נוגדנים או אימונוגלובולינים הם חלבונים המיוצרים על ידי תאי פלזמה (לימפוציטים) של מערכת החיסון ומופרשים לזרם הדם על מנת לספק הגנה מפני זיהומים שונים. הנוגדנים מהווים את הזרוע ההומוראלית (של נוזלי הגוף) של מערכת החיסון הנרכשת והספציפית, כלומר – ייצור נוגדנים מופעל בתגובה לאנטיגן ספציפי המוצג לתאי החיסון. קיימים חמישה סוגים עיקריים של נוגדנים:IgG, IgM, IgA, IgD ו-IgE, לכל אחד תפקיד מעט שונה. בבדיקת נוגדנים, ניתן למדוד את כמות נוגדני ה-IgG, IgM ו-IgA באופן שאינו ספציפי וזהות חוסרים ועודפים תהווה עדות למגוון תהליכים חיסוניים המתרחשים בגוף[1].
צילום: shutterstock | luchschenF
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי מעבדתי לאבחנה של מגוון מצבים המאופיינים בעודף או בחוסר של נוגדנים, בהם מחלות דלקתיות כרוניות, זיהומים כרוניים, מחלות חסר-חיסוני ואף סרטנים של תאי הדם. בנוסף, הבדיקה יכולה לשמש גם לניטור רמות הנוגדנים בדם בתגובה לטיפול במחלה[1].
מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות
ניתן לסווג מחלות המתאפיינות בעודף של נוגדנים לעודף מונוקלונאלי (עלייה בריכוז נוגדן מסוג אחד ספציפי בלבד) ולעודף פוליקלונאלי (עלייה בריכוז נוגדנים מסוגים שונים). מחלות המתאפיינות בעודף מונוקלונאלי (חד-שבטי)[1]:
מחלות חסר-חיסוני מולדות (מחלת ברוטון, כשל חיסוני משתנה נפוץ, כשל חיסוני משולב חמור ועוד).
עיכוב בייצור נוגדנים בפגים.
שימוש בתרופות שונות (פניטוין, קרבמזפין ועוד).
תסמונת נפרוטית.
חוסר בחלבונים (כתוצאה מכוויות, הרעבה, מחלות של מערכת העיכול המתאפיינות בעיכול או ספיגה מופחתת).
חוסר סלקטיבי של IgA.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובעיקר בהופעת תסמינים המתאימים לחסר חיסוני בילדים או במבוגרים, בעיקר במקרים של דלקות חוזרות ונשנות של מערכת הנשימה ומערכת העיכול. מומלץ לבצע את הבדיקה גם במידה וקיים רקע משפחתי של מחלת חסר-חיסוני תורשתית[1].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2].
מעל הנורמה תוצאות הגבוהות מערכי הנורמה מתאימות לעודף באחד או יותר מהנוגדנים שנבדקו, וצריכות להיות מפוענחות בהתאם לסוג הנוגדנים ולתמונה הקלינית.
מתחת לנורמה תוצאות הנמוכות מטווח הנורמה מתאימות לחסר חיסוני מאחת הסיבות המוזכרות לעיל. גם בתוצאות נמוכות חשוב לקחת בחשבון את סוג הנוגדנים המושפעים ואת תסמיני המחלה.
"פרופ׳ רון הסביר בסבלנות רבה את מהלך הביקור, שלב רישום הפרטים, הבדיקה הרפואית והסיכום, וכל זאת באדיבות יוצאת דופן. גילה כלפיה אמפתיה אמיתית, עורר בה חיוך והעניק לה תקווה חדשה בזכות הטיפול ההורמונלי שהמליץ. המפגש התנהל באופן מקצועי, באווירה נעימה ומרגיעה. אני ממליץ בחום על פרופ׳ רון, אדם מיוחד במינו ורופא מעולה, בעל אישיות מקרינה, ניסיון וידע רב, המשלב מקצועיות גבוהה עם יחס אנושי מרגש.]"
שלום. רק לפי התשובה בכתב וללא עיטן בדיסק קשה להתרשם. באופן כללי, מדובר באזור בריאה הימנית שבו שקיקי האוויר התמלאו בנוזל או בהפרשות (במקום באוויר), מה שיוצר מראה של "כתם" בעל גבולות ברורים בבדיקה. הממצא הזה מעיד לרוב על מצב רפואי כמו דלקת ריאות או הצטברות נוזלים, ומחייב התייעצות עם הרופא המטפל
שלום. רק לפי התשובה בכתב וללא עיון בדיסק קשה להתרשם. באופן כללי, מדובר באזור בריאה הימנית שבו שקיקי האוויר התמלאו בנוזל או בהפרשות (במקום באוויר), מה שיוצר מראה של "כתם" בעל גבולות ברורים בבדיקה. הממצא הזה מעיד לרוב על מצב רפואי כמו דלקת ריאות או הצטברות נוזלים, ומחייב התייעצות עם הרופא המטפל
שלום אמא שלי בת 72 עש תה c.t ריאות) בית חזה( ולהלן תוצאות:לא נצפו בלוטות לימפה מוגדלות, הודגמו מוקדים סמי-סולידים בהיקף הריאות ובתבנית זכוכית מט קטנים מרובים בגודל עד 5 מ"מ, מומלץ ct עם בית החזה מעקב בעוד כ 6 חודשים, מה התוצאות אומרות?
אחרי ניתוח והקרנות .שוכנעתי לעבור את הטיפול בשערי צדק, בעוד אני גרה במרכז. זה היה סיוט. 30 הקרנות הלוך ושוב + חום שהתחיל אחרי שבועיים הקרנות, ונמשך גם עכשו, שבועיים אחרי. במידה ובפט סיטי (ב 9/4) אצטרך להמשיך כימו - אפשר לעבור לבית חולים אחר?
סרטן ריאות, אחרי הניתוח ו 30 הקרנות. החום כבר לא יורד חודש וחצי, למרות שסיימתי הקרנות. נאמר לי שזה לא שפעת ולא קורונה. נזרק שיש מצב לדלקת ריאות כימית. איך בודקים? איך מטפלים?אני בתפקוד 0!!
שלום רב ביצעתי בדיקת ct בטן פרוטוקול אדנרלים ,נמצא שהסריקה "משומה מעט " (מה זה אומר ?) עם שינויים דפנדנטיים ותמטים בבסיסי הריאות . מה זה אומר ? סובלת גם מבקע היאטלי .