חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ בריאות הנפש במבוגרים
- טיפול התנהגותי בשילוב פלואוקסטין בבני-נוער הסובלים מדיכאון קשה
טיפול התנהגותי בשילוב פלואוקסטין בבני-נוער הסובלים מדיכאון קשה
טיפול התנהגותי בשילוב פלואוקסטין בבני-נוער הסובלים מדיכאון קשה
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא ילדים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לילדים:
ד"ר מיה גרשטיין
מומחית לראומטולוגיה של ילדים, מומחית ברפואת ילדים, רופאת ילדים בכירה ומנהלת מרכז חדשנות מחוז דן כללית
ד"ר שירן שחר
רופאת ילדים העוסקת גם ברפואה אסתטית. בעלת שני תארי דוקטורט. עובדת במחלקת ילדים ובטיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי מעייני הישועה
ד"ר אסתר גנלין - כהן
רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.
פרופ' דרור שובל
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות, ממלא מקום מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה תזונה ומחלות כבד,מרכז שניידר, פרופ׳ חבר בחוג לרפואת ילדים, הפקולטה למדעי הרפ...
פרופ' לנדאו דניאל
מומחה בנפרולוגיה של ילדים, לשעבר מנהל מחלקת ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל
ד"ר גלעד חבצלת
מומחה לרפואת ילדים, מאבחן ומטפל בהפרעת קשב וריכוז ומומחה לטיפול בהרטבת לילה.
ד"ר שאול ברעם
קרדיולוג ילדים מומחה, מבצע אקו לב עובר ולילדים, ניהל את היחידה לקרדיולוגיה ילדים בבית החולים שמיר, אסף הרופא, מתנדב ועובד כרופא ילדים בעוטף עזה
ד"ר יעל מוזר גלזברג
מנהלת יחידת מושתלי הכבד במכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל
פרופ' אביבה לויטס
מנהלת יחידת קרדיולוגית ילדים בה"ח סבן סורוקה באר שבע, מאבחנת מומי לב מולדים ונרכשים, מבצעת אק לב עובר, מפענחת MRI לבבי לחולים עם מומי לב, לב עובר
ד"ר אמיר בן טוב
מומחה בגסטרואנטרולוגיה ילדים ובביצוע בדיקות אנדוסקופיות (גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה) בילדים
ד"ר אוריאל כ"ץ
מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא ילדים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
כי השילוב של פלואוקסטין עם טיפול התנהגותי-קוגניטיבי הוא בעל תועלת
רבה לבני נוער הסובלים מדיכאון קשה.
במחקר שנערך בארה"ב השתתפו 439 משתתפים בגילאי 12 עד 17 עם אבחנה
של דיכאון קשה Depressive Disorder) Major). המשתתפים חולקו בצורה
אקראית לקבלת פלואוקסטין בלבד (במינון של 10 עד 40 מ"ג ליום), טיפול
התנהגותי-קוגניטיבי בלבד, פלואוקסטין יחד עם טיפול
התנהגותי-קוגניטיבי, או פלצבו, למשך 12 שבועות. פלואוקסטין ופלצבו
ניתנו באופן כפול-סמיות (כלומר, גם הרופא וגם המטופל לא ידעו אם
מדובר בתרופה או בפלצבו). פלואוקסטין בשילוב טיפול
התנהגותי-קוגניטיבי, או טיפול התנהגותי-קוגניטיבי לבד ניתנו בצורה
גלויה.
השילוב של פלואוקסטין עם טיפול התנהגותי-קוגניטיבי היה יעיל יותר
מכל אחד משני הטיפולים הללו בנפרד ומפלצבו, והפחית את דרגת הדיכאון
אצל המשתתפים בצורה משמעותית. טיפול בפלואוקסטין בלבד היה יעיל יותר
מטיפול התנהגותי-קוגניטיבי בלבד. שיעורי התגובה (המשתתפים שהראו
שיפור רב עד שיפור רב מאוד) היו: 71% עבור פלואוקסטין בשילוב עם
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, 60.6% עבור טיפול בפלואוקסטין בלבד,
43.2% עבור טיפול התנהגותי- קוגניטיבי בלבד, ו- 34.8% עבור טיפול
בפלצבו.
עם תחילת המחקר, 29% מהמשתתפים היו בעלי מחשבות אובדניות, שהופחתו
משמעותית בכל ארבעת הקבוצות. הירידה הגדולה ביותר נראתה בקבוצה
שקיבלה את הטיפול המשולב. ההשפעה שהיתה לפלואוקסטין בהפחתת המחשבות
האובדניות בקרב המשתתפים היתה זהה לזו של פלצבו. בסך-הכל, 7
מהמטופלים (1.6%) ניסו להתאבד, 4 מתוכם היו בקבוצה שקיבלה טיפול
משולב, 2 בקבוצה שקיבלה רק פלואוקסטין, ואחד בקבוצה שקיבלה רק טיפול
התנהגותי-קוגניטיבי. שום ניסיון אובדני לא הצליח.
JAMA. 2004;292:(7) 807-20
[01/09/2004]
האם המאמר עניין אותך?
