בדיקת נוגדני IgG לנגיף הרפס 6 (HHV-6 IFA IGG)

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות

נגיף הרפס 6 (Human Herpes Virus 6 – HHV-6) הוא נגיף בעל חומר גנטי מסוג DNA דו-גדילי. קיימים שני סוגים שונים של נגיפים מסוג זה – HHV-6A המשפיע בעיקר על אוכלוסיית מדוכאי החיסון, ו-HHV-6B הנפוץ יותר הגורם למחלה אדמדמת אביבית (Roseola infantum) ובו נדבקים כ-90% מהאוכלוסייה עד גיל 3, לעתים ללא תסמינים כלל. בעוד שדרך העברת הנגיף אינה ברורה לחלוטין, קיימת השערה כי הנגיף עובר דרך רוק, ובמקרים רבים מהאם לתינוק.ת. לאחר חשיפה ראשונית, הנגיף מתפשט לדם ומדביק תאי T (תאי חיסון לימפוציטים). בבדיקה זו ניתן לזהות נוגדנים מסוג IgG המיוצרים נגד הנגיף על ידי מערכת החיסון כעדות להדבקה[1].

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנת חשיפה לנגיף ההרפס 6 בעבר ולמחלת האדמדמת האביבית[2].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

[1]
אדמדמת אביבית – מחלה נגיפית שכיחה ביותר בתינוקות ובילדים בשנים הראשונות לחיים (עד גיל 5). מתוך סך מחלות החום החריפות בתינוקות בגילאים 12 עד 15 חודשים, כשליש נגרמות בשל אדמדמת אביבית ועל ידי הנגיף מסוג HHV-6B (ולא HHV-6A). התסמינים הנפוצים למחלה בתינוקות ובילדים כוללים:

חום אקוטי וגבוה (שיכול להגיע ל-40 מעלות צלזיוס) הנמשך כ-3 עד 5 ימים.
פריחה אדמדמה ומורמת מהעור המתחילה בבטן ומתפשטת לגפיים.
נפיחות ובצקת סביב העיניים.
דלקת עיניים.
בלוטות לימפה נפוחות.
במקרים נדירים יותר גם תסמיני מערכת העיכול.

במבוגרים, המחלה מתבטאת באופן מעט שונה וכוללת בעיקר עייפות כרונית, תסמיני מערכת העיכול המתאימים לדלקת בכבד (הפטיטיס) ותסמינים נוירולוגיים והתנהגותיים המתאימים לדלקת המוח (אנצפליטיס).

במדוכאי חיסון ובמושתלי איברים עלולות להופיע גם מחלת השתל נגד המאכסן, דחיית שתל, דלקת ריאות ודלקת עמוד השדרה.

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת מחלת חום בעלת תסמינים המתאימים למחלה בתינוקות ובילדים. אוכלוסייה נוספת בסיכון היא מדוכאי חיסון, בהם מי שעבר או עתיד לעבור השתלת איבר. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. זוהי בדיקת דם ורידי סטנדרטית. תוצאות יגיעו תוך ימים בודדים[3].

אזהרות

סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי[4].

פענוח תוצאות

[3]
ערכי נורמה
<1:10

מעל הנורמה
מכיוון שנוגדני IgG להרפס 6 נמצאים ברוב המוחלט של האוכלוסייה, תוצאה התומכת בזיהום במבוגר צריכה להראות עליה משמעותית (בערך פי 4) על מנת להצביע על זיהום פעיל או שהתרחש לאחרונה.

בנוסף, יש ערך בביצוע מספר בדיקות, באמצעותן ניתן להוכיח סרו-קונברציה – מעבר מתוצאות בדיקה שלילית לתוצאה חיובית, ממצא התומך במחלה פעילה או שקרתה לאחרונה. לחלופין, ניתן לבצע במקביל בדיקת נוגדני IgM על מנת לקבוע את מועד ההדבקה באופן מדויק יותר (עלייה בנוגדנים אלו מקושרת לזיהום שהתרחש לאחרונה).