דליות בוושט ובקיבה (Esophagogastric varices)
השם "דליה" מקורו בשפה הערבית ופירושו ענף עץ מתפתל ומתרומם. בהשאלה, הוא מתאר הופעה של ורידים מסולסלים בגפיים התחתונות. הופעת דליות יכולה להיות גם באיברים פנימיים כמו ושט וקיבה, והיא באה לידי ביטוי בגודש כלי דם. דליות בוושט וגודש בכלי הדם של הקיבה הם ביטויים של יתר-לחץ במערכת ורידי השער (המערכת הפורטלית).
ורידים אלו מנקזים דם מאיברי חלל הבטן אל הכבד. שינויים במבנה הכבד בזמן מחלה כרונית, צמקת הכבד, גורמים לעיכוב זרימת הדם מאיברי הבטן אל הכבד. כתוצאה מכך, נוצר גודש בוורידים שעוקפים את הכבד ומתאפשר מעבר של דם מאיברי הבטן אל הלב, דרך הווריד החלול התחתון או הווריד החלול העליון.
דליות בוושט הן תופעה של גודש בוורידי הוושט, כתוצאה מחסימת זרימת הדם לכבד. במקום לנקז דם מהטחול אל הכבד, הדם עובר דרך ורידי הוושט אל הווריד החלול העליון. ככל שמחלת הכבד קשה יותר, הגודש בוורידי הוושט, גדל והולך. גם בשאר חלקי המעי עלולים להתפתח ורידים גדושים.
הופעת הדליות אינה קשורה בתסמינים, כגון כאבים, או הפרעות בבליעה, גם אם הן גדולות במיוחד. לכן, על מנת לאבחן את נוכחותן, יש צורך במעקב קבוע ובבדיקה חוזרת של הוושט בעזרת אנדוסקופ, או בעזרת צילום ושט.
הדליות, כולן, נוטות לדמם, אך אלו שבוושט נוטות לדמם יותר מהאחרות. דימום מדליות בוושט הוא אחד הסיבוכים הקשים ביותר של צמקת כבד, עם יתר-לחץ שערי גבוה. עקב סיבוך זה, קיימת תמותה בכשליש מהחולים, בשלבים המתקדמים של המחלה.
העלייה בלחץ הוורידי גורמת לשינויים בקיבה, בכלי הדם הוורידיים וגם ברירית הקיבה. בתחילה מופיעים גודש ואודם על הרירית. מצב זה, נקרא בלועזית, "גסטרופתיה הפטית". בהמשך, בחלק מהמקרים, מופיעים ורידים גדושים גם בקיבה. הסיכון לדימום מוורידי הקיבה נמוך יותר מאשר בוושט.
ראוי לציין, שלחץ גבוה במערכת ורידי השער, עלול להיגרם גם במצבים של חסימת וריד השער הראשי לכבד מבלי שהכבד עצמו חולה. דוגמה שכיחה למצב זה היא כאשר נוצרת פקקת בתוך וריד השער הראשי, המוביל לכבד. פקקת כזאת נוצרת אצל חולים שלוקים בקרישיות-יתר ובפקקת ורידים עמוקים.
פרופ' יעקב ברוך
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
ורידים אלו מנקזים דם מאיברי חלל הבטן אל הכבד. שינויים במבנה הכבד בזמן מחלה כרונית, צמקת הכבד, גורמים לעיכוב זרימת הדם מאיברי הבטן אל הכבד. כתוצאה מכך, נוצר גודש בוורידים שעוקפים את הכבד ומתאפשר מעבר של דם מאיברי הבטן אל הלב, דרך הווריד החלול התחתון או הווריד החלול העליון.
דליות בוושט הן תופעה של גודש בוורידי הוושט, כתוצאה מחסימת זרימת הדם לכבד. במקום לנקז דם מהטחול אל הכבד, הדם עובר דרך ורידי הוושט אל הווריד החלול העליון. ככל שמחלת הכבד קשה יותר, הגודש בוורידי הוושט, גדל והולך. גם בשאר חלקי המעי עלולים להתפתח ורידים גדושים.
הופעת הדליות אינה קשורה בתסמינים, כגון כאבים, או הפרעות בבליעה, גם אם הן גדולות במיוחד. לכן, על מנת לאבחן את נוכחותן, יש צורך במעקב קבוע ובבדיקה חוזרת של הוושט בעזרת אנדוסקופ, או בעזרת צילום ושט.
