אספירין עם קלופידוגרל אינו משנה את הסיכון לשבץ מוחי או להתקף לב

תוספת של אספירין לחולים בסיכון גבוה שעברו שבץ מוחי ומקבלים
קלופידוגרל אינה משנה בצורה משמעותית את הסיכון לשבץ מוחי נוסף או
להתקף לב, ורק מגבירה את הסיכון לדימומים. כך מתפרסם במחקר חדש
המופיע ב Lancet .

צוות חוקרים בינלאומי חקר קבוצה של 7,599 חולים בסיכון גבוה שעברו
שבץ מוחי בשלושת החודשים האחרונים לפני תחילת המחקר, והיו עם גורם
סיכון אחד נוסף לפחות. החולים שהיו מטופלים בקלופידוגרל במינון של
75 מ"ג ליום, חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצה שקיבלה תוספת של
אספירין במינון של 75 מ"ג ליום, וקבוצה שקיבלה פלצבו. המחקר היה
כפול- סמיות, כלומר גם החוקרים וגם המטופלים לא ידעו איזה טיפול
ניתן. מטרת המחקר היתה לבדוק כמה אחוזים מן החולים בשתי הקבוצות
יעברו התקף לב, שבץ מוחי, מוות כתוצאה מגורמים אלו, או אשפוז בגלל
אירוע איסכמי חריף (תעוקת חזה, התקף איסכמי ארעי, או החמרה של מחלת
כלי דם היקפיים).

לאחר 18 חודשי מחקר נאסף מידע על מרבית החולים. נמצא כי בסך- הכל
אצל 15.7% מהמטופלים בקבוצה שקיבלה תוספת אספירין, ואצל 16.7%
בקבוצה שקיבלה פלצבו היתה החמרה כלשהי במצב - הבדל לא משמעותי. התקף
לב היה אצל 2% מהמטופלים בקבוצת האספירין ואצל 2% בקבוצת הפלצבו,
שבץ היה אצל 8% מהמטופלים בקבוצת האספירין ואצל 8% בקבוצת הפלצבו;
מוות אצל 2% מהמטופלים בקבוצת האספירין ואצל 2% בקבוצת הפלצבו,
ואשפוז נוסף בגלל אירוע איסכמי חריף היה אצל 4% מהמטופלים בקבוצת
האספירין ואצל 5% בקבוצת הפלצבו.

2.6% מהמטופלים בקבוצת האספירין לעומת 1.3% מהמטופלים בקבוצת
הפלצבו עברו דימומים מסכני חיים, והסיכוי לסיבוכים כתוצאה מדימומים
היה גבוה בסבירות שנעה בין 26% ל 36% בקבוצת האספירין לעומת קבוצת
הפלצבו. שיעור הדימומים שגרמו למוות היה פחות מ 1% ודומה בשתי
הקבוצות.

Lancet. 2004;364:331-37

[18/08/2004]