דלג לתוכן

בדיקת אימונוגלובולינים (IMMUNOGLOBULINS)

ערוץ אלרגיה ומחלות אוטואימוניות
2 דקות קריאה
נוגדנים או אימונוגלובולינים הם חלבונים המיוצרים על ידי תאי פלזמה (לימפוציטים) של מערכת החיסון ומופרשים לזרם הדם על מנת לספק הגנה מפני זיהומים שונים. הנוגדנים מהווים את הזרוע ההומוראלית (של נוזלי הגוף) של מערכת החיסון הנרכשת והספציפית, כלומר – ייצור נוגדנים מופעל בתגובה לאנטיגן ספציפי המוצג לתאי החיסון. קיימים חמישה סוגים עיקריים של נוגדנים:IgG, IgM, IgA, IgD  ו-IgE, לכל אחד תפקיד מעט שונה. בבדיקת נוגדנים, ניתן למדוד את כמות נוגדני ה-IgG, IgM ו-IgA באופן שאינו ספציפי וזהות חוסרים ועודפים תהווה עדות למגוון תהליכים חיסוניים המתרחשים בגוף[1].

יד אוחזת במבחנה עם דם של בדיקת אימונוגלובולינים צילום: shutterstock | luchschenF

מטרת הבדיקה

הבדיקה נועדה לשמש ככלי מעבדתי לאבחנה של מגוון מצבים המאופיינים בעודף או בחוסר של נוגדנים, בהם מחלות דלקתיות כרוניות, זיהומים כרוניים, מחלות חסר-חיסוני ואף סרטנים של תאי הדם. בנוסף, הבדיקה יכולה לשמש גם לניטור רמות הנוגדנים בדם בתגובה לטיפול במחלה[1].

מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות

ניתן לסווג מחלות המתאפיינות בעודף של נוגדנים לעודף מונוקלונאלי (עלייה בריכוז נוגדן מסוג אחד ספציפי בלבד) ולעודף פוליקלונאלי (עלייה בריכוז נוגדנים מסוגים שונים). מחלות המתאפיינות בעודף מונוקלונאלי (חד-שבטי)[1]:
  • מיאלומה נפוצה (MM).
  • לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL).
  • גמופתיה חד-שבטית ללא משמעות קלינית ברורה (MGUS).
  • לימפומה.
  • מאקרוגלובולינמיה ע"ש ולדנסטרום.

מחלות המתאפיינות בעודף פוליקלונאלי (רב-שבטי)[1]:
  • זיהומים חריפים וכרוניים.
  • מחלות אוטואימוניות.
  • שחמת הכבד.
  • דלקות כרוניות
  • זיהומים מולדים בתינוקות.

מחלות המתאפיינות בחוסר בנוגדנים[1]:
  • מחלות חסר-חיסוני מולדות (מחלת ברוטון, כשל חיסוני משתנה נפוץ, כשל חיסוני משולב חמור ועוד).
  • עיכוב בייצור נוגדנים בפגים.
  • שימוש בתרופות שונות (פניטוין, קרבמזפין ועוד).
  • תסמונת נפרוטית.
  • חוסר בחלבונים (כתוצאה מכוויות, הרעבה, מחלות של מערכת העיכול המתאפיינות בעיכול או ספיגה מופחתת).
  • חוסר סלקטיבי של IgA.
 

אוכלוסיות בסיכון

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובעיקר בהופעת תסמינים המתאימים לחסר חיסוני בילדים או במבוגרים, בעיקר במקרים של דלקות חוזרות ונשנות של מערכת הנשימה ומערכת העיכול. מומלץ לבצע את הבדיקה גם במידה וקיים רקע משפחתי של מחלת חסר-חיסוני תורשתית[1].
 

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2].

אזהרות

סיכון: הבדיקה כרוכה בסיכון מינימלי ביותר לדימום, המטומה, התעלפות, סחרחורת וזיהום מקומי.[3]

פענוח תוצאות

[1]
ערכי הנורמה
  • IgG: 6-16 g/L
  • IgM: 0.4-2.5 g/L
  • IgA: 0.8-3 g/L

מעל הנורמה
תוצאות הגבוהות מערכי הנורמה מתאימות לעודף באחד או יותר מהנוגדנים שנבדקו, וצריכות להיות מפוענחות בהתאם לסוג הנוגדנים ולתמונה הקלינית.

מתחת לנורמה
תוצאות הנמוכות מטווח הנורמה מתאימות לחסר חיסוני מאחת הסיבות המוזכרות לעיל. גם בתוצאות נמוכות חשוב לקחת בחשבון את סוג הנוגדנים המושפעים ואת תסמיני המחלה.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
פרופ' ארנון ברוידס
פרופ' ארנון ברוידס אלרגיה ואימונולוגיה
מומחה ברפואת ילדים, אלרגיה ואימונולוגיה קלינית בילדים
ד"ר אמיר זוננבליק
ד"ר אמיר זוננבליק אונקולוגיה
מנהל יחידת סרטן השד במערך האונקולוגי באיכילוב
ד"ר נעמה אפשטיין ריגבי
ד"ר נעמה אפשטיין ריגבי אלרגיה ואימונולוגיה
רופאה בכירה במכון אלרגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)

שאלות מתוך פורום סרטן המעי הגס

בניהולו של ד"ר רונן ברנר
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו