.1.46.

[9] Motivation and Emotion, Vol. 24, No. 2, 2000. www.midus.wisc.edu/findings/pdfs/103.pdf.

[10] he International Journal of Behavioral Development. Volume: 37 issue: 5, page(s): 407-416. https://doi.org/10.1177/0165025413492464.

[11] Developmental Psychology, 2015; 51 (11): 1664. DOI: 10.1037/dev0000052.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
 נורית שמיט קלנדרוב
נורית שמיט קלנדרוב פסיכולוגיה התפתחותית
פסיכולוגית התפתחותית מומחית
גברת אריאלה בר דויד
גברת אריאלה בר דויד פסיכולוגיה
MA , פסיכולוגית מומחית להפרעות אכילה, מרפאה בתנועה ופסיכותרפיה גופנית.
ד"ר כוכבי גלנטי
ד"ר כוכבי גלנטי פסיכולוגיה קלינית
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו