סרטן הנרתיק (Vaginal carcinoma)

ראשי

תאור

סרטן הנרתיק מהווה כ-2%-1% מכלל מחלות הסרטן באיברי המין של האישה, ושכיחותו כ-0.2 חולות חדשות בשנה על כל 100,000 נשים, בכל הגילים. הסוג ההיסטולוגי השכיח ביותר הוא סרטן תא-קשקש (Squamous cell carcinoma) (95%-90%). הסוג השני בשכיחותו, בשלושת העשורים האחרונים, הוא סרטן בלוטני מסוג תאים בהירים (Clear cell adenocarcinoma) (10%-5%). סוגים נדירים יותר הם מלנומה ממארת (1%) וסרקומות (1%).
סרטן תא-קשקש של הנרתיק: מקורו באפיתל הקשקשי הרב-שורתי של רירית הנרתיק. בראשית, השאת היא תוך-אפיתלית, טרום-פולשנית (Vaginal Intraepithelial Neoplasia - VAIN). אצל מיעוט החולות פורצת השאת התוך-אפיתלית את הקרומית הבסיסית המפרידה בין שכבת האפיתל לרקמת החיבור שמתחתיה, פולשת למשתית הדופן של הנרתיק, והופכת לשאת פולשנית (Invasive carcinoma).
א. שאת תוך-אפיתלית טרום-פולשנית:
קיימות שלוש דרגות חומרה:
- השאת מוגבלת לשליש תחתון של שכבת האפיתל (VAIN I);
- השאת כוללת את שני השלישים התחתונים של שכבת האפיתל (VAIN II);
- השאת כוללת את כל עובי שכבת האפיתל (VAIN III, Carcinoma-in-situ או Stage 0).
עם עליית דרגת החומרה גובר הסיכון לפריצת הקרומית הבסיסית והפיכת השאת לשאת פולשנית. נשים לוקות בשאת תוך-אפיתלית טרום-פולשנית, על פי רוב הן אי-תסמיניות והגילוי תלוי במודעות הרופא ובחשד שמתעורר אצלו.
טיפול: באמצעות: 1. משיחת תרופה ציטוטוקסית מקומית לרירית הנרתיק; 2. קרן לייזר; 3. הקפאה מקומית; 4. צריבה חשמלית; 5. כריתה מקומית של האזור הנגוע או כריתת נרתיק, חלקית או מלאה; 6. קרינה פנימית תוך-נרתיקית.
ב. סרטן תא-קשקש זעיר-פולשני של הנרתיק (Vaginal microinvasive carcinoma): הסרטן פורץ את הקרומית הבסיסית וחודר למשתית הדופן של הנרתיק, לעומק שאינו עולה על 3 מ"מ, ללא חדירה לכלי לימפה ודם.
טיפול: הבחירה היא ניתוח לשם כריתה חלקית או שלמה של הנרתיק. חולות שמצבן אינו מתאים לניתוח, מטופלות באמצעות קרינה פנימית תוך-נרתיקית, ללא תוספת קרינה חיצונית לאגן.
ג. סרטן תא-קשקש פולשני של הנרתיק (Vaginal invasive carcinoma): הסרטן מתקדם וחודר למשתית הדופן של הנרתיק לעומק שעולה על 3 מ"מ. תסמין מייצג שכיח הוא דמם נרתיקי. סרטן הנרתיק סווג לשלבים כפי שנקבע על ידי הארגון הבינלאומי לגינקולוגיה ומיילדות (FIGO) (טבלה 1).
טיפול: הבחירה, למעט בחולות נבחרות בשלב I, היא באמצעות קרינה, טיפול המורכב מקרינה חיצונית ומקרינה פנימית. קרינה פנימית יכולה להתבצע ממקורות קרינה המונחים בחלל הנרתיק, או ממקורות קרינה המוחדרים ישירות לרקמת השאת. חיסרון הטיפול בקרינה הוא לייפת (פיברוזיס) הגורמת לחסימת הנרתיק ולאובדן התפקוד כאיבר לקיום יחסי מין.
הניתוח מוגבל לחולות כדלקמן: 1. נשים שלקו בסרטן תא-קשקש זעיר-פולשני של הנרתיק (שלב IA). בנשים אלו ניתן לטפל באמצעות כריתה חלקית או שלמה של הנרתיק; 2. נשים צעירות שלקו בסרטן פולשני של הנרתיק שלב IB, או חולות נבחרות מאוד בשלב IIA. בנשים אלו ניתן לבצע ניתוח לכריתה נרחבת שתקיף את הנרתיק, הרחם על צווארו וקישריות הלימפה האגניות, וכן ליצירת נרתיק חדש באמצעות שתל שריר-עור. כימותרפיה ניתנת בשלבים מתקדמים וכשמתרחשת הישנות. שיעור התגובה לכימותרפיה הוא יחסית נמוך ומשך התגובה קצר. שיעור ההיוותרות בחיים לאחר 5 שנים של חולות בכל השלבים הוא כ-50%.
סרטן בלוטני מסוג תאים בהירים של הנרתיק: בשנות ה-70 התגלה קשר בין חשיפה ל-Diethylstilbestrol - DES בתוך הרחם, לבין התהוות סרטן בלוטני מסוג תאים בהירים בנרתיק ובצוואר הרחם בקרב נשים צעירות. החל משנות ה-50 הופסק הטיפול באמצעות DES, וצפוי, על כן, שסרטן בלוטני מסוג תאים בהירים של הנרתיק לא יישנה אלא בשכיחות נמוכה ביותר, כפי שהיה לפני עידן ה-DES.
מלנומה ממארת של הנרתיק: שאת נדירה, מהווה פחות מ-1% מכל המלנומות בנשים ו-1% לערך ממחלות הסרטן בנרתיק. המהלך הקליני סוער והתחזית גרועה.
טיפול: הבחירה בשאת מוגבלת לדופן הנרתיק היא כריתה מקומית נרחבת מלווה בהקרנות חיצוניות ופנימיות.
טבלה 1: סרטן הנרתיק, סיווג לשלבים על פי הארגון הבינלאומי לגינקולוגיה ומיילדות (FIGO)
שלב    מידת ההתפשטות
0    שאת תוך-אפיתלית טרום-פולשנית (VAIN III, carcinoma-in-situ)
I    שאת פולשנית מוגבלת לדופן הנרתיק
IA    פלישה למשתית שאינה עולה על 3 מ"מ, ללא פלישה לכלי לימפה ודם (שאת זעיר-פולשנית)
IB    עומק הפלישה 3 מ"מ ויותר או קיימת פלישה לכלי לימפה ודם
II    קיימת מעורבות הרקמה החוץ-נרתיקית, אך אין התפשטות לדופן האגן
IIA    קיימת מעורבות מיקטית של הרקמה החוץ-נרתיקית סמוך לדופן הנרתיק
IIB    קיימת התפשטות עמוקה ברקמה החוץ-נרתיקית
III    השאת התפשטה לדופן האגן
IV    השאת התפשטה מעבר לאגן הקטן, או מעורבים רירית שלפוחית השתן או רירית הרקטום
IVA    התפשטות לאיברים סמוכים (שלפוחית השתן או רקטום)
IVB    התפשטות לאיברים מרוחקים
פרופ' בנימין פיורה





פורומים, סרטן השד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
הישנות מחלת סרטן השד וחשש לגרורה לאה 09/11/2019 12:24
  • ת 74 ברקע סרטן שד לפני 20 שנה – טופל בכריתה של הגידול כולל 3 בלוטות נגועות כולל הקרנות וכימוטרפיה- במעקב כל השנים. בנוסף לפני 7 שנים סרטן ראשוני בבלוטת התריס ובאונה בריאה ניתן טיפול ניתוחי בלבד לאחרונה חלה עלייה בסמנים C125 מ25 ל30 ל40 במהלך חצי שנה(יש לציין בגיל 47 עברתי כריתת רחם ושחלות). נשלחתי לpet ct. בסריקה נמצאו הממצאים הבאים: 1. מצב לאחר למפקטומיה משד ימין עם קליטה פתולוגית במלאות גודל 3.9 ס"מ עומק 2.2 כנראה במיטת הניתוח שנעשה לפני 20 שנה ועבר הקרנות.ללא קשרי לימפה מוגדלים 2. שלד רקמות רכות- קליטה פתלוגית בגוף T7 ללא ממצא- יחד עם זאת מודגמת חוסר הומוגניות קל בקליטה בשלד מרכזי ופריפרי ללא קליטת פתולוגיות מוקדיות נוספות# לא ספסיפי- לא ניתן לשלול גרורה שאלות: 1. האם כל קליטה פטלוגית בפט סיטי – באיזור צלקת- מיטת הניתוח משמעותה ממאירות או לא ניתן לדעת ללא ביופסיה? יש צורך בכריתה השד? 2. מה משמעות סעיף 2- קליטה פתלוגית בגוף T7 ללא ממצא וכו.. כיצד ניתן לאבחן שמדובר בגרורה(כתוב שלא ניתן לשלול)? האם עושים ביופסיה בחוליה?האם יש צורך בהדמיות נוספות?איך ניתן לדעת? תודה רבה על תגובתך

  • + הוסף תגובה
הישנות ד"ר נעה אפרת בן ברוך 10/11/2019 09:19
  • הדרך הודאית לדעת היא ביופסיה מהשד אין בעיה לבצע מחוליה גם כן ניתן לבצע, אך יש קושי אם רואים רק בפט/סיטי ולא בסיטי. אפשר לבצע MRI של החוליה המדוברת ואז להתקדם.

  • + הוסף תגובה
מינון טמוקסיפן שרון 07/11/2019 11:59
  • שלום ד"ר בן ברוך לפני 3 שנים היה לי סרטן מסוג פאג'ט בשד שמאל. עברתי ניתוח למפקטומי והקרנות. לפני חודשיים עשיתי שיחזור של השד והקטנה של השד השני ליצירת סימטרייה. בפתולוגיה שנלקחה נמצא ריבוי של תאים מסוג LCIS . האונקולוגית שהייתי אצלה המליצה על על טיפול מניעתי בטמוקסיפן 20 מ"ג. קראתי על מחקר שנעשה ב- 2018 והראה שניתן לקחת מינון של 5 מ"ג ולהגיע לתוצאות דומות במניעה עם הרבה פחות תופעות לוואי. מה עמדתך? תודה רבה

  • + הוסף תגובה
טמוקסיפן ד"ר נעה אפרת בן ברוך 07/11/2019 15:55
  • אכן המחקר העלה ש 5 מ"ג מספק האם לא קיבלת כל טיפול תרופתי אחרי אבחון פאג'ט

  • + הוסף תגובה
טמוקסיפן שרון 07/11/2019 20:53
  • תודה רבה על תשובתך. לא קיבלתי כל טיפול תרופתי אלא רק הקרנות

  • + הוסף תגובה
בדיקה מולקולרית חנה55 07/11/2019 13:56
  • שלום רב. רקע: אני בת 55. עברתי כריתת רחם לפני 7 שנים. מזה 3 שנים גלי חום ללא כל טיפול. אבחנה: ILC 1.3cm grade 2 LCIS er 100% pr 50% her2 negativ ki 5% אחרי הביופסה נמסר לי שאצטרך סידרה של הקרנות אחרי הלמפקטומי. עברתי למפקטומי + כריתת בלוטת הזקיף.  בבלוטת הזקיף נמצא ממצא ממאיר בגודל 0.25 ס"מ. ללא חדירת קופסית.  לאחר קבלת תוצאות מהפתולוגיה, הוחלט לשלוח דגימה מהבלוטה לבדיקה מולקולרית בארה"ב.  השאלה שלי היא מדוע שולחים לבדיקה זו? מה המשמעות?

  • + הוסף תגובה
בדיקה ד"ר נעה אפרת בן ברוך 07/11/2019 15:58
  • אני מניחה ששלחו בדיקת אונקוטייפ הבדיקה תעזור בהחלטה באם יש לתת טיפול כימי וטיפול הורמונלי, או שטיפול הורמונלי מספק כטיפול יחיד בנוסף תקבלי הערכה של מידת סיכון להופעת גרורות ב 10 שנים

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!