קדחת שיגרונית (Rheumatic Fever)

ראשי

תאור

קדחת שיגרונית (Rheumatic Fever ,RF) היא מחלה דלקתית המופיעה בילדים ובמתבגרים ופוגעת במערכות רבות בגוף כמו לב, מפרקים, מערכת העצבים המרכזית והעור. היא תוצאה של חוסר טיפול בדלקת גרון שמעורב בה חיידק מסוג סטרפטוקוקוס A.

שכיחות המחלה עולה בטווח הגילאים 15-5, ללא הבדל בין בנים לבנות. מנתונים סטטיסטיים עולה שאצל 3%-2% מן הילדים אשר חלו בדלקת גרון מסוג סטרפטוקוקוס A, ולא טופלו כראוי, הופיעה לאחר מכן קדחת השיגרון.

קדחת השיגרון זוהתה לראשונה על ידי החוקר הפריזאי גילום דה ביילו (1616-1538) וכן על ידי החוקר האנגלי תומס סידנהאם (1689-1624).

מחקרים רבים מעידים על קשר מסוים בין השתייכות לגזע ולמוצא אתני לבין הסיכון ללקות במחלקה. למצב החברתי-כלכלי ולרמת החיים השפעה ניכרת על רמת הסיכון ללקות במחלה. קדחת השיגרון מופיעה בעיקר באזורים עניים ושרמת חיים בהם ירודה. בעבר היתה המחלה נפוצה יותר, אך לקראת המאה ה-20 חלה ירידה ניכרת במספר המקרים של קדחת שיגרונית, הודות לשני גורמים עיקריים: עלייה ברמת החיים הכללית של האוכלוסייה, והתרחבות הטיפול באמצעות אנטיביוטיקה.



פרופ' יוסף פרס

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


הביטויים הראשונים למחלה הם דלקת גרון, חום, כאבי ראש, הגדלה של קישריות לימפה צוואריות ואודם בגרון. קדחת השיגרון מופיעה כ-3-2 שבועות לאחר הביטויים הראשוניים של המחלה. לאחר מכן תיתכן פגיעה באחד או יותר מן האיברים המעורבים - לב, מפרקים, מערכת העצבים והעור.

סיבות וגורמי סיכון

מחקרים רבים מעידים על קשר מסוים בין השתייכות לגזע ולמוצא אתני לבין הסיכון ללקות במחלקה. למצב החברתי-כלכלי ולרמת החיים השפעה ניכרת על רמת הסיכון ללקות במחלה. קדחת השיגרון מופיעה בעיקר באזורים עניים ושרמת חיים בהם ירודה. בעבר היתה המחלה נפוצה יותר, אך לקראת המאה ה-20 חלה ירידה ניכרת במספר המקרים של קדחת שיגרונית, הודות לשני גורמים עיקריים: עלייה ברמת החיים הכללית של האוכלוסייה, והתרחבות הטיפול באמצעות אנטיביוטיקה.

תופעות נלוות וסיבוכים

דלקת שריר הלב - Carditis מופיעה אצל 50% מן החולים בקדחת השיגרון חדה. מהווה את אחד הגורמים העיקריים למוות. פעמים רבות מופיעה כסיבוך יחיד של המחלה, או כשבועיים לאחר הופעת דלקת מפרקים.

דלקת מפרקים (Arthritis) מופיעה אצל 70% מן החולים בקדחת השיגרון. למרות שמדובר בסיבוך השכיח ביותר של קדחת השיגרון, קשה לאבחן אותה באופן מיידי כסיבוך הכרוך במחלה. מדובר בסוג ייחודי של דלקת מפרקים נודדת התוקפת באופן נקודתי מפרק מסוים בגוף, נעלמת תוך מספר ימים מן המפרק ו"נודדת" לתקוף מפרק אחר. היא מלווה בכאב רב, בנפיחות ובבצקת סביב המפרק. דלקת המפרקים תוקפת בעיקר את המפרקים הגדולים: ברכיים, קרסוליים, כפות ידיים ומרפקים, וחולפת בדרך כלל לאחר כשבוע עד שלושה שבועות מהופעתה.

הפרעות בעצבים מסוג מחולית (כוריאה)  Sydenham Chorea: מופיעות אצל 15% מן החולים בקדחת השיגרון תקופה ארוכה, בדרך כלל, לאחר דלקת הגרון מסוג סטרפטוקוקוס A. ההפרעות מתבטאות בחוסר שליטה בתנועות הגפיים (ידיים ורגליים) והפנים, בחוסר קואורדינציה ובחוסר יציבות נפשית.

דלקות עור משני סוגים מופיעות בעת קדחת השיגרון:

- תפרחת בעור מסוג Erythema Marginatum: מופיעה אצל 5% מן החולים בקדחת השיגרון. מדובר בתפרחת בקוטר של כ-3-2 ס"מ, באזור בית החזה, הבטן והגפיים בצורה אופיינית לקדחת השיגרון. מוגברת בעיקר לאחר רחצה במים חמים. קשה לזהותה אצל כהי עור.

- קשריות תת-עוריות (Subcutaneous nodules): דלקת נדירה יחסית המופיעה בעיקר אצל חולים עם פגיעה בלב (Carditis). מדובר בגושים קטנים המופיעים מתחת לעור באזורים המיישרים של הגפיים (אקסטנסורים), ולעיתים על הגולגולת ועל עמוד השדרה. הקישריות נעלמות בדרך כלל בתוך חודש.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

האבחון של קדחת השיגרון נקבע בעיקר על פי ממצאים גופניים וכן בהסתמך על בדיקות מעבדה שונות באמצעות המדדים ע"ש ג'ונס (Jones criteria).

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בקדחת השיגרון נעשה בשני שלבים. הטיפול הראשוני, הניתן מייד לאחר זיהוי המחלה, נעשה באמצעות אנטיביוטיקה מרוכזת נגד החיידק הפעיל. הטיפול ניתן כמנה חד-פעמית מרוכזת דרך הווריד, או בדרך פומית במשך שבוע עד עשרה ימים. בשלב השני, כאשר ניכרת רגיעה בפעילות החיידק, ניתן טיפול מונע באנטיביוטיקה, פעם בחודש במשך 5 שנים לפחות, על מנת למנוע את הישנות הופעתו של החיידק.

בחולים עם פגיעה בלב, מטפלים באמצעות אנטיביוטיקה לפני כל פעולה ניתוחית, קטנה כגדולה, כמו טיפול שיניים או בדיקות חודרניות במערכת העיכול ובמערכת השתן.





פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה



הצטרפו לאינדקס הרופאים!