עכברת היא מחלה המועברת מחיות לבני אדם, בדרך כלל כתוצאה ממגע של שתן בעלי החיים עם פצעים פתוחים בעור ובריריות, או בליעה במאגרי מים[1].ההפרשות מכילות חיידק בשם לפטוספירה, האחראי למחלה עצמה. כ-6 עד 10 ימים לאחר תחילת המחלה מערכת החיסון מייצרת נוגדנים לחיידקים אלה, ואותם ניתן לזהות בבדיקת MAT לעכברת המתבססת על זיהוי מיקרוסקופי של תהליכי צימות (אגלוטינציה) הנגרמים על ידי אותם נוגדנים[2].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
בדיקת נוגדנים לעכברת נועדה לסייע בתהליך אבחון מחלה קיימת בשלב המאוחר, ובאבחון מחלה שהתרחשה לאחרונה. הבדיקה אינה יעילה בשלב המוקדם של המחלה [3].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
ביטוי מחלת העכברת משתנה ממקרה למקרה והיא אינה מתרחשת בכל מי שנחשף לחיידק. במקרים קלים יופיעו לרוב[4]:
במקרים חמורים יותר עלולה להופיע צהבת, עצירת שתן, פריחה בעור, קוצר נשימה ובצקות – סימנים המעידים על פגיעה באיברים פנימיים, בדגש על הכבד והכליות[4].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לעכברת, בהתבסס על הביטוי הקליני ועל ההיסטוריה (הימצאות במקורות מים, מגע עם הפרשות בעלי חיים בחודש האחרון).לא קיימים איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
מהלך הבדיקה הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. לעתים נדרשות שתי בדיקות על מנת לאבחן מחלה – אחת בשלב מוקדם של המחלה, ואחת בשלב מאוחר (כשבועיים עד שלושה לאחר הבדיקה הראשונה).
לאחר הבדיקה אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים.
תוצאה חיובית לבדיקה מאשרת את האבחנה של מחלת העכברת. תוצאה שלילית לבדיקה לא שוללת את האבחנה של מחלת העכברת, זאת לאור העובדה שקיימים וריאנטים רבים של חיידק הלפטוספירה ולעתים בדיקה זו אינה רחבה מספיק ובכלל שרגישותה פחותה משמעותית בשלבים מוקדמים של המחלה (עד לעלייה מספקת בריכוז הנוגדנים בדם) [2].
"כל הטיפול נעשה ברגישות גדולה, הבנה לחרדתיות שלי, בנועם ושלווה.
התקבלתי בסבר פנים יפות גם ע"י הצוות המנהלתי וגם ע"י הצוות הרפואי.
אני מרגישה טוב בעקבות ניתוחי העיינים ועל כך תודתי"
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
עכברת, לפטוספירוזיס
שעלת
