סרקומה של עצם (Bone sarcoma)

סימפטומים

הממצא הקליני השכיח הוא כאב קל עד בינוני. בתחילה הכאב אינו קבוע ובהמשך מתחזק ומופיע ברוב שעות היממה. בדרך כלל ניתן לחוש בגוש נוקשה שאינו נייד, גדל והולך, ומלווה בתפיחות של הרקמות הרכות סביבו, לעיתים יופיעו חום ואודם מקומיים.
לפעמים ממקדת חבלה אקראית באזור את שימת ליבו של החולה לכאב חריג ביחס לעוצמת החבלה. פרק הזמן הממוצע החולף בין תחילת ההסתמנות לבין קביעת האבחנה, הוא שלושה-שישה חודשים.
המהלך הקליני של ס"ע בלתי מטופלת, הוא הופעת גרורות ריאתיות וגרמיות ומוות תוך 24-18 חודשים. בכל מקרה שבו נחשד קיומה של ס"ע, יש לפנות לצוות מומחה לטיפול בסרקומה, הפועל ביחידה משולבת של אורתופדיה-אונקולוגיה. הצוות כולל: אונקולוג מומחה בסרקומה, אורתופד מנתח מומחה בגידולים של מערכת השלד, פתולוג, רדיולוג, מרדים מומחה בטיפול בכאב, פיזיותרפיסט ואחות.

סיבות וגורמי סיכון

הסיבה להתפתחות ס"ע אינה ברורה. במקרים אחדים ניתן לקשור אותה למחלות רקע כמו רטינובלסטומה, מחלת פג'ט, אולייר, וטיפול קרינתי קודם.

אבחון ובדיקות

אבחון וטיפול: השלב הראשון בקביעת האבחנה, הוא נטילת דוגמת רקמה מהגוש (ביופסיה), ובדיקתה על ידי פתולוג. בשלב השני, מבוצעות בדיקות דימות לקביעת שלב המחלה.

טיפולים ותרופות

לאחר האבחון, מתכנס הצוות המורחב לקביעת הגישה הטיפולית הפרטנית. על פי רוב ניתנת כימותרפיה טרום-ניתוחית שמטרתה להביא למות הגידול הסרטני ולחיסול הפיזור המיקרוסקופי באזור צמיחתו ובאיברים מרוחקים. הטיפול כולל תרופות שונות, ומלווה בטיפול תומך מודרני המאפשר לחולה להתמודד היטב עם השפעות הלוואי. לאחר מכן מבוצע ניתוח משמר-גף. לאחר קבלת התשובה מהפתולוג, מותאם טיפול כימי בתר-ניתוחי שנועד להמשיך ולחסל מוקדי פיזור סמויים באיברים מרוחקים.
בתום הטיפול, מתחילה תקופת השיקום והמעקב, הכוללת: פיזיותרפיה, התעמלות, חזרה לשגרה במקביל לביצוע בדיקה גופנית, בדיקות דימות ובדיקות דם לעיתים מזומנות. סיכויי ההחלמה טובים. מחלה גרורתית המופיעה לאחר מכן מטופלת בכימותרפיה ולעיתים בניתוח לכריתת מוקדי מחלה שאריתיים. במקרה כזה, סיכויי ההחלמה תלויים באפשרות להביא את החולה למצב של "חופשי ממחלה".