הדליות, כולן, נוטות לדמם, אך אלו שבוושט נוטות לדמם יותר מהאחרות. דימום מדליות בוושט הוא אחד הסיבוכים הקשים ביותר של צמקת כבד, עם יתר-לחץ שערי גבוה. עקב סיבוך זה, קיימת תמותה בכשליש מהחולים, בשלבים המתקדמים של המחלה.
העלייה בלחץ הוורידי גורמת לשינויים בקיבה, בכלי הדם הוורידיים וגם ברירית הקיבה. בתחילה מופיעים גודש ואודם על הרירית. מצב זה, נקרא בלועזית, "גסטרופתיה הפטית". בהמשך, בחלק מהמקרים, מופיעים ורידים גדושים גם בקיבה. הסיכון לדימום מוורידי הקיבה נמוך יותר מאשר בוושט.
ראוי לציין, שלחץ גבוה במערכת ורידי השער, עלול להיגרם גם במצבים של חסימת וריד השער הראשי לכבד מבלי שהכבד עצמו חולה. דוגמה שכיחה למצב זה היא כאשר נוצרת פקקת בתוך וריד השער הראשי, המוביל לכבד. פקקת כזאת נוצרת אצל חולים שלוקים בקרישיות-יתר ובפקקת ורידים עמוקים.
פרופ' יעקב ברוך
האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007
טיפולים ותרופות
על מנת להפחית את הסיכוי לדימום נטפלים בחולי צמקת עם דליות בוושט בתרופה דרלין (פרופרנולול, Propranolol). תרופה זו חוסמת קולטנים הנמצאים בלב ובכלי הדם, ומביאה לירידה בכמות הדם הזורמת אל מערכת ורידי השער. היא ניתנת לחולים המתאימים כטיפול מונע.בדימום מטפלים עם אנדוסקופ בהסתכלות ישירה, וסותמים את הדליות בעזרת חומרים מיוחדים (הפעולה קרויה - סקלרותרפיה), או על ידי הנחת טבעת גומי ה"חונקת" את הדליות. בטיפולים אלו, ניתן להביא להיעלמות מלאה של הדליות בוושט.
לטיפולים אלו, השפעות לוואי שונות, הכוללות זיהומים, היצרויות בוושט, ניקוב של דופן הוושט, דלקות ריאה וסתימות ורידים באיברים מרוחקים. לכן אינם מבוצעים כטיפול מונע.
הטיפול בפרופנולול יכול למנוע גם דימום מהקיבה. קיים קושי להניח טבעת גומי על ורידי הקיבה, אך ניתן בעזרת אנדוסקופ להזריק חומר אשר גורם לסתימתם.
במקרה שלא ניתן להתגבר על דימום מדליות בוושט, או בקיבה, באמצעים שתוארו, פונים לפתרונות ניתוחיים שבהם יוצרים מעקפים ורידיים שיאפשרו ניקוז קל יותר של הדם מאיברי הבטן אל הלב. כך מופחת הלחץ בוורידי השער ונמנעת האפשרות לדימום.
בניתוח השכיח יותר יוצרים מעקף על ידי חיבור ישיר של וריד השער הראשי, המוביל דם מאיברי הבטן אל הכבד, אל הווריד החלול התחתון.
מכיוון ששיעור התמונה בניתוחים מסוג זה גבוה, ניתן ליצור מעקפים כאלו בכלים של רדיולוגיה אבחונית. בעזרת אנגיוגרפיה תחת שיקוף רנטגן, מכניסים תותב המחבר סעיף של וריד השער אל סעיף של וריד הכבד בתוך הכבד עצמו מבלי לפתוח את קיר הבטן בפעולה הנקראת TIPS.
מאחר שהכבד עצמו בריא, נוטים להוריד את הלחץ בניתוח מבלי לסכן את הוושט על ידי טיפולים פולשניים.
שאלות ותשובות
- אני סובלת בשבועיים האחרונים מקשיים בבליעה. האוכל לעיתים עולה למעלה ומתקשה להגיע לקיבה. כמו כן יש לי כאבים חזקים בחזה וברום הבטן. בעבר סבלתי מדלקת בוושט ובקיבה וטופלתי בלוסק, אך המצב מלחיץ אותי מאוד, מפני שלעיתים יש לי תחושת חנק, שממנה לא סבלתי בעבר.
- נראה שבעלי סובל מצרבת כל לילה. אני חושבת שהוא צריך רופא. הוא חושב שהוא פשוט צריך להמשיך לקחת נוגדי חומצה. מי צודק?