בדיקת שקיעת דם (ESR, Erythrocyte Sedimentation Rate)

תוכלי לקבל מידע רב על בדיקת ה-amylase, על הערכים התקינים ועל הסיבות לעלייה בערכי העמילאז כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=26

סוכרת ממושכת ולא מאוזנת גורמת לסיבוכים רבים במערכות שונות בגוף בשל פגיעות בכלי דם קטנים ובמערכת העצבים. פגיעה בתפקוד המיני בגברים עם סוכרת היא שכיחה מאד, במיוחד לאחר שנים של מחלה, וכאשר ישנן גם מחלות אחרות, כמו יתר לחץ דם והיפרכולסטרולמיה. התרופה וויאגרה פועלת על ידי הרחבה של כלי דם. היא משמשת לטיפול בגברים עם קושי בהגעה לזקפה אך גם במחלות אחרות שבהן יש פגיעה לכלי דם, כמו יתר לחץ דם ריאתי. אין מניעה לחולי סוכרת להשתמש בויאגרה, כל עוד השימוש אינו מוגזם, כמו כל דבר אחר בחיים. המשתמש בתרופה צריך להיות רגיש לעצמו ולתגובות של גופו לתרופה, מכיוון שהפעולה של הרחבת כלי דם יכולה, בתנאים מסויימים, לגרום גם לירידה של לחץ הדם, במיוחד בחולי סוכרת עם פגיעה באיזון העצבי הנורמלי של לחץ הדם בגלל פגיעה במערכת העצבים האוטונומית (מערכת העצבים אשר שולטת בין היתר על נושא לחץ הדם והדופק). מחקר שבדק השפעה של נטילת ויאגרה על חולי סוכרת מסוג 2 הראה נטייה קלה, לירידה בלחץ הדם בנטילת מינון גבוה של ויאגרה. יש משפחה אחת של תרופות, שלאנשים הנוטלים אותן אסור לקחת ויאגרה בשל הסכנה של תת-לחץ דם, והיא משפחת הניטראטים ( מונוניט, איזוקט, קורדיל, ניטרוגליצרין וכו'), אך ברשימה שפירטת לא מופיעה תרופה ממשפחה זו. לא ידוע לי על בעיה בנטילת ויאגרה בחולים עם וסקוליטיס, אך הדבר מעולם לא נבדק באופן מחקרי. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תוצאות בדיקת שקיעת דם ורמת CRP גבוהות הם שני מדדים המעידים על כך שתהליך דלקתי כלשהו מתחולל בגוף. חסרונן של בדיקות אלו הוא שאינן אומרות מהו התהליך הדלקתי. כדי לזהות את הדלקת ואת הסיבה לה נדרשות אנמנזה מעמיקה ובדיקה גופנית מדוקדקת, ובהתאם לכך יש להמשיך את הבירור על ידי בדיקות דם והדמיה לפי החשדות שעולים. לעיתים לא מגלים את הסיבה לעלייה במדדי דלקת. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

ההחלטה אם לטפל באופן ניתוחי בקרעים ב- ACL תלויה לא רק בפענוח בדיקת הדמיה כלשהי, אלא בראש ובראשונה בבדיקה גופנית, בהערכה של יציבות הברך, ובמצבו של המטופל, בכלל זה דרישותיו מהברך. הטיפול שניתן לאדם שאינו פעיל עם קרע חלקי יהיה שונה מהטיפול שיקבל אתלט המתפרנס מספורט תחרותי. לצורך הערכה והחלטה על המשך הטיפול הייתי ממליץ לך לפנות למנתח המתמחה בפגיעות ספורט לצורך ייעוץ מתאים. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

הצילומים שעברת נועדו לשלול פגיעה משמעותית במבנה הגרמי של עמוד השדרה. לא ניתן לשלול בוודאות את כל הפגיעות ברצועות ובמבנים בצוואר ובאזור העורף, ולמען האמת, לא נראה שיש תועלת באבחנה מדויקת כזו. לרוב, הטיפול בכאבים המופיעים לאחר תנועה חדה או סיבוב מתבסס על ההנחה שנגרם נזק לרצועה או לשריר כלשהם. טיפול פשוט פותר את הבעיה ברוב המקרים. מנוחה, נוגדי כאבים ודלקת, פיזיותרפיה, דיקור ושיאצו מקובלים כולם בטיפול בכאבים מהסוג הזה. אם לא חלה הטבה תוך כשבוע עד שבועיים, או אם מופיעות בעיות חדשות, הייתי ממליץ שתפנה לרופא המשפחה לבירור. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

פלואוקסטין, תרופה נוגדת דיכאון המעכבת באופן סגולי את הניצול החוזר של סרוטונין במוח (SSRI), משמשת לטיפול במגוון מצבים דכאוניים. דיכוי התיאבון, כאבי ראש והפרעות בשינה הן תופעות הלוואי הנפוצות. בדרך כלל, תופעות אלה קלות וחולפות עם הזמן. לא ידוע לי על כך שהתרופה גורמת לעלייה בשקיעת הדם. לא ציינת למה נלקחה שקיעת הדם - האם סבלת מתסמינים כלשהם? חום? הקאות? כאבי בטן? נראה שהסיבה לעלייה ב-ESR לא קשורה לטיפול בפלוטין אלא יותר לדלקת או זיהום כלשהו בגוף. מחלות זיהומיות ודלקתיות גורמות ליצירת חלבונים כמו גלובולינים, ואלה מאיצים את קצב שקיעת הדם. מחלות אחדות, כמו דלקות קשות או גידולים מסוימים, גורמים לשקיעת דם מואצת במיוחד. הקצב התקין הוא עד 20 מילימטר בשעה. שקיעת דם במידה בינונית (עד 50 מילימטר לשעה) יכולה להיות קשורה לאנמיה, הריון, זיהומים נגיפיים או חיידקיים או דלקות. שקיעת דם "מקסימלית" (מעל 100 מ"מ לשעה) מצביעה על-פי רוב על מחלה, ובמקרה כזה, יש להמשיך בפעולות אבחנתיות אחרות. אם ישנם תסמינים כלשהם, כדאי לפנות לרופא המשפחה לבדיקה. אם לא, פשוט עקוב אחר ה- ESR בבדיקה חוזרת בעוד כחודש. עוד מידע על תופעות הלוואי של התרופות תמצא באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=210

לא ציינת בשאלתך כמה זמן עבר מאז הצנתור, וכן אם הוכנס סטנט. בנוסף, לא ציינת אם הכאבים הם במנוחה או במאמץ. יכולים להיות מספר גורמים שעדיין יגרמו לתעוקת חזה לאחר צנתור, ואחד מהם הוא היצרות חוזרת שמתרחשת בדרך כלל בין חודש לשישה חודשים לאחר הצנתור. היצרות חוזרת הוא תהליך הנגרם משגשוג תאים בדופן העורק הנודדים לכיוון חלל העורק וגורמים לחסימה מחודשת. התהליך הוא בעצם תהליך "ריפוי" של ה"פצע" הנגרם על ידי השתלת סטנט. תהליך "ריפוי" זה, כמובן, אינו רצוי בתוך עורקים כליליים שכל קוטרם נע בין 2 ל-4.5 מ"מ. תהליך של היצרות חוזרת מופיע בדרך כלל כחודש עד ששה חודשים לאחר השתלת התומך. היצרות חוזרת של למעלה מ-50% מחלל העורק מופיעה בממוצע ב-20% מהחולים. הטיפול שאתה לוקח, מרחיבי כלי דם, מתאים הן לבעיות שלך בלב והן לתסמונת ריינו. תוצאת שקיעת הדם תקינה. אמליץ על התייעצות קרדיולוג ומעקב. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

ESR, ובעברית שקיעת דם, זהו מדד של מרחק נדידת התאים במבחנה במשך שעה. המדד הנורמלי נע סביב 30 לשעה. שקיעת דם מוחשת יכולה לרמז על מחלות זיהומיות, הנגרמות על ידי חיידקים או נגיפים. מידע נוסף אודות הבדיקה תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=36

CPK, קראטין פוספוקינאז, הוא אנזים הנמצא ברקמת שריר. כאשר יש נזק לשריר בגוף, רמת האנזים בדם עולה. קרוב לוודאי כי אצלך מדובר בשריר שלד ולא בשריר הלב. מאמץ גופני קיצוני או ממושך יכול בהחלט לגרום לעליה ברמת האנזים בדם, תרופות מסוימות יכולות לגרום לכך, ואפילו דקירת מחט. לא הייתי נלחצת מן התוצאה, אם כי יש בהחלט לעקוב ולראות שהרמה חוזרת לנורמה. אם אתה לא נוטל תרופות כלשהן ולא מבצע פעילות גופנית, יש לחשוב על סיבה אחרת. לשם כך פנה לייעוץ הרופא המטפל. ד"ר שירי אורי - אינפומד

חיידק הסטפילוקוקוס נמצא על העור אצל כולנו. לפעמים הוא גורם לזיהום של העור ואפילו לאבצס. בדרך כללל לא לוקחים תרבית, אלא משתמשים באנטיביוטיקה. במקרה של אבצס יש לעשות ניקוז. הפריחה שאת מתארת יכולה להיות גם בגלל החיידק, וניתן לטפל בה על ידי משחה אנטיביוטית. בגלל שבמקרה שלך האבצס חוזר והפריחה ישנה זמן רב, כדאי לשלוח דגימה לתרבית ולטפל באנטיביוטיקה המתאימה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד