דיסאוטונומיה משפחתית

דיסאוטונומיה משפחתית (ד"מ) היא מחלה תורשתית אוטוזומית רצסיבית הפוגעת במערכת העצבים הבלתי רצונית (האוטונומית), החישתית והמוטורית, פגיעה שיש לה השלכות תפקודיות קשות במערכות גוף שונות. המחלה תוארה לראשונה על ידי הרופאים CM Riley & RL Day בשנת 1949 ומופיעה באוכלוסיית יהודים אשכנזים בשכיחות של 1:3703. שכיחות הנשאים באוכלוסייה זו היא 1:32. להורים נשאים יש סיכוי בכל הריון להוליד ילד חולה בשיעור של 25%, וסיכוי בשיעור של 50% להעביר את הגן החולה לילד בריא (נשא). לאחרונה, במרכזים רפואיים רבים בארץ ובעולם, נעשות בדיקות טרום-לידה וסקרים לאיתור חולים ונשאי הגן.
בשנת 2001 היתה פריצת דרך עם מציאת הגן הגורם לד"מ בכרומוזום 9. בגן הנקרא Ikbkap נמצאו שלוש מוטציות (פגמים בחומר התורשתי). המוטציה העיקרית (ב-99.5% לערך) משפיעה על שיחבור (Splicing) הגן ונוצר חלבון קצר מהרגיל. חולי ד"מ מייצרים גם חלבון תקין וגם חלבון קצר ביחסים שונים ברקמות השונות (במוח רוב החלבון הנקרא IKAP אינו תקין). המוטציה השנייה, נמצאת במישלב עם המוטציה העיקרית וגורמת להחלפת חומצת חלבון (אמינו). המוטציה השלישית נמצאה רק במקרה אחד.

פרופ' חנה מעין