דלג לתוכן

בדיקת סקר ל-CRE (CRE RECTAL SCREEN)

מחלות זיהומיות
2 דקות קריאה
CRE (Carbapenem-resistant Enterobacteriaceae) הם קבוצת חיידקים גרם-שליליים אשר עלולים לשמש כגורמים מחוללים פוטנציאליים. במקרים מסוימים, ולרוב במסגרת בית החולים, החיידק עלול להגיע לחלקים שונים של הגוף כגון מערכת הנשימה, מערכת העיכול ומערכת השתן, ולגרום לדלקות מקומיות ולעתים גם סיסטמיות. בתגובה לשימוש הנרחב באנטיביוטיקה מסוגים שונים, פיתחו חיידקים אלו תכונות התורמות לשרידותם, כגון ייצור של האנזים קרבפנמאז המפרק את התרופה קרבפנם ומעניק לחיידק עמידות בפניה. ייצור האנזים מתאפשר באמצעות רכישת גן המקודד לו. בבדיקת סקר זו, ניתן לזהות את החיידקים העמידים כחלק מתוכניות מניעה שונות שמטרתן להגביל את התפשטותו[1].

גבר עם דלקת ריאות משתעל ואוחז בחזה, בדיקת סקר ל-CRE
צילום: shutterstock | Kleber Cordeiro

מטרת הבדיקה

הבדיקה משמשת כבדיקת סקר לנשאות של חיידקי CRE המבטאים חסינות לאנטיביוטיקה בשם קרבפנם, ולעתים רבות גם לסוגי אנטיביוטיקה נוספים[1].

מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות

חיידקי CRE יכולים להימצא באזור פי הטבעת. זיהום עם CRE עלול להיגרם על ידי התקה של חיידקי CRE הנמצאים במערכת העיכול לאזורים כגון מערכת השתן, מערכת הנשימה או הדם, או על ידי הידבקות מנשא אחר[1].

התסמונות הקליניות הנפוצות שיכולות להיגרם מזיהום בחיידקים אלו כוללות[2]:
​​​​​​​
  • דלקת ריאות – לעתים מלווה גם בדלקת הסימפונות (ברונכיטיס) ולרוב מתאפיינת בתסמינים כגון חום, שיעול, ייצור מוגבר של כיח סמיך עם גוון דמי, כאבים פלאוריטיים בחזה, וריבוי תאי דם לבנים. במקרים מסוימים עלולים להתפתח גם אבצס ריאתי ו/או אמפיאמה (הצטברות מוגלה בחלל הפלאורה).
  • דלקת בדרכי השתן CRE עלולים לגרום לדלקת בדרכי השתן העליונות והתחתונות, שלפוחית השתן, הכליות והערמונית. זיהומים אלו מתאפיינים בתסמינים שונים של מערכת השתן בהתאם למקום הזיהום.
  • בקטרמיה - הימצאות חיידק בזרם הדם, שעלולה להיגרם עקב היחשפות לחיידק, לרוב במסגרת בית החולים. במספר רב של חולים לא מזוהה המקור לזיהום, ובאחרים המקור הוא קטטר המוכנס לזרם הדם.​​​​​​​

אוכלוסיות בסיכון

גורמי הסיכון העיקריים לזיהום הם חשיפה ושימוש באנטיביוטיקה, מחלות רקע נוספות, ירידה ברמה התפקודית והקוגניטיבית, ביצוע פעולות פולשניות ושהייה בבית חולים בטיפול נמרץ או במסגרות רפואיות אחרות לאורך זמן[1].

מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובאוכלוסייה בסיכון. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].

אופן ביצוע הבדיקה

לא נדרשות הכנות מוקדמות לביצוע הבדיקה. ניתן לבצע את הבדיקה על מגוון של דגימות, אם כי הדגימה המועדפת היא של אזור פי הטבעת. איסוף הדגימה נעשה באמצעות מטוש סטרילי. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[3].

אזהרות

סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[4].

פענוח תוצאות

[3]
תוצאה שלילית
עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי חיידקים עמידים מסוג CRE, ותומכת בהנחה כי המטופל/ת אינו נושא חיידקים אלו.

תוצאה חיובית
תוצאה המעידה על הימצאות חיידקים עמידים ודורשת התייחסות מיוחדת ונקיטת צעדים לפי תכנית המניעה על מנת למנוע את התפשטותם.

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
פרופ' יעקב ג'ריס
פרופ' יעקב ג'ריס פנימית
מנהל מחלקה פנימית באיכילוב ומכון רקנאנטי לחקר מערכת העצבים האוטונומית, מטפל בלחץ דם לא מאוזן
פרופ' מרים דוידוביץ
פרופ' מרים דוידוביץ ילדים
מנהלת המכון לנפרולוגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים.
פרופ' משה פפא
פרופ' משה פפא כירורגיה
מנהל (בדימוס) המחלקה לכירורגיה אונקולוגית ומרכז "מירב" לבריאות השד, כירורג בכיר באסותא בתחום השד וכירורגיה של מחלות ממאירות

שאלות מתוך פורום מרפאת מטיילים רמב"ם

בניהולו של ד"ר עמי נויברגר
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו