בדיקת שקיעת דם (ESR, Erythrocyte Sedimentation Rate)

תשובה: פלואוקסטין, תרופה נוגדת דיכאון המעכבת באופן סגולי את הניצול החוזר של סרוטונין במוח (SSRI), משמשת לטיפול במגוון מצבים דכאוניים. דיכוי התיאבון, כאבי ראש והפרעות בשינה הן תופעות הלוואי הנפוצות. בדרך כלל, תופעות אלה קלות וחולפות עם הזמן. לא ידוע לי על כך שהתרופה גורמת לעלייה בשקיעת הדם. לא ציינת למה נלקחה שקיעת הדם - האם סבלת מתסמינים כלשהם? חום? הקאות? כאבי בטן? נראה שהסיבה לעלייה ב-ESR לא קשורה לטיפול בפלוטין אלא יותר לדלקת או זיהום כלשהו בגוף. מחלות זיהומיות ודלקתיות גורמות ליצירת חלבונים כמו גלובולינים, ואלה מאיצים את קצב שקיעת הדם. מחלות אחדות, כמו דלקות קשות או גידולים מסוימים, גורמים לשקיעת דם מואצת במיוחד. הקצב התקין הוא עד 20 מילימטר בשעה. שקיעת דם במידה בינונית (עד 50 מילימטר לשעה) יכולה להיות קשורה לאנמיה, הריון, זיהומים נגיפיים או חיידקיים או דלקות. שקיעת דם "מקסימלית" (מעל 100 מ"מ לשעה) מצביעה על-פי רוב על מחלה, ובמקרה כזה, יש להמשיך בפעולות אבחנתיות אחרות. אם ישנם תסמינים כלשהם, כדאי לפנות לרופא המשפחה לבדיקה. אם לא, פשוט עקוב אחר ה- ESR בבדיקה חוזרת בעוד כחודש. עוד מידע על תופעות הלוואי של התרופות תמצא באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=210

תשובה: חשוב להבין את סוג דלקת המפרקים כדי להבין את מידת הפגיעה ואת הסיכוי לפגיעה נוספת או המשכית. הסחוס בדרך כלל לא חוזר לחלוטין לשלמותו, אך יכול להיות שיפור מבחינת התסמינים של הכאב עם טיפול מתאים. אני ממליצה להיבדק על ידי ראומטולוג. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: CPK, קראטין פוספוקינאז, הוא אנזים הנמצא ברקמת שריר. כאשר יש נזק לשריר בגוף, רמת האנזים בדם עולה. קרוב לוודאי כי אצלך מדובר בשריר שלד ולא בשריר הלב. מאמץ גופני קיצוני או ממושך יכול בהחלט לגרום לעליה ברמת האנזים בדם, תרופות מסוימות יכולות לגרום לכך, ואפילו דקירת מחט. לא הייתי נלחצת מן התוצאה, אם כי יש בהחלט לעקוב ולראות שהרמה חוזרת לנורמה. אם אתה לא נוטל תרופות כלשהן ולא מבצע פעילות גופנית, יש לחשוב על סיבה אחרת. לשם כך פנה לייעוץ הרופא המטפל. ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: כאבים סביב משתל מלאכותי הם מצב מורכב העלול לנבוע מכמה סיבות, ביניהן התרופפות, זיהום, ושבר סביב המשתל. חיוני לשלול דלקת זיהומית סביב המשתל בברך, שכן זהו אחד המצבים מבין אלה שפורטו העלול לסכן חיים. אחת הדרכים לאישור האבחנה היא בדיקת מיפוי עצמות, אך חשוב גם להיעזר בבדיקות דם, כולל מדדי דלקת, בראשם רמת ה- CRP, ולהשוותם לערכים קודמים. במקרים רבים יש לנקר את הברך ולבדוק את הנוזל התוך-מפרקי כאשר יש חשד לזיהום. אפשרויות הטיפול נחלקות, באופן כללי, לכאלו המשמרות את המשתל ולכאלה הכוללות את הוצאתו. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: מכיוון שמחלת וגנר גורמת לנטייה (פרה-דיספוזיציה) לפתח פגיעה בכליות, מחלת החום בהחלט יכולה לגרום לירידה בתפקודי הכליות ולעלייה במדדי תפקודי הכליה. לא ניתן לחזות כמה זמן יקח למדדים לחזור לערכי הבסיס שלך, שהיו לפני מחלת החום. הפגיעה בכליות כתוצאה ממחלת וגנר היא הגורם לחלבון בשתן, ולכן הטיפול הטוב ביותר הוא להשיג שליטה במחלה, שכוללת טיפול בסטרואידים במינון גבוה בתוספת תרופות לדיכוי המערכת החיסונית כגון ציקלופוספאמיד. שליטה טובה יותר בווגנר תוביל לשיפור בתפקודי הכליה, לירידה בכמות החלבון בשתן ולמניעת הצורך בהשתלת כליה. ד"ר גיא פישמן - אינפומד

תשובה: תוכלי לקבל מידע רב על בדיקת ה-amylase, על הערכים התקינים ועל הסיבות לעלייה בערכי העמילאז כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=26

תשובה: ערך גבוה של Von Willebrand antigen אינו מעיד על קרישיות יתר. ערך נמוך יכול להעיד על אחת ממחלות ההמופיליה הנקראת Von Willebrand disease. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: הצילומים שעברת נועדו לשלול פגיעה משמעותית במבנה הגרמי של עמוד השדרה. לא ניתן לשלול בוודאות את כל הפגיעות ברצועות ובמבנים בצוואר ובאזור העורף, ולמען האמת, לא נראה שיש תועלת באבחנה מדויקת כזו. לרוב, הטיפול בכאבים המופיעים לאחר תנועה חדה או סיבוב מתבסס על ההנחה שנגרם נזק לרצועה או לשריר כלשהם. טיפול פשוט פותר את הבעיה ברוב המקרים. מנוחה, נוגדי כאבים ודלקת, פיזיותרפיה, דיקור ושיאצו מקובלים כולם בטיפול בכאבים מהסוג הזה. אם לא חלה הטבה תוך כשבוע עד שבועיים, או אם מופיעות בעיות חדשות, הייתי ממליץ שתפנה לרופא המשפחה לבירור. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: שלבקת חוגרת נגרמת על ידי הנגיף הגורם אבעבועות רוח ומופיעה באנשים שסבלו בעבר מן המחלה, לרוב בילדות. לאחר ההחלמה מאבעבועות הרוח הנגיף נותר רדום בתאי העצב, ועלול להתפרץ ולגרום לשלבקת חוגרת. הפצעים המופיעים על פני העור מכילים כמות גדולה של הווירוס ולכן הם מדבקים מאוד, אולם מאחר שרוב האנשים חלו בעבר באבעבועות רוח או חוסנו נגד המחלה אין סכנה שיידבקו. עם זאת, יש לנקוט זהירות רבה עם תינוקות שטרם חוסנו או חלו, ובחולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון (למשל חולי סרטן המטופלים בכמותרפיה). אם חברתך חלתה בעבר באבעבועות רוח - אין חשש שהיא תידבק. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד