דליות בוושט ובקיבה

השם "דליה" מקורו בשפה הערבית ופירושו ענף עץ מתפתל ומתרומם. בהשאלה, הוא מתאר הופעה של ורידים מסולסלים בגפיים התחתונות. הופעת דליות יכולה להיות גם באיברים פנימיים כמו ושט וקיבה, והיא באה לידי ביטוי בגודש כלי דם. דליות בוושט וגודש בכלי הדם של הקיבה הם ביטויים של יתר-לחץ במערכת ורידי השער (המערכת הפורטלית).

ורידים אלו מנקזים דם מאיברי חלל הבטן אל הכבד. שינויים במבנה הכבד בזמן מחלה כרונית, צמקת הכבד, גורמים לעיכוב זרימת הדם מאיברי הבטן אל הכבד. כתוצאה מכך, נוצר גודש בוורידים שעוקפים את הכבד ומתאפשר מעבר של דם מאיברי הבטן אל הלב, דרך הווריד החלול התחתון או הווריד החלול העליון.

דליות בוושט הן תופעה של גודש בוורידי הוושט, כתוצאה מחסימת זרימת הדם לכבד. במקום לנקז דם מהטחול אל הכבד, הדם עובר דרך ורידי הוושט אל הווריד החלול העליון. ככל שמחלת הכבד קשה יותר, הגודש בוורידי הוושט, גדל והולך. גם בשאר חלקי המעי עלולים להתפתח ורידים גדושים.

הופעת הדליות אינה קשורה בתסמינים, כגון כאבים, או הפרעות בבליעה, גם אם הן גדולות במיוחד. לכן, על מנת לאבחן את נוכחותן, יש צורך במעקב קבוע ובבדיקה חוזרת של הוושט בעזרת אנדוסקופ, או בעזרת צילום ושט.

הדליות, כולן, נוטות לדמם, אך אלו שבוושט נוטות לדמם יותר מהאחרות. דימום מדליות בוושט הוא אחד הסיבוכים הקשים ביותר של צמקת כבד, עם יתר-לחץ שערי גבוה. עקב סיבוך זה, קיימת תמותה בכשליש מהחולים, בשלבים המתקדמים של המחלה.

העלייה בלחץ הוורידי גורמת לשינויים בקיבה, בכלי הדם הוורידיים וגם ברירית הקיבה. בתחילה מופיעים גודש ואודם על הרירית. מצב זה, נקרא בלועזית, "גסטרופתיה הפטית". בהמשך, בחלק מהמקרים, מופיעים ורידים גדושים גם בקיבה. הסיכון לדימום מוורידי הקיבה נמוך יותר מאשר בוושט.

ראוי לציין, שלחץ גבוה במערכת ורידי השער, עלול להיגרם גם במצבים של חסימת וריד השער הראשי לכבד מבלי שהכבד עצמו חולה. דוגמה שכיחה למצב זה היא כאשר נוצרת פקקת בתוך וריד השער הראשי, המוביל לכבד. פקקת כזאת נוצרת אצל חולים שלוקים בקרישיות-יתר ובפקקת ורידים עמוקים.

פרופ' יעקב ברוך

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007