גישה חדשה לפיתוח אנטיביוטיקות

70 שנה עברו מאז גילוי האנטיביוטיקה הראשונה, פניצילין. בשנים
האחרונות, שימוש לא נכון באנטיביוטיקות הוביל להתפתחות של זני
חיידקים העמידים לאנטיביוטיקות רבות, אשר אינן פעילות כבעבר.

חוקרים אמריקאים מדווחים בגיליון Science האחרון כי גילו דרך חדשה
לפיתוח אנטיביוטיקות, אשר תמנע התפתחות של זני חיידקים העמידים להן.
גישה חדשה זו יכולה לפתוח את הדלת לסוג חדש של אנטיביוטיקות, אשר
יוכלו להלחם במגוון רחב של מחלות, כגון: דלקת קרום המוח, דלקת
ריאות, וכולרה.

החוקרים השתמשו ב Q-בטא, שהוא הנגיף (וירוס) הקטן ביותר הידוע
כיום. זהו אורגניזם פשוט, המכיל שלושה גנים בלבד. Q-בטא הוא
בקטריופאג'. בקטריופאג'ים אינם משפיעים על בני אדם. למעשה
בקטריופאג' הוא אוסף של חומר גנטי הרדום בתוך מעטפת חלבון, עד אשר
הוא מתעורר כאשר הוא פוגש בחיידק חד-תאי אשר אותו הוא מחסל במהירות.

Q-בטא חודר לתא החיידק, ובעזרת חלבון אשר מונע מהחיידקים ליצור את
הדופן החיצונית הקשה של התא, הוא גורם לחיידק להתפוצץ כאשר הוא מנסה
להתחלק. החיידק "בר-המזל" שנבחר לצורך מחקר זה היה E.Coli האחראי
למחלת הכולרה.

הרעיון הוא שחברות התרופות יוכלו לחקות את הדרך שבה עובד החלבון
המיוצר על-ידי Q-בטא, וכך ליצור סוג חדש של אנטיביוטיקות.
אנטיביוטיקות אלו יוכלו להילחם במגוון רחב של חיידקים, או בחיידק
ספציפי. כמו-כן, ניתן יהיה לשנות את התרופות בקלות כדי להתגבר על
העמידות.

בנגיפים מסוג Q-בטא כבר נעשה שימוש בעבר בחקר חוקי הגנטיקה, אולם
הם נזנחו בשנות ה 70 כאשר חוקי הגנטיקה היו נהירים יותר, והחל
השימוש באורגניזמים ברמה גבוהה יותר. עתה נראה כי יש חשיבות רבה
לנגיפים אלו.

Science 2001;292 (5525):2326-2329

[25/06/2001]